והמחשבה לבוקר זה:
מיה אנג'לו אמרה: "אין כאב גדול יותר מאשר לסחוב בפנים סיפור שלא סופר"
ואני שואל אתכם: איזה סיפור אתם סוחבים שעוד לא סיפרתם לעולם, (שהוא כמו שק הפחמים של חנה'לה)?
לבחון את הסיפור שאני לא מספר ומה הסיפור שבעוונו אני לא מספר אותו?
האם הסיפור הזה מכביד עלי?
למי ואיך אפשר לספר אותו החוצה.. כדי להוציא?
האם אפשר לעשות עבודה מבלי לספר את הסיפור?
איך אתם יודעים שהעבודה האישית שלכם עם הסיפור שלכם הסתיימה?
קדימה הצלוח'ס
מיקי
