בלוג

יום אחד שאלתי את העוקבים שלי בפייסבוק:
"התקיעות שאתם חווים היא כמו…  מה..? "
וכפי שציפיתי, התגובות היו שונות ומגוונות.

ורגע לפני שאשתף אותך:
בתגובות שקיבלתי, בתובנה: למה זה חשוב להיות מסוגל להבין ולהבחין בין התגובות השונות,
וביתרונות והחסרונות של דרכי הטיפול הרגילות.

אני רוצה לשתף אותך שבקרוב נפתח מחזור נוסף של הכשרת מטפלים בפסיכו-מטפוריקה

לכל הפרטים + סרטונים המסבירים על השיטה יש ללחוץ כאן

אז למה זה קריטי להבין ולהבחין בתגובות השונות.
בדרך כלל כשאנו עובדים עם לקוח כזה או אחר, בין אם זה ב NLP, קואצ'ינג, CBT או כל שיטת טיפול/אימון אחרת, אנו נשתמש בשיטות ובטכניקות הרגילות שלנו בצורה אינטואיטיבית.

מסתבר שלאינטואיציה הטיפולית/אימונית שלנו יש מבנה קבוע.
ככה זה כמעט אצל כל מטפל או מאמן.

ובעוד הסיבה ל:"למה זה כך?" היא לא קריטית, מה שכן קריטי זה לדעת שיש לזה יתרונות:
זה מה שעושה אותנו טובים במה שאנחנו עושים.

אבל יש לזה גם חסרונות גדולים:

יש לנו נטיה לעבוד עם כל הלקוחות שלנו,
פחות או יותר באותה הדרך – הדרך שלנו.

וזה טוב ללקוחות מסוימים וללקוחות אחרים זה ממש לא.

כשדויד גרוב, פסיכולוג אוסטרלי, שם לב לעובדה הזו, בעודו בודק ולומד כמה מהפסיכולוגים הגדולים של זמנו (1970), הוא שאל את עצמו:

"האם אפשר לבנות דרך, שיטת תשאול, שלא מבוססת על האינטואיציה האישית של המטפל, אלא שמאפשרת למטופל להתקדם על פי הקצב, המבנה, והתהליך הפנימי שלו?"
וכך נוצרת שיטת התשאול של השפה הנקייה ( Clean Language ).

זו שיטה שמשתמשת בשאלות שלא מבוססות אינטואיציה ופרדיגמות פנימיות, אלא יש לה מבנה ברור המאפשר לתשאל על פי התהליך האינטואיטיבי של הלקוח.

השינוי הזה בצורת התשאול מעלה מספר יתרונות חשובים:
1. זה מקצר את תהליך העבודה, השינוי והריפוי הפנימיים.
2. זה ממקד את הלקוח הרבה יותר ויותר מהר.
3. זה מאפשר לו לעבור את התהליך שהוא אמור לעבור ולא התהליך שהמטפל היה רוצה שהלקוח יעבור.

ובחזרה לשאלה ששאלתי בפייסבוק:

התקיעות שלך היא כמו…?

– "כמו יהלום ענק, שתקוע בתוך יציקת בטון"

 – "כמו אופני כושר, תקועים ומקובעים במקום"

– "כמו דחליל לבד, שעייף ונמאס לו להבריח עורבים מחייו ורוצה להיות עם אוהבים"

– "כמו במשחק מחשב, עם פאק בתוכנה"

– "כמו להיות במדבר צחיח"

– "כמו צינור מים שיש בו קשר, שלא מאפשר לזרימת המים לזרום"

– "כמו אדם מת בקבר"

ועוד ועוד ועוד..

אז כמו שאתם שמים לב, לכל אחד יש את המטאפורות האישיות שלו, הדרך של תת-המודע שלו להתייחס ולהציג את התקיעות.

אני משער שעכשיו גם לך, כמו להרבה אחרים שקוראים את המאמר, מייד עולות אסוציאציות ופרשנויות שונות לגבי כל אחת מהמטאפורות הללו.

אם זה קורה, זה עוד אחד מהחסרונות של שיטות התשאול, טיפול ואימון הקיימות היום בשוק.
ב NLP אנחנו קוראים לזה: "להשפריץ את המפה שלך על הלקוח"

מטפלי הפסיכו-מטפוריקה לומדים כיצד לא לעשות את זה,
אלא איך להישאר במצב שנקרא: "מצב יודע כלום".

זהו הלך רוח של ענווה טיפולית, מצב רגשי ותודעתי שמאפשר ללקוח לעבור את התהליך שלו, מתוך המפה המטפורית שלו, האינטואיציות שלו והעולם הפנימי – שלו!

ואז מה קרה?

מאלו שהמשכתי להתכתב עימם בפייסבוק, רק עצם גילוי המטאפורה האישית שלהם לתקיעות, כבר נתנה להם כמה תובנות מעניינות.

לחלקם זה אפשר לכוון את תשומת לבם לכיוון אחר או לפתרון פרקטי, לחלקם זה פתח שער לעוד מקומות תקועים שיש לשחרר קודם.

לכולם, זה נתן תובנות נוספות על המקום שבו הם נמצאים.

חלקם ידעו את זה על עצמם, חלקם הופתעו.
אבל כולם, שיתפו שזה אפשר להם לעשות צעד נוסף.

אז אם ברצונכם גם לגלות את התקיעות שבכם, או להיות מסוגלים לעבוד עם אחרים בדרכים חדשות, שונות ומאפשרות ולהוסיף לארגז הכלים שלכם את הכלי המופלא של הפסיכו-מטפוריקה.

לחצו כאן לפרטים נוספים על ההכשרה

קדימה הצלוח'ס

מיקי ברקל

נ.ב.
אם אהבתם את המאמר, אני אשמח לקרוא את דעתכם, איפה זה פוגש אתכם,
מה למדתם מזה, מה אתם חושבים וגם פירגונים (-;