ההיבט השני של פתיחות מחשבתית: רגישות אסתטית: אנו עוסקים בנושא דימוי עצמי פסיכולוגי – או דימוי האישיות, ואנו לומדים להכיר את עצמנו דרך מודל 5

אנו עוסקים בנושא דימוי עצמי פסיכולוגי – או דימוי האישיות, ואנו לומדים להכיר את עצמנו דרך מודל 5 התכונות הגדולות – בפרק הקודם התחלנו להכיר

בנושא דימוי עצמי פסיכולוגי – או דימוי האישיות, ואנו לומדים להכיר את עצמנו דרך מודל 5 התכונות הגדולות – והיום נתמקד ברמת הפתיחות המחשבתית שלנו.

רמת מופנמות – אנו עוסקים בנושא דימוי עצמי פסיכולוגי – או דימוי האישיות, ואנו לומדים להכיר את עצמנו דרך מודל 5 התכונות הגדולות – והיום

אנו עוסקים בנושא דימוי עצמי פסיכולוגי – או דימוי האישיות, ואנו לומדים להכיר את עצמנו דרך מודל 5 התכונות הגדולות – והיום נתמקד ברמת המוחצנות

אנו עוסקים בדימוי עצמי פסיכולוגי – או דימוי האישיות, ואנו לומדים את 5 התכונות הגדולות – אבל לפני שנכנס לחמש התכונות הגדולות – כדאי שנבין

אנו עוסקים בנושא דימוי עצמי פסיכולוגי – או דימוי האישיות, ואנו לומדים את 5 התכונות הגדולות – היום נדבר על ההבדל בין מוחצנות למופנמות ולמה

אנו עוסקים בנושא דימוי עצמי פסיכולוגי – או דימוי האישיות, היום נתחיל להתעסק עם נושא האישיות – 5 הגדולים,  אחרי שסיימנו עם הטמפרמנט. מה ההבדל

אנו עוסקים בנושא דימוי עצמי פסיכולוגי – או דימוי האישיות, ואחרי שעברנו על 9 תכונות הטמפרמנט המולדות – הגיע הזמן לבחון איפה אנחנו עומדים מבחינת

אנו עוסקים בנושא דימוי עצמי פסיכולוגי – או דימוי האישיות, והיום נתמקד בתכונה המולדת התשיעית, מתוך 9 התכונות הנמדדות של הטמפרמנט: רמת המוסחות. מה היא

אנו עוסקים בנושא דימוי עצמי פסיכולוגי – או דימוי האישיות, והיום נתמקד בתכונה המולדת השמינית, מתוך 9 התכונות הנמדדות של הטמפרמנט: יכולת ההתמדה. מה זו

אנו עוסקים בנושא דימוי עצמי פסיכולוגי – או דימוי האישיות, והיום נתמקד בתכונה המולדת השביעית, מתוך 9 התכונות הנמדדות של הטמפרמנט: איכות מצב הרוח הכללי

אנו עוסקים בנושא דימוי עצמי פסיכולוגי – או דימוי האישיות, והיום נתמקד בתכונה המולדת השישית, מתוך 9 התכונות הנמדדות של הטמפרמנט: יכולת ההסתגלות של התינוק.

אנו עוסקים בנושא דימוי עצמי פסיכולוגי – או דימוי האישיות, והיום נתמקד בתכונה המולדת החמישית, מתוך 9 התכונות הנמדדות של הטמפרמנט: הגישה של התינוק לדברים

דימוי עצמי פסיכולוגי – או דימוי האישיות, והיום נתמקד בתכונה המולדת הרביעית, מתוך 9 התכונות הנמדדות של הטמפרמנט: רמת הרגישות החושית עד כמה התכונה הרביעית,

אנו עוסקים בנושא דימוי עצמי פסיכולוגי – או דימוי האישיות, והיום נתמקד בתכונה המולדת השלישית, מתוך 9 התכונות הנמדדות של הטמפרמנט: רמת העצימות של התגובה

אנו עוסקים בנושא דימוי עצמי פסיכולוגי – או דימוי האישיות, והיום נתמקד בתכונה המולדת השניה, מתוך 9 התכונות הנמדדות של הטמפרמנט: רמת הסדירות. מהי רמת

בפרק זה אנו עוסקים בנושא דימוי עצמי פסיכולוגי – או דימוי האישיות, והיום נתמקד בתכונה המולדת הראשונה, מתוך 9 התכונות הנמדדות של הטמפרמנט: רמת הפעילות

אנו עוסקים בנושא דימוי עצמי פסיכולוגי – או דימוי האישיות, היום נדבר קצת על תכונות מולדות איך הטמפרמנט מתקשר לאישיות.   והאם ניתן לשנות תכונות

בפרק הזה אנו עוסקים בנושא דימוי עצמי פסיכולוגי – או דימוי האישיות, והיום נתמקד ב 9 המדדים של הטמפרמנט. מה הקשר בין הטמפרמנט לבין האישיות?

אנו עוסקים בנושא דימוי עצמי פסיכולוגי – או דימוי האישיות, והיום נמשיך לעסוק בנושא הטמפרמנט, ואולי גם נגלה על עצמנו כמה דברים. אז מי שהקשיב

אנו עוסקים בנושא דימוי עצמי פסיכולוגי – או דימוי האישיות, והיום נמשיך לדייק את ההבדלים בין אישיות למושגים נוספים – כאשר היום נתמקד במונח חדש

אנו עוסקים בנושא דימוי עצמי פסיכולוגי – או דימוי האישיות, היום נתמקד בלהבין מה ההבדל בין אופי לאישיות?   האם יש הבדל ביניהם?   האם

בתת הסדרה החדשה אנו עוסקים בנושא דימוי עצמי פסיכולוגי – או דימוי האישיות, והיום נעסוק בשאלה "למה ללמוד כמה מודלים של אישיות?"   מה זה

בפרק היום – אנו מתחילים מסעון חדש, הפעם בנושא דימוי עצמי פסיכולוגי – או דימוי האישיות, והיום נעסוק בהגדרות שעליהן נעשה את עבודת ההתפתחות בהמשך.

היום בעודנו מחוברים למרכז שלנו, נבחן מה יש לארבעת המרכזים: ראש, לב, בטן ויצר לומר לנו בנוגע לדימוי הגוף שלנו. ואיך לייצר הרמוניה פנימית בנושא.

פרק שובר שגרה בבוקר יום כיפור 2022   הזדמנות להבין למה קשה לנו לסלוח,  ותהליך סליחה פשוט ועוצמתי קדימה הצלוח'ס מיקי ברקל נ.ב. להצטרפות לקבוצת

בימים אלו אנו עובדים עם הדימוי העצמי הפיזיולוגי שלנו – דימוי הגוף – והיום נלמד מארבעת המורים שלנו: הלוחם, הקוסם, זקן השבט והילד-האוהב – מה

היום נתמקד בדימוי הגוף מהצד. כשדיברנו על דימוי עצמי, גילינו שיש 3 סוגים של דימוי עצמי – רגיל (בעיני עצמנו), אידאלי(הכי היינו רוצים) ומהצד (בעיני

היום נבחן יותר את הדימוי גוף האידאלי שלנו, האם הוא חיובי או שלילי? מאיפה הוא הגיע? האם שווה לנו להחזיק בו או לעשות עימו שינויים?

בפרקים האלה אנו לומדים להכיר את הדימוי העצמי הפיזיולוגי שלנו – או בשמו הנפוץ: דימוי הגוף – בפרק הקודם הגדרנו מה זה דימוי גוף, והתחלנו

אחרי שהכרנו את ארבעת המורים וארבעת המוחות, אנו מוכנים לצאת לדרך – ולהתחיל לחקור את 6 היבטי הדימוי העצמי: והיום נתמקד בהיבט הפיזיולוגי – דימוי

אחרי שהכרנו את ארבעת המוחות שבמרכז – היום אנחנו נתמקד ביצירת חיבור והרמוניה בין ארבעתם, כי כשכל החלקים בנו מכוונים לאותו הכיוון, התנועה שלנו לאותו

אנחנו עוסקים בארבעת המוחות במרכז, והיום נתמקד במוח הרביעי – המין – הדחפים והיצרים. עד כמה אנחנו קשובים לדחפים וליצרים שלנו?   מה שמניע אותנו

אנחנו עוסקים בארבעת המוחות במרכז, והיום נתמקד במוח השלישי, הבטן. עד כמה אנחנו מקשיבים לבטן, לתחושות הבטן ואיך זה יתקשר לדימוי העצמי.   הבטן (gut)

אנחנו עוסקים בארבעת המוחות, והיום נתמקד במוח השני, הלב. אשר נמצא במרכז, בלב העניין, נדבר מהלב ונדבר אל הלב.   (תמצאו קישורים נוספים בתחתית התיאור)

אנחנו עוסקים בארבעת המוחות, והיום נתמקד במוח הראשון הראש.   הראש כמטאפורה.  מסמל את התבונה, הרציונל הבריא, אינטלקט, החשיבה, המקום השקול, עליונות, גובה, אצילות והתחלה.

היום אני מתחיל מסע קטן להכיר 4 מרכזי קבלת החלטות, 4 מרכזי חשיבה, ראש/לב/בטן/מין. בפרקים האחרונים דיברנו על ארבעה כיווני תנועה, ארבעה אנרגיות, ארבעה מורים

היום נתמקד על הנקודה במרכז, השקט בעין הסערה, החיבור שלנו למרכז שלנו, וגם נסביר קצת יותר על המדיטציה המסיימת בכל בוקר וכיצד היא קשורה לנקודה

מה המקור של הארכיטיפ ולמה בחרתי שלא להשתמש בארכיטיפ המקורי המאהב/ת. מהי אהבת חינם? איך המשפט ואהבת לרעך כמוך יוצר איזון מושלם באהבת חינם? מה

היום נתמקד בארכיטיפ זקן השבט, מתוך ארבעת הארכיטיפים, ארבעת המורים שלנו.   (בתחתית התיאור תמצאו קישורים נוספים) מה מאפשרת לנו היכולת שלנו לזהות את ארבעת

היום נתמקד בארכיטיפ הקוסם, מתוך ארבעת הארכיטיפים, ארבעת המורים שלנו.   (בתחתית התיאור תמצאו קישורים נוספים)   אנחנו עוסקים בארבעת הארכיטיפים, ארבעת המורים, ארבע אנרגיות

היום נתמקד בארכיטיפ הלוחם, מתוך ארבעת הארכיטיפים, ארבעת המורים שלנו.   (בתחתית התיאור תמצאו קישורים נוספים) מה זה בדיוק ארכיטיפ? מה עומד מאחורי ארכיטיפ הלוחם?

אנחנו עוסקים בנושא של דימוי עצמי, והיום נכיר את ארבעת הארכיטיפים: ארבעה מורים, ארבעה כיווני תנועה: הלוחם, הקוסם, זקן השבט והילד – שמייצגים ארבע אנרגיות

היום נכיר קצת את המרחב המנטלי שבו נעשה קצת משחקים בהמשך עם הדימוי העצמי.   (תמצאו קישורים נוספים בתחתית התיאור) כדי למדוד את הפער בין

דימוי עצמי אידאלי שלילי  – מהו הדימוי העצמי האידאלי החיובי והשלילי וההבדלים ביניהם.   (בתחתית התיאור תמצאו קישורים נוספים) מה נותן לנו הדימוי העצמי האידאלי

היום נדבר על דימוי-עצמי-מהצד שלילי – איך אנחנו חושבים שאחרים רואים אותנו באופן שלילי מהצד. זהו אחד משלושת סוגי הדימוי העצמי: רגיל, מהצד ואידאלי  

היום נכנס קצת יותר לעומק בנושא דימוי עצמי רגיל שלילי – הפן השלילי של הבבואה של עצמנו בעיני רוחנו – כאן חשוב לומר שאם אתם

היום נכיר את שני הכוחות הפועלים על הדימוי העצמי – דימוי עצמי חיובי ודימוי עצמי שלילי. שני כוחות המניעים אותנו ומפעילים אותנו.    (תמצאו קישורים

היום נכיר את ששת הממדים של הדימוי העצמי . (קישורים נוספים בתחתית התיאור)   שישה היבטים שונים של הדימוי העצמי שכל אחד מאיתנו מביט בו

היום נכיר את שלושת הסוגים של דימוי-עצמי:  הרגיל, מהצד והאידאלי מה ההבדלה בין שלושת האלמנטים של הדימוי-העצמי ושלושת הסוגי של הדימוי העצמי, ולמה ההבדלה הזו?

בפרק היום אנו נעסוק בנושא הדימוי העצמי. (בתחתית התיאור תמצאו קישורים נוספים) מהו הדימוי העצמי? איך הוא מתקשר לחמשת סוגי הידיעה העצמית של אולריק ניסר?

בפרק היום נמשיך לעסוק באני הציבורי – ונקשר אותו לנושא התדמית. (בתחתית התיאור תמצאו קישורים נוספים) מהי התדמית? איך היא מתקשרת לאני הציבורי? האם יש

בפרק היום נמשיך לעסוק באני הציבורי – ונקשר אותו לרעיון של האני המושגי. להיות ברור על האני הציבורי, הקונספט הציבורי שלי. האם אתם מרוצים מהאופן

מה זה האני הציבורי? איך אנחנו יודעים להבדיל בין העצמי הפרטי לעצמי הציבורי? האם הם שונים או דומים? מי אנחנו כשאנו מציגים את עצמנו לעולם?

היום נתחיל איזה מסעון קצר בנושא שהופיע לפני שני פרקים, האני הפרטי מול האני הציבורי.. עלו לי שם לא מעט שאלות והחלטתי להיכנס למסלול הזה

היום נסכם את 5 מקורות הידיעה העצמית על פי אולריק ניסר וננסה להבין כיצד הם יכולים לעזור לנו בהכרות שלנו עם עצמנו.   5 מקורות

היום נכיר את העצמי המושגי, כמקור הידיעה העצמית החמישי על פי אולריק ניסר   מהו העצמי המושגי.. הקונספטואלי? מהו מושג? מהי תאוריה? מהי התיאוריה של

היום נעסוק ב-אני הפרטי ובאני הציבורי.    יש הגדרות אחרות גם לרעיון של העצמי הפרטי, כמשהו שמושווה לעצמי הציבורי.   מהו האני הפרטי? מהו האני

היום נכיר את הידיעה העצמית המגיעה מתוך העצמי הפרטי. מתוך המודל של אולריק ניסר.   מהו העצמי הפרטי ומה הוא מכיל בתוכו?   על מה

היום נעסוק בידיעה העצמית המגיעה מתוך אירועי העבר שלנו והעתיד שלנו – העצמי המורחב, על-פני הזמן – ונכנס לציפיות שלנו, איך הן משפיעות על העצמי

בפרק הזה נמשיך לעסוק בידיעה העצמית המגיעה מתוך אירועי העבר שלנו והעתיד שלנו – העצמי המורחב, על-פני הזמן – ונכנס עוד קצת לנושא הזיכרונות שלנו

היום נעסוק בידיעה העצמית המגיעה מתוך אירועי העבר שלנו והעתיד שלנו – העצמי המורחב על-פני הזמן אולריק ניסר, הגדיר חמישה מנגנוני ידיעה עצמית, חמישה מקורות

היום נעסוק בידיעה העצמית המגיעה מהחיבורים החברתיים, מתפתחת מתוך האינטראקציות החברתיות מי או מה הוא העצמי הבינאישי כמקור ידע להכרות עם עצמנו? מה המרכיבים שלו?

בפרק היום נעסוק בעצמי האקולוגי (הסביבתי) על פי המודל של 5 מנגנוני הידיעה העצמית, של אולריק ניסר.   מהו העצמי האקולוגי – כמנגנון ידיעה עצמית?

בפרק היום נעסוק בחמשת סוגי הידיעה העצמית, המודל של אולריק ניסר האבא של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, שיצר את המודל ב 1988 דרך הניסיון שלו למצוא או

על מנת לפרק את סוגי העצמי הרבים, החלטתי להתמקד על המודל של אולריק נסייר – 5 סוגי הידיעה-העצמית ובשביל זה בפרק הזה נתמקד על המושג

היום נתחיל לבחון את סוגי העצמי השונים הקיימים, ודרך כל אחד מהם להכיר את עצמנו טוב יותר. אנו נתחיל להתקדם דרך הרעיון של הסוגים השונים

למה להגדיר את מושג ה-עצמי? הבוקר בעודי עובר על מאמרים נוספים, הגעתי אל החומרים שחיפשתי מזה כמה שבועות, איך הפילוסופים השונים הגדירו את ה-עצמי, שזה

בפרק היום, נעשה סדר בבלאגן של הפרק הקודם, נבדיל קצת יותר בין מושג עצמי לבין מושג ה-"עצמי".   ובהתבסס על מסקנות של מחקר שבחן את

היום נתמקד קצת יותר על מה זה סכמת עצמי או יותר נכון – סכמות עצמי.    מה זה סכמות עצמי? מה זה 'מושג עצמי' לעומת

בפרק היום נרחיב קצת את הדעת בנוגע לסוגי הסכמות הקיימות. בעודי מגלה את הנושא של סכמות, הסתבר לי שיש מספר סוגים של סכמות: סכמות אדם

היום נגדיר מה זה סכמה ואיך זה מתקשר לכל הסיפור של העצמי. בשביל מה אנשים משתמשים בסכמות? מה הסכנות / מחירים של סכמות מגובשות? על

בפרק הקודם נכנסנו להגדרה של הגדרה, מתוך רצון להבין איך אנחנו נגדיר את המסמן "עצמי" והיום נבדיל בין מושג למונח – האם "עצמי" הוא מושג

בפרק היום אנחנו עולים רגע רמה לוגית, אם בפרק הקודם ניסיתי להגדיר את מושג ה"עצמי" – גיליתי בפועל, שאני לא הכי בטוח בהבדל בין מושג

בפרק זה נבחן את ההגדרה המילונית של המושג "עצמי" מה אומרים המילונים השונים בנושא,   מה אומרת האקדמיה ללשון העברית בנושא, איך נושא הסכמה נכנס

דיברנו עד היום הרעיון המארגן מסמן – מסומן, ועל הרעיון המארגן פרד"ס והגדרנו כל אחד והיום נתמקד ברעיון המארגן: קטגוריזציה – מה זה, איך זה

היום נדבר על הרובד הרביעי – הסוד   נגדיר אותו ונלמד להסתכל על העולם מתוכו. הגדרת הסוד: על פי המקור, מהו כן ומהו לא הסוד?

היום נדבר על הרובד השלישי – הדרש ברעיון המארגן השני: הפרד"ס. נגדיר אותו ונלמד להסתכל על העולם מתוכו. פרד"ס זה ראשי תיבות של פשט, רמז,

אנחנו לומדים את הרעיון המארגן השני שיעזור לנו לעשות סדר בבלאגן – הפרד"ס, והיום נכנס לרובד השני – הרמז נגדיר אותו ונלמד להסתכל על העולם

התחלנו בהגדרת הרעיון המארגן השני  שיעזור לנו לעשות סדר בבלאגן – הפרד"ס, והיום נכנס לרובד הראשון – הפשט נגדיר אותו ונלמד להסתכל על העולם מתוכו.

היום נגדיר את המנגנון המארגן השני שיעזור לנו לעשות סדר בבלאגן, וזהו הפרד"ס. פרד"ס זה ראשי תיבות של פשט, רמז, דרש וסוד – 4 רמות

במסע הזה שמתי כוונה לפגוש את עצמי – להכיר את עצמי – זה שאני רוצה לפתח את הנאמנות שלי אליו, וגיליתי שאני לא ממש, באמת

פתיחת המסע להכרות עם עצמי,   מה ההבדל בין כוונה למטרה? שימת כוונה למסע ומה הן השאלות שיובילו אותנו במסע הזה להכרות עם עצמנו. על

פרק 3-8 נאמנות:  1-6 – מה זה נאמנות, מה האיכויות של האדם הנאמן, מה עושים כשיש ריבוי נאמנויות, תחושת החובה-המחויבות ל.. שנוצרת מתוך הצורך בשייכות,

עסקנו בפרקים האחרונים בפחדים שמונעים מאיתנו לנוע לכיוון חיבור עם קולקטיבים, כדי להשתחרר מהבדידות הקולקטיבית היום נדייק את ההבדל בין פתרונות בחוץ ופתרונות מפנים -מה

היום אנו נעסוק בפחד עתיק שעדיין מבקר לפעמים. הפחד להרגיש לא שייך, להרגיש נגע זר. האתגר הרביעי להתחברות לקבוצות וקולקטיבים הוא הפחד להרגיש לא שייך.

היום אנו נעסוק בפחד שמשאיר אותנו במקום, במקום שיניע אותנו לעשות משהו בנדון, הפחד שלא אדע להשתייך, שלא אדע מה לעשות בקבוצה… זהו האתגר השלישי

אנו ממשיכים עם נושא הפחדים שמונעים מאיתנו להפיג את הבדידות הקולקטיבית ע"י פתרון מן החוץ – הפחד שנתעסק בו היום הוא -הפחד שידחו אותי, שיזרקו

בפרק הקודם דיברנו על הפחדים שמאתגרים אותנו, היום ניקח את הפחד הראשון – ללכת לאיבוד, להעלם, לאבד את העצמיות ונראה מה עושים איתו? אז אחד

בפרק זה אנו עוצרים את התנועה בנושא שייכות על מנת לסכם את נושא הבדידות הקולקטיבית ובכך לסגור את הנושא של הנאמנות ואז לעבור לחקור את

מהי יצירת שייכות מבפנים ומבחוץ? מה היתרונות, החסרונות והסכנות בהשתייכות לקבוצה או קולקטיב? לחץ חברתי ומנטליות עדר,  פערים ואיבוד עצמי מנטליות של "אנחנו והם" ועוד

מהי תחושת שייכות אמיתית? לפחות על פי ההגדרה של ד"ר ברנה בראון. מהם המרכיבים של תחושת שייכות על פי ההגדרות השונות? מהי האמת האמיתית? אם

תחושת שייכות נחשבת לאחד מהצרכים האנושיים…   אנו צוללים לתוך הנושא הגדול שנקרא תחושת שייכות,   ובפרק הזה אנו מתחילים עם חיפוש של הגדרות שונות

בפרק זה נתחיל לעסוק בהגדרה של תחושת שייכות ונתקדם משם. מהי תחושת שייכות?   מהן ההגדרות של תחושת שייכות? האם יש הבדל בין שייכות להשתייכות?

בפרק הזה חקרנו מהי זהות?   מהי זהות קולקטיבית? איך היא מושפעת מתחושת השייכות שלנו? תוצר של מה היא בדיוק? וחקרנו את המעגל השלישי בפנורמה

 הבדידות הקולקטיבית – ולפני שנתעסק באיך משתחררים מהתחושה של הבדידות הקולקטיבית – בוא נבין מהם אותם קולקטיבים?   מה זה הקולקטיב, השבט, הקהילה, הקבוצה.. מי

בפרק הזה נעסוק במעגל השלישי: בדידות קולקטיבית   והיום נגדיר מה זה בדיוק בדידות קולקטיבית, ונבחן האם יש לנו כזו?    מה ההגדרה של בדידות

בפרק הזה נסכם את נושא הבדידות החברתית, מה עברנו עד היום, מה אפשר לעשות בנדון וההבטחה מהפרק הקודם: למה להתגבר על הביישנות לא בהכרח יעזור

היום נלמד 8 דרכים להתגבר על הביישנות שלנו, למרות שזה לא בהכרח יעזור לנו עם הבדידות החברתית אבל זה בהחלט יכול מאוד לעזור.. למה זה

בפרק הזה נמשיך בעיסוק במעצור השני להשתחררות מבדידות חברתית: והסוג הרביעי של הביישנות – ביישנות מבוססת ביקורת עצמית, נזהה האם ועד כמה הביקורת העצמית שלנו

בפרק הזה נמשיך בעיסוק במעצור השני להשתחררות מבדידות חברתית: וזו הביישנות, נכיר את הסוג השלישי של ביישנות, – ביישנות מבוססת עכבות, נזהה האם הביישנות הזו

בפרק זה אנו עוסקים במעצור השני להשתחררות מבדידות חברתית: ביישנות, הסוג השני של ביישנות: ביישנות מבוססת חוסר אמון – נכנס לעומק של הסוג הזה ומה

בתת סדרה על ביישנות, המעצור השני להשתחררות מבדידות חברתית, נעסוק בסוג הראשון של ביישנות – ביישנות מבוססת הצורך בשליטה – נכנס יותר לעומק ומה ניתן

בתת סדרה על ביישנות, המעצור השני להשתחררות מבדידות חברתית, בפרק זה נכיר את 4 סוגי הביישנות, כדי שנוכל לזהות איפה אנחנו נמצאים על הסקאלה של

אנו בתת סדרה על ביישנות, המעצור השני להשתחררות מבדידות חברתית, ובפרק זה אנו מדברים על ההבדל שבין בישנות לבושה, איך הם דומים ובעיקר איך הם

התחלנו תת סדרה על ביישנות, המעצור השני להשתחררות מבדידות חברתית, והיום נדבר על ההבדל שבין בישנות לחרדה חברתית, איך הם דומים ובעיקר איך הם שונים.

בפרקים הקודמים דיברנו על המעצור הראשון לשחרור מבדידות חברתית, וזה החרדה החברתית – היום נעסוק בחסם אחר לשחרור הבדידות החברתית וזה הביישנות.  מה זה ביישנות

בפרקים הקודמים הכרנו קצת את המעצור לשחרור מבדידות חברתית, והיא החרדה החברתית – הגדרנו מה זו חרדה חברתית, מה ההבדל בין חרדה לפחד, ואיך מתמודדים

למדנו על חרדה חברתית, דייקנו את ההבדל בין חרדה לבין פחד, והיום נעשה עבודה עם הפחד, איך להתמודד או אפילו לשחרר את הפחדים שלנו שמפעילים

בפרק הקודם דיברנו על חרדה חברתית כאחד המעצורים לשחרור מבדידות חברתית, היום נכנס קצת יותר לעומק ונגלה מה ההבדל בין פחד לבין חרדה,   ההבדלה

היום נבחן את אחד מהמעצורים הגדולים שיש לאנשים ביצירת חברויות וחברה ע"מ להפיג את תחושת הבדידות החברתית, וזה חרדה חברתית –   ומכיוון שהפודקאסט איננו

בעוד שלבדידות חברתית יש השפעה פסיכולוגית ורגשית הרסנית, ואפילו השפעה פיזיולוגית הרסנית – זה ממש יכול לפגוע בבריאות הנפשית והפיזית – להתבודדות – כשעושים את

בפרק הזה אנו מבדילים בין בדידות חברתית ובידוד חברתי,   איך האחד תורם לשני והשני לראשון   מה זה בידוד חברתי? מה ההבדל מהתבודדות? בחינה

היום נתחיל תת-סדרה חדשה, הפעם בנושא בדידות חברתית. מה זה, איך מזהים את זה והתוצאות של זה על חיינו… מה יוצר לנו את זה וכמובן

במפגש היום נסכם לאן הגענו ולאן פנינו מועדות.   התחלנו את המסע שלנו בנושא נאמנות עצמית ע"י הגדרת נאמנות, הבנה של מחויבות, ובדיקה של רמת

הגענו לשלב השישי בהתמודדות בפחד מאינטימיות, קריאת רגשות.   אחרי שלמדנו לחוות ולתקשר את הרגשות שלנו, השלב השישי הוא לפתח את היכולת לזהות ולקרוא את

הבוקר נמשיך את השיח על השלב החמישי בששת שלבי התמודדות עם פחד מאינטימיות רגשית: תקשורת רגשית, רק שהיום ניקח את זה עוד צעד ונכוון את

מהו השלב החמישי בששת שלבי התמודדות עם פחד מאינטימיות רגשית? בשלבים הקודמים קיבלנו את המצב, אזרנו אומץ לנוע, למדנו איך להרגיע את עצמנו בדרך, הכרנו

אז קיבלנו את העובדה שיש לנו פחד מאינטימיות רגשית, אזרנו אומץ לעשות שינוי או לפנות לטיפול, למדנו איך להרגיע את עצמנו בדרך עד ש..  

במפגשים האחרונים התחלנו תהליך של שישה שלבים להתמודדות עם פחד מאינטימיות רגשית, וזה כחלק מהתהליך של השתחררות מבדידות וכל זה מחלק גדול יותר של תהליך

היום נעסוק בשלב השני מתוך 6 השלבים להתמודדות ושחרור הפחד מאינטימיות רגשית, אומץ. ואם לא הקשבתם לפרקים על אינטימיות וסוגי האינטימיות – ממליץ להקשיב להם

אנחנו מתחילים בסדרה של 6 פרקים בדרך להתמודדות עם פחד מאינטימיות רגשית – שלב ראשון: קבלה.   ואם לא הקשבתם לפרקים על אינטימיות וסוגי האינטימיות

בפרק היום נעסוק ב 6 דרכים להתמודד עם פחד מאינטימיות רגשית.   מהם 3 הקבוצות של הגורמים לפחד מאינטימיות: פחדים, טראומות עבר, טראומות ילדות.  

מה המחיר שאנו עלולים לשלם אם יש לנו פחד מאינטימיות? מה הרווחים מפחד מאינטימיות? האם יש כאלו? בפרק הזה נדבר על ההשלכות של פחד מאינטימיות

היום נדבר על הסיבות שיכולות לגרום לפחד מאינטימיות, המקור האפשרי ומה ניתן לעשות בנדון.    למה זה לא תמיד טוב לדעת מה המקור של הבעיות

היום נדבר על מה שמונע מאיתנו לייצר אינטימיות וזה הפחד מאינטימיות, ונצא לסדרה לחקור מה המקור שלו, מאיפה הוא נובע ואיך הוא מייצר לנו בדידות?

בפרק הזה נכיר את הסוג החמישי והשישי מתוך ששת סוגי האינטימיות, נגדיר אותם, נבחן אותם, אבל נתעסק רק עם אחד מהם, כי השני יוצא מהמנעד

הבוקר נכיר את הסוג הרביעי מתוך ששת סוגי האינטימיות, נגדיר אותו, נבחן אותו, נזהה איך זה מרגיש לנו כשיש אינטימיות פיזית וכשאין, ומה אנו יכולים

הבוקר נכיר את הסוג השלישי מתוך ששת סוגי האינטימיות,   נגדיר אותו, נבחן איך זה מרגיש לנו כשיש אינטימיות רוחנית וכשאין,    ומה אנו יכולים

הבוקר נכיר את הסוג השני מתוך ששת סוגי האינטימיות,  נגדיר אותו, נבחן איך זה מרגיש לנו כשיש אינטימיות חוויתית וכשאין,   ומה אנו יכולים לעשות

פרק זה נכיר את הסוג הראשון מתוך ששת סוגי האינטימיות, נגדיר אותו, נבחן איך זה מרגיש לנו כשיש אינטימיות מנטלית וכשאין, ומה אנו יכולים לעשות

במפגש זה נכיר את ששת סוגי האינטימיות,   הכרה בכך שיש יותר מסוג אחד של אינטימיות, משדרגת לנו את הרזולוציה בנושא, מה שמאפשר לנו להיות

אנחנו עוסקים בליצור תחושות והרגשות שכשהן יופיעו, שלושת סוגי הבדידות יעלמו, בפרק היום נתעסק בהדלקת האור על תחושת הבדידות האינטימית.   וזה אומר ליצור תחושת

היות שעד עכשיו הבנו שיש 3 סוגי תחושות בדידות, לכל אחת יש חווית בדידות שונה, ולכן לכל אחת יש תחושה אחרת שכשהיא מופיעה –  הבדידות

מה ההיפך מבדידות? אם יש שלושה סוגי בדידות: קולקטיבית, חברתית, ואינטימית אז אולי יש שלושה סוגי היפך מבדידות? מכיוון שהבנו שתחושת הבדידות היא משהו פנימי,

אחרי שדיברנו על על נאמנות כפועל יוצא מתחושת מחויבות, אשר נובעת מהצורך בשייכות, אשר נובע מהפחד מבדידות.   גילינו וחקרנו 3 סוגי בדידות, והבנו שאין

היום נכנס לתוך המעגל הפנימי, במסע מן החוץ אל הפנים, אל הבדידות האינטימית, נגדיר אותה ונגלה מה קורה אצלנו במעגל הזה. מה היא בדיוק בדידות

בפודקאטס היום נדבר על הבדידות החברתית, בדידות של מערכות יחסים חברותיות, ומה ניתן לעשות בנדון. מהי בדידות יחסית/חברתית?   מה אומר המחקרה בנושא?   מהם

בפרק הקודם דיברנו על שלושה סוגי בדידות, שתואמים גם שלושה מרחבים בין אישיים: בדידות אינטימית/רגשית, בדידות יחסית/חברתית, ובדידות קולקטיבית/ציבורית ,   בפרק זה נגדיר מה

הגדרנו מה זה בדידות, ממה היא נובעת, והבנו שיש שלושה סוגי בדידות,   בפרק הזה אנו נכיר את שלושת סוגי הבדידות, מהם מרחבים פסיכולוגיים ואיך

הגדרנו מה זה בדידות, ממה היא נובעת, והבנו שיש שלושה סוגי בדידות. בפרק הזה אנו נכיר את שלושת סוגי הבדידות, מהם מרחבים פסיכולוגיים? איך הם

בפרק הקודם, דיברנו על דרכים שונות להפיג את הבדידות. בפרק הזה נצלול עוד קצת לעומק נושא הבדידות, נבין קצת יותר מה היא המהות שעומדת מאחורי

בפרק הקודם, דיברנו על דרכים שונות להפיג את הבדידות. בפרק הזה נצלול עוד קצת לעומק נושא הבדידות, נבין קצת יותר מה היא המהות שעומדת מאחורי

"בדידות זה לא להיות לבד, זו התחושה שלאף אחד לא איכפת" אומר אנונימי.   ומכיוון שאין לנו באמת אף אחד חוץ מעצמנו – כדאי לנצל

הצורך בשייכות הינו פועל יוצא מתוך הפחד מבידוד חברתי, את זה למדנו בפרק הקודם. היום נתעסק באחד הפחדים הגדולים של בני האדם – בדידות.  

הגדרנו נאמנות, הגדרת מחויבות, דיברנו על צורך מול תשוקה, וקצת על צרכים פסיכולוגיים. הבנו למה צרכים נובעים מתוך פחד מכאב, לעומת תשוקות שנובעות מתוך הרצון

נאמנות נחשבת לערך גבוה, ובחוגים מסויימים נחשבת אפילו לאחת המעלות החשובות ביותר. מחקרים מראים שהנאמנות שלנו לאדם, קבוצה או ארגון, נובעת בעיקר מהצורך הפסיכולוגי של

אנו גדלים בעולם שנאמנות זה אחד הדברים החשובים בו ביותר,   נאמנות למדינה, נאמנות לדגל, ללאום, לדת, לקבוצת כדורגל, נאמנות לקבוצת הפוקר, נאמנות לחבר או

מה האיכויות של אדם נאמן? במיוחד אם אנחנו רוצים לחקור נאמנות, כדי להרחיב את הדעת יותר בנושא נאמנות לעצמנו, כדאי שנכיר את האיכויות שיש לאנשים

מה ההיפך מנאמנות? והאם נאמנות – זה שחור/לבן או ספקטרום? ומה המשמעויות של כל אחד משני אלו. על כל זה ועוד בהקלטת הפודקאסט הזו. קדימה

איך מניחים כוונה ואיך מגדירים מטרה,   ומה הן הכוונה והמטרה של סדרת נאמנות עצמית. על כל זה ועוד בהקלטת הפודקאסט הזו. קדימה הצלוח'ס מיקי

למה אני רוצה נאמנות לעצמי? מה זה יתן לי? על כל זה ועוד בהקלטת הפודקאסט הזו. קדימה הצלוח'ס מיקי ברקל נ.ב. להצטרפות לקבוצת הוואטס השקטה

סיכום נושא, מסע לעולם ההתמודדות האפקטיבית עם קונפליקטים.   תמיד יהיו לנו קונפליקטים בחיים, הדרך היחידה בעיני לחיות ללא קונפליקטים היא לגור על אי בודד…

יש הרבה מודלים לפתרון בעיות, מספיק שתפתחו גוגל ותמצאו 200 מודלים, כך שזה לא משנה איזה מודל בחרתם, אם טיפלתם ופיתחתם את כל התגובות הבריאות

במפגש הזה אנו מדברים על נאמנות לעצמי.   מה זה נאמנות?   מה זה מהימנות? מה זה אמינות? מה זה מסירות? ומה זה אומר נאמנות

אחרי שהגדרנו מה זה אותנטיות ולמה חשוב להיות אותנטי, שאלנו שאלה.. האמנם? האם זה מחייב מציאות?   מה קורה כאשר יש לנו הגדרה שונה למונח

מה זה אותנטיות? אנו מפתחים את המיומנויות לחיפוש פתרון משותף מתוך הדדיות, WinWin או לפחות יצירת חיבור אנושי גם אם אין הסכמה. תוך כדי שמירה

אנו מפתחים את המיומנויות לחיפוש פתרון משותף מתוך הדדיות, WinWin או לפחות יצירת חיבור אנושי גם אם אין הסכמה. תוך כדי שמירה על אותנטיות ונאמנות

אנו מפתחים את המיומנויות לחיפוש פתרון משותף מתוך הדדיות, WinWin או לפחות יצירת חיבור אנושי גם אם אין הסכמה. תוך כדי שמירה על אותנטיות ונאמנות

אנו מפתחים את המיומנויות לחיפוש פתרון משותף מתוך הדדיות, WinWin או לפחות יצירת חיבור אנושי גם אם אין הסכמה. תוך כדי שמירה על אותנטיות ונאמנות

בפרקים הקרובים אנו עוסקים ונעסוק בפיתוח המיומנויות לחיפוש פתרון משותף מתוך הדדיות, WinWin או לפחות יצירת חיבור אנושי גם אם אין הסכמה. וזאת תוך כדי

עד עכשיו עשינו הרבה גם בעבודה הפנימית, וגם בעבודה מול הפרטנר לקונפליקט – במטרה להפוך קונפליקטים לשיח מכבד ומרחב צמיחה. הגענו למיומנות או סט המיומנויות

אחרי כ 15 מפגשים על נושא האינטליגנציה הרגשית, אני רוצה להתקדם על עבר הסעיף האחרון ברשימת התגובות הבריאות בקונפליקט: נחזור לרשימה ונראה מה עשינו עד

כשהדברים לא מסתדרים או זורמים כפי שרציתי

אנו במסע של פיתוח אינטליגנציה רגשית, ע"פ המודל המוקדם של מאייר וסלוביי, בקטגוריה השלישית מהקבוצה השנייה:   שימוש במצבי רוח משתנים כאמצעי לשקילת זוויות ראיה

אנחנו בקטגוריה השלישית מהקבוצה השנייה, במודל המוקדם של מאייר וסלוביי לפיתוח אינטליגנציה רגשית:   שימוש במצבי רוח משתנים כאמצעי לשקילת זוייות ראיה שונות. אז כדי

אנחנו בתהליך פיתוח אינטליגנציה רגשית שלנו כדי להתמודד בצורה אפקטיבית עם קונפליקטים בחיים. אנחנו כרגע עוברים דרך המודל של מאייר וסלוביי, בקטגוריה השנייה: 2. יצירת

אנחנו בתהליך פיתוח האינטליגנציה הרגשית שלנו כדי להתמודד בצורה אפקטיבית עם קונפליקטים בחיים, אנחנו כרגע עוברים דרך המודל של מאייר וסלוביי.   בקטגוריה השנייה:  2.

אנחנו בתהליך פיתוח אינטליגנציה רגשית שלנו כדי להתמודד בצורה אפקטיבית עם קונפליקטים בחיים, דרך המודל של מאייר וסלוביי.   בקטגוריה השנייה: 2. יצירת רגשות המסייעים

איך השפה שלנו מאפשרת לנו לכוון את תשומת הלב שלנו?   אנחנו בתהליך פיתוח אינטליגנציה רגשית שלנו כדי להתמודד בצורה אפקטיבית עם קונפליקטים בחיים, אנחנו

בתהליך פיתוח האינטליגנציה הרגשית שלנו, דרך המודל של מאייר וסלוביי, אנו בקבוצה השנייה מתוך המודל המוקדם שלהם: שימוש ברגשות לחשיבה – היכולת לרתום את הרגשות

אנחנו במסע לפיתוח האינטליגנציה הרגשית שלנו, דרך המודל של מאייר וסלוביי. בפרק זה אנו מתחילים לעבוד על הקבוצה השנייה מתוך המודל המוקדם שלהם: שימוש ברגשות

אנחנו במסע לפיתוח האינטליגנציה הרגשית שלנו, דרך המודל של מאייר וסלוביי, אנחנו בקבוצה הראשונה מתוך 4 קבוצות של יכולות: היכולות לזהות בדייקנות, להעריך ולבטא רגשות.

תחת לרגשות הקשים שלנו בקונפליקט, בדרך כלל יש צורך שלא נענה, חשוב שנלמד לזהות את הצרכים הללו שנמצאים מתחת לרגשות הקשים, כחלק מפיתוח האינטליגנציה הרגשית

דויד קארוסו (חוקר אינטליגנציה רגשית) אמר: "רגשות זה מידע, לא לתקשר אותם, זה להסתיר מידע"  אז אני שואל אתכם: ברגעי קונפליקט ותסכול, עד כמה אתם

בפרק הזה נכיר את השיטה בת 4 השלבים לקריאת רגשות במצבי קונפליקט:   אנחנו במסע לפיתוח האינטליגנציה הרגשית שלנו על מנת להגיב בצורה בריאה שמקדמת

סטיבי וונדר אמר: "לכולנו יש יכולות, ההבדל הוא איך אנחנו משתמשים בהן" אז אני שואל אתכם: ברגעי קונפליקט ותסכול, האם אתם יודעים אילו יכולות יש

גנדי אמר: "אם יש לי את האמונה שאני יכול לעשות את זה אז בטוח שאני אוכל לרכוש את היכולת לעשות את זה גם אם לא

מרשל רוזנברג (ממציא התקשורת המקרבת) אמר: "אנו מסוכנים כשאנו לא ערים לאחריות שלנו על ההתנהגויות, הרגשות והמחשבות שלנו" אז אני שואל אתכם: ברגעי קונפליקט ותסכול,

אלמונימי אמר: "אינטליגנציה רגשית מאפשרת לנו להגיב (Respond) במקום להיות תגובתי (React)" אז אני שואל אתכם: ברגעי קונפליקט ותסכול, עד כמה אתם ערים לתגובתיות שלכם?

אלמונימית אמרה: "לב המכיר תודה הוא מגנט לניסים" אז אני שואל אתכם: ברגעי קונפליקט ותסכול, עד כמה אתם מסוגלים להתחבר להכרת התודה שלכם? האם לדעתכם

איימי מרקריי אומרת: "המבקר הפנימי הוא עוד חלק ממך אשר זקוק להרבה אהבה עצמית" אז אני שואל אתכם: ברגעי קונפליקט ותסכול, עד כמה המבקר הפנימי

אני אומר: "מגע שבא מהיד, נוגע בעור… מגע שבא מהלב, נוגע בנשמה" אז אני שואל אתכם: ברגעי קונפליקט ותסכול, עד כמה תאפשרו לעצמכם להתחבר ללב

אודרי קיטצ'ינג אומרת: "קחו אתנחתא ותנו לנשמה שלכם מה שהיא זקוקה" אז אני שואל אתכם: ברגעי קונפליקט ותסכול, עד כמה אתם מסוגלים לעצור לרגע ולהתבונן

ברנה בראון אומרת: "דברו אל עצמכם כאל מישהו שאתם אוהבים" אז אני שואל אתכם: ברגעי קונפליקט ותסכול, עד כמה אתם נחמדים אל עצמכם? עד כמה

אלמונימי אמר: "גם בחושך הגדול ביותר, אנחנו לא לבד – גם אם זה נדמה לנו" אז אני שואל אתכם: ברגעי קונפליקט ותסכול, עד כמה אתם

ג'ון קבאט-סין אמר: "אתם לא יכולים לשלוט בגלים, אבל אתם בהחלט יכולים ללמוד איך לגלוש עליהם" אז אני שואל אתכם: ברגעי קונפליקט ותסכול, עד כמה

מה זה חמלה עצמית?   הגדרה מסודרת מהמחקר מהם 5 היתרונות של אנשים עם חמלה עצמית? למה עוד 5 דברים חיוביים מקושרת החמלה העצמית? מציאת

ההבדל בין אמפתיה לחמלה, מהם שלושת המרכיבים של חמלה? מה זה פסיכו-מטפוריקה והמטפורות של הנפש? על כל זאת ועוד בפרק הזה של הפודקאסט קדימה הצלוח'ס

הדלאי למה אמר: "אם תרצו שאנשים סביבכם יהיו שמחים, תתאמנו על חמלה, אם תרצו להיות שמחים בעצמכם, תתאמנו על חמלה" אז אני שואל אתכם: במצבי

יסמין מוגאהד אמרה: "חמלה זה להסתכל מעבר לכאב האישי שלך, כדי לראות את הכאב של האחר" אז אני שואל אתכם: במצבי קונפליקט, עד כמה אתם

ניקול פאטל אמרה: "לעולם אל תיקחו את הרגשות של הצד השני כמובן מאליו, כי אתם אף פעם לא יודעים כמה אומץ נדרש על מנת להביע

אלמונימי אמר: "בקונפליקט, אנשים צריכים שיראו אותם, ישמעו אותם, יספרו אותם – גם אתה" אז אני שואל אתכם: עד כמה אתם רואים את הצד השני

פיטר ברומברג אמר: "כשאנו בורחים משיחה קשה, אנו מחליפים חוסר-נוחות בטווח קצר לבעיות תקשורת בטווח ארוך" אז אני שואל אתכם: עד כמה אתם מתחמקים משיחות

ברק אובמה אמר: "זהו החוסר באמפטיה, אשר יוצר לנו את הקלות  הבלתי נתפסת לצלול לתוך מלחמות" אז אני שואל אתכם: במצבי קונפליקט – עד כמה

אנונימי אמר: "התפיסה שלנו מוגבלת ע"י הידע שלנו, תרחיבו את האופקים – תרחיבו את המיינד" אז אני שואל אתכם: עד כמה אתם עוסקים בלמידה, בקריאה,

אנונימי אמר: "כשאנו מרכיבים אתה משקפיים של האחר, אנו רואים את העולם אחרת" אז אני שואל אתכם: בשיחות באופן כללי ובזמן קונפליקט ספציפית, עד כמה

סוואמי דיהן גיטן אמר: "כשאנו מפסיקים לשפוט את עצמנו ואחרים, הלב שלנו מתחיל להיפתח" אז אני שואל אתכם: בשיחות באופן כללי ובזמן קונפליקט ספציפית, עד

בריאט מק'גיל אמר: "אחת הדרכים הכנות ביותר לכבד אחרים – היא להקשיב באמת למה שהצד השני אומר" אז אני שואל אתכם: בשיחות באופן כללי ובזמן

ויל סמית' אמר: "לעולם אל תמעיטו בערכו של כאב, לכולם כואב. רק שיש אנשים שיודעים להסתיר את זה טוב יותר מאחרים" אז אני שואל אתכם:

מיה אנגלאו אמרה: "אני חושבת שלכולנו יש אמפתיה, אבל לא תמיד את האומץ לתקשר אותה" אז אני שואל אתכם: בסיטואציות מאתגרות, בקונפליקטים, עד כמה אתם

פול בלום אמר: "אמפטיה זה להיכנס לנעליו של האחר" אז אני שואל אתכם: עד כמה אתם טובים בלהיכנס לנעלים של מישהו אחר? עד כמה אתם

ברנה בראון אומרת: "אמפתיה היא תקשורת של המסר המבריא: 'אינך לבד'." אז אני שואל אתכם: תחשבו על קונפליקט שהיה לכם עם מישהו (רצוי קרוב) שלא

אנונימי אמר: "האופן שבו אדם מתייחס לאנשים אחרים, יכול להעיד על האופן שבו הוא מרגיש כלפי עצמו" אז אני שואל אתכם: תחשבו על קונפליקט שהיה

ג'ים רוהן אמר: "תחזיקו תמיד ברצון לראות את שני הצדדים בוויכוח,  להבין את הצד השני זו הדרך הטובה ביותר לחזק את הצד שלך" אז אני

רוברט הולדן אומר: "סליחה אמתית היא המוכנות לשנות את דעתנו על עצמנו" אז אני שואל אתכם: האם אתם מוכנים לסלוח לעצמכם? האם אתם מוכנים לקבל

פול בוס אמר: "סליחה לא משנה את העבר, אבל היא בהחלט יכולה להרחיב את העתיד" אז אני שואל אתכם: האם אתם מעדיפים להמשיך ולסחוב את

דייב ויליס אמר: "להחזיק טינה וכעס לא עושה אותך חזק -זה עושה אותך מריר. לסלוח לא עושה אותך חלש – זה משחרר אותך"  אז אני

לואיס ב. סמדס אמר: "לסלוח זה לשחרר אדם מהכלא, ואז לגלות שהאדם ששוחרר זה אתה"  אז אני שואל אתכם: כשאתם נפגעים, מתאכזבים, כועסים או מתוסכלים

מריאן ויליאמסון אמרה: "מניעת אהבה זו חבלה עצמית, כי מה שאנו מונעים מאחרים, אנו בעצם מונעים מעצמנו"  אז אני שואל אתכם: כשאתם נפגעים, מתאכזבים, כועסים

קארל יונג אמר: "קונפליקט קיים בעיקר כהזדמנות לעורר את המודעות שלנו"  אז אני שואל אתכם: כשאתם חושבים על קונפליקט עם בני הזוג, בני משפחה, קולגה

ויין דייר אמר: "אם תאמינו שזה יצליח – תראו הזדמנויות, אם תאמינו שלא – תראו מכשולים"  אז אני שואל אתכם: כשאתם חושבים על קונפליקט עם

א.ב. וברינגטון אמר: "ההבדל בין ויכוח למריבה, הוא שבראשון אינך מסכים עם הנאמר ובשני עם האומר  אז אני שואל אתכם: עד כמה אתם ערים להבדלים

קארל יונג אמר: "לעמת אדם עם הצל שלו, זה להראות לו את האור שלו  אז אני שואל אתכם: עד כמה אתם מפחדים או מתביישים בצל

קארל יונג אמר: "לעמת אדם עם הצל שלו, זה להראות לו את האור שלו  אז אני שואל אתכם: עד כמה אתם מפחדים או מתביישים בצל

רופי קאור אמר: "האופן שבו אתם אוהבים את עצמכם מלמד אחרים לאהוב אתכם" אז אני שואל אתכם: עד כמה אתם אוהבים את עצמכם? עד כמה

אלמונימי אמר: "הערך העצמי שלך הוא הערך שלך בעיני עצמך, בלי קשר לאף אחד ולשום דבר אחר" אז אני שואל אתכם: עד כמה אתם מעריכים

סמואל זולו אמר: "האדם שאינו בטוח בעצמו, עומד בפניו מסע ארוך של גילוי עצמי" אז אני שואל אתכם: עד כמה אתם ערים לחוסרי הביטחון שלכם?

אנימה ויטאם אמרה: "כשאתם מאמינים בעצמכם, יש לכם 100% מהאנשים שאתם צריכים לצדכם" אז אני שואל אתכם: עד כמה אתם מאמינים בעצמכם שכשיגיע הקונפליקט תדעו

תומס קרום אמר: "אם יש לנו או אין לנו קונפליקטים בחיים, לא קובע את איכות חיינו. מה שכן קובע את איכות חיינו, זו התגובה שלנו

למה אני מפחד מקונפליקטים?   כי מה יכול לקרות? כי מה יכול לקרות לי? מה בדיוק יכול לקרות שם? מה הסיכונים האישיים שלי? מה הסרטים

גנדי אמר: "פחד הוא האויב האמיתי, אנו חושבים שהאויב הוא שנאה, אבל הוא פחד"  אז אני שואל אתכם: עד כמה אתם מנסים להימנע מקונפליקטים? עד

אני אומר: "האופן שבו אדם מגיב לאחרים בזמן קונפליקט, מבטאת לרוב עד כמה הוא באמת רוכש כבוד לעצמו  אז אני שואל אתכם: עד כמה התגובות

אנונימי אמר: "יש מיליון דרכים לבטא את הכעס שלכם, תבחרו בדרך הטובה ביותר – ואתם אלו שבשליטה על הכעס לא תבחרו – והכעס ישלוט בכם

הבנתי הבוקר ש: "לשלוט בכעס זה כמו לנסות לשלוט בנהר שוצף,  כי זה רגש ואי אפשר באמת לשלוט ברגשות – אבל בהחלט אפשר לשלוט בהתנהגויות"

מרקוס אנדריוס אומר: "כעס הוא לא טוב או רע – הוא רגש,  וככזה הוא לגיטימי, כמו כל הרגשות. לעומת זאת איך שאתם מבטאים את הכעס

אנונימי אמר: "פיוז קצר גורם לפצצה להתפוצץ מוקדם מדי" אז אני שואל אתכם: האם אתם מזהים באילו מצבים יש לכם פיוז קצר? באילו מצבים יש

נייאלאק אמרה: "אף אחד לא באמת מרגיז אותנו, זו הבחירה שלנו להשתמש בכעס כתגובה" אז אני שואל אתכם: עד כמה אתם ערים לסימנים המקדימים של

קארל גוסטב יונג אמר: "מה שמרגיז אותנו באחרים, יכול להוביל להבנת עצמנו" אז אני שואל אתכם: עד כמה אתם משתמשים בכעס שלכם, כנקודת שינוי, כסמן

מ. אסתר הרדינג אמרה: "קונפליקט הוא ההתחלה של מודעות!" אז אני שואל אתכם: אחרי קונפליקטים שלא צלחו, עד כמה אתם עושים עבודה לשינוי הטריגרים, ההרגלים

אנונימי אמר: "אי אפשר לשלוט במה שקורה לכם, אבל אתם יכולים לבחור איך תגיבו למה שקורה לכם!" אז אני שואל אתכם: עד כמה אתם חוזרים

אמברוז פירס אמר: "דברו בעודכם כועסים ואתם תעשו אתה הנאום הטוב ביותר שאי פעם תתחרטו עליו!" אז אני שואל אתכם: מה אתם עושים, כדי לעצור

פתגם סיני עממי אומר: "אם תמצאו דקת סבלנות בתוך הכעס, תתחמקו מ 100 ימים של צער" אז אני שואל אתכם: כשאתם מתחילים להתרגז, האם אתם

מיקי ברקל (אני 🙂 ) אומר: "לנסות לברוח מקונפליקטים, זה כמו לנסות להתעלם ממיסים, בשלב מסויים זה יתפוס אותך" אז אני שואל אתכם: האם ניסיונות

רונלד רייגן אמר: "שלום זה לא העדר קונפליקט, זו היכולת להתמודד עם קונפליקט בדרכי שלום" אז אני שואל אתכם: כשאתם כבר נכנסים לקונפליקט, האם אתם

צ'רי ריצ'רדסון אמרה: "אם אתם נמנעים מקונפליקטים כדי לשמור על שלום, אתם מתחילים מלחמה בתוככם" אז אני שואל אתכם: עד כמה אתם אוהבים או שונאים