והמחשבה לבוקר זה:
הסופר ג'ק קרואק אמר: "כשאתם כותבים את סיפור חייכם, אל תתנו למישהו אחר להחזיק את העט"
ואני שואל אתכם: מי מחזיק את העט בסיפור של חייכם? המדינה? הכלכלה? הקורונה? המשפחה? הרגשות? למי אתם נותנים להחזיק את העט בסיפור החיים שלכם?
איך אפשר לשמוע את הסיפור שמתחת, הסאבטקסט?
מהו הסיפור הסמוי שמתחת לסיפור הגלוי?
אם לא הייתם מספרים לילדים שלכם סיפורי בלהות בלילה לפני השינה, למה לספר לעצמכם סיפורי בלהות כל לילה?
כשיש בנו חלק אחד עצבני או פגוע, זה לא כל עצמי, זה חלק שבי יש בי גם חלקים שרגועים, או חזקים או אפילו בהודיה..
לשים לב לרמת ההכללה שבה אני מדבר, רמת הצברור
"איזה סיפור אתם מספרים לילד הפנימי בכל ערב"? גיל זוהר
קדימה הצלוח'ס
מיקי ברקל
נ.ב.
להצטרפות לקבוצת הוואטס השקטה שבה עולה קישור לזום בכל בוקר – תלחצו כאן
להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו: השראה וחיבור אנושי עם מיקי ברקל – תלחצו כאן
לאתר הבית שלי שבו תמצאו את הבלוג שלי עם מאמרים רבים – תלחצו כאן
