בלוג

הרגשת דחייה היא אחת ההרגשות הקשות והמשפיעות ביותר עלינו כבני אדם.

מסתבר שכאשר אדם חווה דחייה, זה נרשם ככאב פיזי בגוף! זה משפיע בהרבה רמות.
מפגיעה זמנית בזיכרון קצר-המועד ועד פגיעה בערך העצמי, הזהות העצמית והביטחון העצמי.
מפגיעה בצורך הבסיסי שלנו להשתייכות ועד יצירת התקפי זעם ותקשורת אגרסיבית.
כמפורט במאמר באתר פסיכולוגיה היום

בעיקרון יש 4 סוגים של דחייה:

ארבעת סוגי אירועי דחייה

1. התעלמות – כאילו לא רואים אותך, לרוב יקרה בקבוצות, אבל גם לפעמים במצבים של 1על1 (אם כי נדיר יותר).
   האדם מרגיש בלתי נראה. גם כשהוא מדבר, כאילו אף אחד לא שמע אותו, אף אחד לא שם לב.
   כשהוא נכנס לחדר אף אחד לא שם לב, וגם כנראה לא ישימו לב כשהוא יצא מהחדר.
   זו הרגשה נוראית של חוסר ערך, כאילו לאף אחד לא אכפת ממך. 
2. דחייה ישירה – סירוב ישיר, אמירת "לא", גם אם זה מלווה במילים נוספות – הסירוב הוא ברור.
   באופן עקרוני זה בסדר והגיוני שיאמרו לנו "לא", אבל מה לעשות שלרוב כאשר אנו כבר מבקשים משהו, כשאנחנו נתקלים בסירוב, זה מפעיל אצלנו את ההטבעות הרגשיות מהילדות:
   אירועים שבהם הצענו לילדה ללכת ביחד לסרט והיא סירבה, ואנחנו חווינו דחייה צורבת וקשה.
   וזה נשאר כזיכרון כואב, שבכל פעם שאנו מקבלים סירוב – זה מפעיל את אותו הזיכרון (הטבעה רגשית).
   זה גם מסביר למה לרוב אנשים נמנעים מלבקש עזרה, הפחד מהסירוב, הפחד מהדחייה ובעיקר הפחד מהכאב שיצוף ויעלה שוב. 
3. הדחייה המנומסת – כאשר מרמזים על הסירוב: "תודה על פנייתך, אבל כבר בחרנו במועמד אחר"..
   "עולה כיתה, אבל לא בבית ספרנו" וכד.. "רציתי אותך בתור ידיד לא בתור חבר".. וכד..
   זו לא דחייה ישירה שבה יש סירוב מובהק, אלא סירוב מרומז ובדרך כלל בניסיון לרכך את הסירוב.
   אבל זה לא עוזר, זה לוחץ על אותם הכפתורים בדיוק כמו הדחייה הישירה.
   הרבה פעמים גם יש לאדם התנהגות "תורמת" לדחייה.
   הפחד מהכאב הצפוי, גורם לאנשים לפעול בדרכים שמייצרות את הדחייה – בין אם היא מנומסת או ישירה.  
4. דחייה והצעה – כאשר במקום לסרב או בנוסף נותנים הצעה כלשהי לדרך פעולה אחרת ..
   "אנו ממליצים לך לבחון פוזיציה בחברת XYZ, שמענו שהם גם מחפשים",
   "יש לי חברה טובה שמחפשת, אני ממליצה שתפנה אליה" ואמירות דומות, אשר יוצרות דחייה עקיפה, אבל משולבת עם אמירה איכפתית (או איכפתית לכאורה)..
   בדרך כלל במצב כזה, בן האדם לא רק שכפתורי הכאב ילחצו, הוא גם ירגיש קטן.
   כאילו הצד השני מתנשא. דבר שמעיד על כך שבנוסף לכאב הדחייה מההטבעה הרגשית, יש כבר פגיעה בערך העצמי.
   כך בכל פעם שאנו חווים כאילו מישהו מתנשא עלינו, זה מעיד על כך שאנו מרגישים קטנים לידו.
   מה, שלפי שיטת ה IEMT, מעיד על כך שיש הטבעת זהות – איזה "אני" קטן, מגיל צעיר, שנמצא שם בפנים ומחכה לקבל ביטוי, לעבור שיעור, לצמוח ולהתבגר.
   אבל עד שזה לא יקרה, הוא ילחץ לנו על הכפתורים

מה לגבי כל מה שמסביב לכאב מהרגשת הדחייה עצמה?

בכל אירוע דחייה יש הרגשות נלוות שמגיעות מראש, לפני הדחיה: חששות, פחד, חרדה, דאגה, בושה, אשמה וכד..
ההרגשות שמגיעות מראש, הינן הרגשות שהתפתחו במרוצת השנים, עם הניסיון הרב שאנו צוברים בכל פעם שאנו חווים את הכאב הנובע מאירוע דחייה.
וגם הרגשות נלוות שמגיעות אחרי הדחיה: תסכול, כעס, זעם וכד..  כתגובה רגשית לדחייה.
בפייסבוק אפשר לראות בקבוצות הכרויות רבות, צילומי מסך של תגובות חריפות מאוד של אנשים לדחייה (ותהיה הדחייה מנומסת ביותר)  

התנהגות "תורמת" לדחייה

לרוב באירועי דחייה (בעיקר בסיטואציות חברתיות) לנדחה יש התנהגות תורמת לדחייה.
פעולות (בין אם מודעות או לא מודעות) אשר יוצרות או מקדמות דחייה.
אם זה דיבור חלש, שפת גוף מכווצת  ועד התנהגויות בוטות ומוקצנות.
התנהגויות אשר יוצרות אוטומטית אצל הצד השני התנגדות פנימית.  וזו בתורה תייצר אירוע דחייה.

כאשר אנו חווים את כאב הדחייה עוד לפני שדחו אותנו, זה בדרך כלל מראה על בעיית ערך עצמי, ו/או הטבעת זהות בעייתית ("הפחדן הפנימי הקטן") ויוצר נבואות שמגשימות את עצמן.
זה פועל יוצא מתוך אירועי העבר. הטבעות רגשיות שלא שוחררו, זיכרונות טעונים כואבים שלא סיימנו את העיבוד שלהם, הרגלי מחשבה היוצרים סרטים מפחידים מראש ועוד ועוד ועוד.. 

הרגשות דחייה כפלטפורמה להתפתחות אישית

בתהליך האישי שלי, כשאני מזהה שאני מופעל מהפחד מדחייה בסיטואציות חברתיות, עבורי זה סימן לעבודה עצמית שעלי לעשות עם המטפלים שלי.
אני דואג גם ללכת למטפלת IEMT וגם למטפלים נוספים על מנת לשחרר את אותן הטבעות רגשיות שעדיין מפעילות אותי וגם הטבעות זהות, שנמצאות שם ומניעות התנהגויות ונבואות שמגשימות את עצמן.

אותו הדבר בקליניקה שלי. כשאנשים באים לעבודה על כל מני בעיות אישיות שלא בהכרח קשורות לאירועי דחייה,
אחד הנושאים שנבחן הוא נושא הדחייה ובעיקר הפחד מדחייה.
כיצד הפחד הזה משפיע על החיים, מה זה מונע מהאדם לעשות?
מהן האמונות המגבילות והטבעות הזהות שמפעילות אותו בחייו, בתחומים שונים.
זה מדהים לגלות כל פעם מחדש, שכאשר משחררים את הפחד מדחייה (והרגשות המקדימות)  ואת הכאב מהטבעות הרגשיות של העבר,  כמה קל לשנות תגובות התנהגותיות של כעס, אגרסיביות, זעם ועצבים אחר כך. 

ההבדל בין פחד מדחייה לבין התגובה הרגשית לאירוע דחייה

וזו עוד נקודה חשובה שכדאי לתת את תשומת הלב אליה, כי יש הבדל בין הפחד מדחייה – שבדרך כלל מופיע מראש ותורם לדחייה
לבין התגובה הרגשית לדחייה – שזו הדרך שעמה אנו מתמודדים אל מול אירועי דחייה.

בעוד שהראשון מבוסס הרבה פעמים על טראומות עבר, הטבעות זהות, אמונות ליבה וכד.
השני הוא התניות שלמדו ומיומנויות שפיתחנו לאורך השנים, וכן, גם התקפי זעם, עצבים ואגרסיביות הינן מיומנויות והרגלים שפיתחנו – ולכן אפשר לשנות אותם.

כך שבתהליכי IEMT ניתן גם לשחרר את התגובות הרגשיות לדחייה בפועל, וגם לטפל בבעיות הנובעות מפגיעה בערך העצמי והזהות העצמית אשר נפגעו בעבר ע"י דחייה. בעיות אשר משפיעות על ההתנהגויות החברתיות כיום:
ממניעה לעשות שיחות טלפונים ללקוחות ועד להימנע מלשתף בקבוצה,
מהימנעות והיסוס מפניה לאנשים לבקשת עזרה ועד הימנעות ממצבים חברתיים באופן כללי.
מהתקפי זעם, כעס ואגרסיביות ועד רגשות קנאה, בושה ואשמה.

אז אם אתם חווים חלק מההרגשות או ההתנהגויות הללו, זה אומר שאתם יודעים טוב מאוד במה מדובר.
תבחנו את הפחד שלכם מדחייה, על מה הוא יושב? מה מפעיל אותו? עד כמה אתם מפחדים מדחייה לפני סיטואציות ספציפיות?
מתי זה התחיל? מה זה גורם לכם לעשות?  איך זה גורם לכם להתנהג?  אילו מחירים אתם משלמים על כך?
יש לא מעט חקירה פנימה לעשות בנושא – אבל התמורה היא ענקית ומופלאה!
כי הרגשות הדחייה הינן פלטפורמה טובה והייתי אומר גם חשובה להתפתחות האישית שלנו.

קדימה הצלוח'ס
מיקי ברקל

נ.ב.

אם אתם מטפלים ותרצו להרחיב את ארגז הכלים שלכם עם שיטה אפקטיבית לשחרור מרגשות דחיה לחצו כאן לפרטים נוספים על הכשרת IEMT הקרובה.

אם אתם רוצים לשחרר את עצמכם מכל הסבל שיש לכם בעקבות אירועי דחייה – פנו ישירות אלינו, לקביעת מפגש עמי.

ואם נהניתם מהמאמר, אשמח לקרוא את התגובות שלכם, הדעות שלכם, מה זה עשה לכם? מה זה פתח לכם?