כשמונחים ומטופלים מגוללים את סיפורם בקליניקה, יהיו מצבים, שלא ניתן יהיה לייצר איתם תקשורת או לבצע שינוי כלשהו, כי הם יהיו בהצפה רגשית. הצפה רגשית היא מצב בו הרגשות גואים. לכל אחד מאיתנו יש רגעים שבהם נחווה הצפה רגשית: כמו בהתפרצות חרדה, בזמן חוויה של בושה גדולה ובהתקפי זעם. במאמר זה אתאר את הקשר שבין רגשות ובין מרכיב הזמן ואיך ניתן להתחיל להשתחרר מהצפות רגשיות.
לאחרונה חזרתי מלונדון מהכשרה והסמכה כטריינר בשיטת IEMT (Integral Eye Movement Therapy) שפיתח אנדרו אוסטין. מדובר בשיטה שמשתמשת בתנועות עיניים כדי ליצור שינוי בהטבעות רגשיות והטבעות זהות. באמצעות השיטה ניתן ליצור שינוי בהשפעה השלילית שיש להטבעות הללו על חייו של אדם ועל מערכות היחסים שלו עם עצמו ועם אחרים.
שרשרת של רגשות
לפי מודל ה- IEMT מסתבר שאחד הדברים המעניינים ברגשות, הוא שלרגשות שונים יש משך השפעה משתנה. אני, למשל, יכול לכעוס או לשמוח, במשך 10 דקות. לעומת זאת, אני יכול להרגיש אשם על משהו שעשיתי, והתחושה הזו תלווה אותי שנים רבות.
בהרבה מקרים רגשות קשורים ואף מובילים לרגשות אחרים. לדוגמא: אדם שמגיע לטיפול, תוך התנצלות על כך שהוא איחר, באופן כמעט ודאי, יהיה חרד או דואג לגבי דבר מה גם אם הוא לא קשור לאיחור. כמה דקות יותר מאוחר סביר מאד להניח שהוא יכעס או יתפרץ בהתקף זעם על דבר אחר לחלוטין, אולי אפילו על המטפל עצמו, מכל סיבה שהיא.
כמעט בכל מעבר כזה מרגש אחד לרגש אחר, יעברו כ- 20 דקות.
כך נוצר מצב בו מטופל שיגיע עם רגשות אשם על שאיחר כי לא היה לו איפה להחנות, עלול לחוות לאחר כ- 20 דקות דאגה על כך שיקבל דו"ח על חנייה שלא על פי התקנות. לאחר 20 דקות נוספות הוא עלול לכעוס על המטפל על שאינו עונה על הציפיות שלו ויטען כלפיו ש"זה לא מה שציפיתי שתגיד לי" או "איך אתה מעז לדבר אלי ככה?! אתה אמור לומר לי כך וכך ולא מה שאתה אומר כרגע".
ממש ניתן לצפות מראש שתבנית התגובה הרגשית תתרחש בצורה זו. הדפוס הזה, במקרים רבים, תומך במצבים של דיכאון. אם כי זה לא אומר שמי שבדיכאון תמיד ינהג כך, או שמי שפועל לפי הדפוס הזה, נמצא בדיכאון. יחד עם זאת, זהו דפוס שנצפה שוב ושוב וחזר על עצמו בהרבה מקרים. יש לזכור ולקחת בחשבון, שמה שכתבתי עד כאן לא חייב להיות נכון לכל אחד ובכל מקרה.
כיוון הזמן ברגשות
עניין נוסף שקשור לרגשות וזמן הוא כיוון הזמן. כשאדם חש עלייה של רגש, מחשבותיו יהיו מכוונות לכיוון העתיד או לעבר או להווה.
לדוגמא: כאשר אדם חרד לגבי משהו בחיים, כיוון הזמן שלו יהיה לעתיד. כשחושבים על זה, אי אפשר להיכנס לחרדה בגלל משהו שקרה בעבר. יתכן, שמקור החרדה הוא מהתנסות בעבר, אך החרדה נובעת ממחשבות על מה שיקרה בעתיד.
רגשות כמו אשמה, בושה וחרטה מכוונות אל אירועים מהעבר. אני יכול להרגיש אשם על משהו שעשיתי, אך לא ארגיש אשם על מה שאעשה ו/או שעדיין לא קרה. אחרת במקרה כזה, זו כבר תהיה חרדה או דאגה לגבי משהו עתידי.
הרבה אנשים ואפילו מטפלים, לא מבדילים ו/או מתבלבלים בין אשמה לחרדה מכוון שאלו רגשות דומים. בזמן כעס, האדם מתמקד בהווה, ב-עכשיו. נכון שאני יכול לכעוס על משהו שקרה או לא קרה או על משהו שיקרה, אך הכעס הוא עכשיו.
אחת הדרכים לשנות כמעט מיד את התחושה השלילית המלווה רגש כזה, היא לשנות את כיוון הזמן. לדוגמה: אם בזמן התקף חרדה בו האדם מתמקד בעתיד, מישהו חיצוני יעלה עבורו שאלה שתהיה מכוונת לזמן שונה, כמו לעבר, התמקדותו של האדם שחווה חרדה תשתנה. מהלך כזה יכול להוציא את הרוח מהמפרשים של ההתקף, והתוצאה תהיה רגיעה.
שאלות כמו: "מתי התחלת לקבל התקפי חרדה בעבר?" או: "ספר לי על הפעם האחרונה שחשת אשמה" יאלצו את האדם להעביר את תשומת הלב שלו לעבר. ברגע בו הוא לא יתמקד בעתיד ובמחשבות על מה שעלול לקרות מפלס החרדה ירד.
אותו דבר ניתן לעשות עם אדם שמאד כועס. אם נגיד לו "תירגע", זה ככל הנראה יצית את הכעס שלו עוד יותר. אך אם נשאל אותו: "מתי התחלת לכעוס על כך ועל כך?" הוא פשוט יתחיל להירגע מאחר שכדי לענות על השאלה, הוא יהיה חייב במיקוד שלו לחזור אחורה בזמן, לעבר.
ברגע שחולפת ההצפה הרגשית, האדם חוזר לכאן ועכשיו ונפתחת האפשרות לבצע התערבות ושינוי.
רגשות זה לא מדע מדוייק, לכן יתכן שכשהמיקוד יעבור לזמן עבר יעלו באדם תחושות, שקשורות בעבר: כגון חרטות, אשמה, בושה וכד'. כך יתגלה במה יש עוד לטפל או אפילו את מקור החרדות.
שנדע כולנו להשתחרר בקלות מהצפות רגשיות.
דב מידן
מוביל אנשים לשינוי
ממציאות כבויה למציאות מוארת
מטפל ב- NLP, IEMT (Integral Eye Movement Therapy), מטאפורות ועוד.
דוא"ל: dovmdn @ gmail. com
