איינשטיין אמר:
"אנו לא יכולים לפתור בעיה, באותה צורת חשיבה שיצרה אותה"
אז אני שואל אתכם:
כשאתם נתקלים בבעיות בחייכם, עד כמה אתם עסוקים בבעיה, בפתרון שלה או בשינוי דרך החשיבה שיצרה את הבעיה מלכתחילה?
שליטה קוגניטיבית מתייחסת לאפשרות של יצירת שינוי או דיוק של התפקודים הניהוליים.
תפקודים ניהוליים – אוסף של מיומנויות קוגניטיביות גבוהות – תכנון, קבלת החלטות, בקרה ושליטה בהתנהגות, זיכרון עבודה, מהירות עיבוד, יכולת רפלקטיבית, שליטה ועיכוב התנהגותי, גמישות מנטלית, בקרה של פעולה ועוד..
במהלך המפגשים הקרובים, אנו נכיר סוגים שונים של הטיות קוגניטיביות והיוריסטיקות.
היוריסטיקות הינן כללי אצבע שמאפשרות לקבל החלטות ע"י קיצורי דרך מחשבתיים, אשר חוסכים אנרגיה מנטלית בצורה מכוונת מראש.
לעומת ההיוריסטיות, הטיות קוגניטיביות הן הצד השלילי של אותם כללי אצבע וקיצורי דרך, הן מה שיוצרות לרוב הסקת מסקנות מהירה ובעייתית, טעויות בשיפוט ופגיעה בחשיבה הרציונלית/הגיונית.
כך בעוד שעיוותי החשיבה הם הרגלי חשיבה הנוצרים בעקבות מרכיבים אישיותיים, אשר בדרך כלל נבנים מתוך פצעים רגשיים, טראומות עבר, הטבעות זהות (צל) וכד.. הטיות קוגניטיביות זו תופעה אשר משפיעה על כל בני האדם באשר הם, מעצם היותם יצורים חושבים.
יש חוקרים שגורסים שאי-אפשר לשנות את ההטיות הקוגניטיביות, בגלל שלא נולדנו לחשוב בצורה לוגית קרה, אלא נולדנו בשביל לשרוד. ויש חוקרים שגורסים שהכרות עם ההטיות הקוגניטיביות, מאפשר לנו לשים לב אליהן יותר, ולאתגר את עצמנו כשהן מופיעות. עד היום הוכנסו לויקיפדיה כ 185 הטיות קוגניטיביות, כאשר יש כל מני הטיות שהן דומות, או חשודות כלא מדויקות וכד.. אפשר לומר של כ 100 הטיות קוגניטיביות מוכרות ומתועדות. ומתוכן אנו נלמד את הבולטות ביותר..
ההכרות עם הטיות קוגניטיביות גם מאפשרת לנו להשפיע על אחרים, כשאנו יודעים איך להבנות את המידע והמסרים שלנו על פי אופן פעולתן של ההטיות הקוגניטיביות השונות – כמובן שעשיה והשפעה כזו חייבת לבוא תחת כללי מוסריות גבוהים, אחרת עוברים לצד האפל של ההשפעה. והסיכון הוא יצירת פרנויה אישית.
קדימה הצלוח'ס
מיקי ברקל
נ.ב.
להצטרפות לקבוצת הוואטס השקטה שבה עולה קישור לזום בכל בוקר – תלחצו כאן
להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו: השראה וחיבור אנושי עם מיקי ברקל – תלחצו כאן
לאתר הבית שלי שבו תמצאו את הבלוג שלי עם מאמרים רבים – תלחצו כאן
