אנונימי אמר: "כאשר מצביעים בהאשמה, כדאי לזכור ששלוש אצבעות מופנות בחזרה אלינו"
אז אני שואל אתכם:
עד כמה אתם עסוקים בהאשמת אחרים?
עד כמה אתם עסוקים בהאשמת עצמכם?
פרסונליזציה והאשמה –
– פרסונליזציה: לקיחת אשמה חסרת פרופורציות על אירועים שקורים או פעולות של אנשים אחרים.
– כמו הורה שמאשים את עצמו שהילד שלו גרוע בלימודים, מבלי להתייחס לכך שיש עוד הרבה הקשרים וסיבות אפשריות לכך.
– כמו חשיבה שמשהו אצלי לא בסדר אם לא התקבלנו לעבודה אחרי ראיון עבודה – אולי יכול להיות שהיה מועמד יותר טוב, או יותר מתאים?
זה יוצר פגיעה רצופה בערך העצמי. תחושות אשמה גדולות
– לא לקחת את זה כדבר אישי, "זה לא רק אני"/
האשמת האחר: האשמה של אחרים על אירועים שלא בהכרח בשליטתם המלאה:
– כמו שבן/בת זוג מאשימים את הצד השני בבעיות הזוגיות שלהם.
– האשמת הצד השני בבעיות הכלכליות.
–
– התקרבנות עצמית, חוסר יכולת פעולה ולקיחת אחריות.
– מה כן תחת אחריותי ובשליטתי, מה אני יכול לעשות בנדון?
קדימה הצלוח'ס
מיקי ברקל
נ.ב.
להצטרפות לקבוצת הוואטס השקטה שבה עולה קישור לזום בכל בוקר – תלחצו כאן
להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו: השראה וחיבור אנושי עם מיקי ברקל – תלחצו כאן
לאתר הבית שלי שבו תמצאו את הבלוג שלי עם מאמרים רבים – תלחצו כאן
