אנונימי אמר:
"הכתם העיוור הנפוץ ביותר זה לזהות את הכתמים העיוורים של אחרים, ולפספס לחלוטין את שלך"
אז אני שואל אתכם:
בכנות עצמית, כמה פעמים זיהיתם איפה בני הזוג שלכם כושלים בלשונם ובהתנהגותם, אבל פספסתם את הכשלים אצל עצמכם?
איפה אתם יותר מומחים בזיהוי כשלים – בעצמכם או אצל אחרים?
הטיות קוגניטיביות הן קיצורי דרך מחשבתיים לא רצוניים של הלא-מודע, הן שיוצרות לרוב הסקת מסקנות מהירה ובעייתית, טעויות בשיפוט ופגיעה בחשיבה הרציונלית/הגיונית.
הטיית הכתם העיוור – הנטייה לראות בעצמנו פחות כנתונים להטיות מאנשים אחרים או כאחד שיכול לזהות יותר הטיות קוגניטיביות באחרים מאשר עצמו.
ועל זה אומרים, הגמל לא רואה את הדבשת של עצמו.
צדקנות – להצדיק את הדרך, האמונות, הגישה, ההתנהגויות למרות שלא מקבלים את התוצאה שרוצים.
איך להתמודד
מה אני מפספס כאן?
מה אני יכול לעשות אחרת?
משמעות התקשורת היא בתגובה החוזרת – אחריות אישית על התקשורת שלי.
קדימה הצלוח'ס
מיקי ברקל
נ.ב.
להצטרפות לקבוצת הוואטס השקטה שבה עולה קישור לזום בכל בוקר – תלחצו כאן
להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו: השראה וחיבור אנושי עם מיקי ברקל – תלחצו כאן
לאתר הבית שלי שבו תמצאו את הבלוג שלי עם מאמרים רבים – תלחצו כאן
