למה אנו מתחמקים הרבה פעמים מקבלת החלטות?

לא פעם ולא פעמיים אני נתקל במהלך התהליכים שאני מעביר
באנשים שאומרים את המשפט: "אני רק צריך לקבל החלטה"
ובעוד שכתבתי בעבר למה המשפט הזה הוא משפט תוקע (אפשר לקרוא על זה כאן)

הפעם נדרשתי לשאלה: מה מביא אותנו בכלל לומר את המשפט הזה מלכתחילה?
שכן משפט כזה ומשפטים כמוהו נוצרים מתוך הרגשה/הלך רוח מאוד מסויימים
בדרך כלל של פחד או רצון להימנעות

והשאלה שלי את עצמי הייתה: "מה בדיוק גורם להרגשה הזו?

מכיוון שהבסיס של ה NLP הוא חקר המבנה של החוויה הסובייקטיבית
השאלה הבאה שלי הייתה מהו המבנה הפנימי של החוויה שלי
שיוצר לי את הלך הרוח שבתורו יוצר את המשפט התוקע?

אחרי עבודת מחקר קלה (שב NLP קוראים לה דיגום) זיהיתי את המבנה הפנימי שלי שיוצר לי את ההרגשה הבעייתית וכך גם כל אחד מכם יכול להיות ער למבנה הפנימי שלו שיוצר לו את ההרגשה השלילית זו שמביאה אותנו לומר: "אני רק צריך לקבל החלטה" אבל בפועל לא להחליט…


מה זאת אומרת: "המבנה הפנימי של החוויה הסובייקטיבית"?

רגע לפני שאשתף אתכם במבנה הפנימי שלי – בואו נבין מה הכוונה ב NLP כשאומרים:
המבנה הפנימי של החויה הסובייקטיבית.

היות שאנו יצורים סובייקטיבים – כלומר לא רואים את העולם כפי שהוא
אל רואים אותו (וקולטים אותו) מהזוית המיוחדת שלנו.
יש לכל אחד מאיתנו את החוויה הסובייקטיבית הפנימית שלנו מהמציאות.

לפי ה NLP לאותה החוייה הפנימי יש מבנה,
והמבנה מבוסס על החושים שדרכם נקלט המידע והמרכיבים של החושים הללו.

לדוגמה מידע שנקלט דרך העיניים, הוא מידע ויזואלי שיוצר לנו תמונה או סרט בתוך הראש.
והמרכיבים של המידע הויזואלי הם:
סרט או תמונה,
שחור לבן או צבעוני
אם צבעוני אז צבעים חיים או דהוהים
רמת החדות-טישטוש
בהירות
מיקום התמונה/סרט בחלל (מלפנינו, שמאלנו, למעלה למטה, בתוך הראש, מחוץ לראש)
וכך הלאה..

בדיוק כמו שבמאי קולנוע ע"י שינוי המבנה של זוויות הצילום, התאורה,
הזום, מוזיקת הרקע, הווליום וכו.. יוצר את השינויים ברגשות של הצופים
כך המבנה של המידע הויזואלי משפיע על הרגשות והלכי הרוח שלנו.


מה אני עשיתי כדי לשנות אצלי את ההרגשה התוקעת?

אחרי שהבנו כיצד המבנה של המידע הויזואלי מקודד אצלנו בראש
נחזור לסיפור שלי.

גיליתי שכאשר אני מגיע לסיטואציה של החלטה בנושאים מסויימים
יש לי בראש שתי תמונות מאוד מאוד גדולות, מאוד בהירות
צבעוניות אך עם צבעיים דהוהים, שנמצאות מולי במרחק של מטר בערך.

וכאשר יש לי את שתי התמונות הללו מולי במבנה הזה,
ההרגשה הראשונה שעולה לי היא: "ארררגגגגגג.. "
כאילו תחושה של "אין לי חשק להתמודד עם זה עכשיו"
סוג של ערבוב בין לחץ לבין עומס שיוצר לי חוסר חשק או ליתר דיוק
חשק לעסוק במשהו אחר ולהתחמק מההחלטה.

אבל זהו המבנה של החוויה הסובייקטיבית שלי בקבלת החלטות משמעותיות.

מהו המבנה שלכם?
האם יש תמונה או סרט?
אחד או יותר?
מה הגודל של הויזואל?
צבעוני או שחור לבן
רמת הצבעוניות? או האפרוריות?

ברגע שאתם עירניים ומזהים את המבנה של המידע הויזואלי שאצלך בראש, האופן שבו
הנכם מייצגים את ההחלטה בראש שלך. זהו הרגע שבו אתם יכולים להתחיל לקחת את השליטה
על ההרגשה הנוצרת לכם בעקבות המחשבה על ההחלטה שעליכם לקחת.

כל מה שעליכם לעשות הוא להתחיל לשנות את המרכיבים השונים:
אם זו תמונה תהפכו אותה לסרט – אם זה סרט לתמונה. ותבדקו כיצד זה השפיע על הרגשתכם
אם השפיע לטובה, מעולה תמשיכו – אם השפיע לרעה – תחזירו למבנה הקודם.

וכך תעברו מרכיב מרכיב,
גודל, עומק, צבעוניות, בהירות, חדות, מרחק מכם, מיקום וכד..
עד שתמצאו את המרכיב המשמעותי ביותר (או יותר מאחד)
שנו אותו וההרגשה שלכם תשתנה.

אצלי זה היה בעיקר מרכיב הגודל והבהירות
ברגע שהקטנתי את התמונות ב 50% בערך והורדתי מעט מהבהירות
פתאום ההרגשה נהיתה הרבה יותר קלה – והיה לי ממש הרבה יותר קל
להחליט ולהתחיל לבצע ולפעול על פי ההחלטה שלקחתי.

אז למה אתם מחכים – קדימה להתחיל לבחון, לשנות ולקחת שליטה
על הדחיינות לקבלת החלטות בחייכם

קדימה הצלוח'ס
מיקי ברקל
נהנתם, הצלחתם שתפו אותנו למטה – אני תמיד אוהב לקרוא תגובות
ובדרך כלל גם מגיב בחזרה

אנשים שנהנו מהמאמר הזה קראו גם את הפוסטים הבאים:

Comments

comments

15 תגובות על למה אנו מתחמקים הרבה פעמים מקבלת החלטות?

  1. מאת אמיתי‏:

    הי מיקי,
    נהניתי לקרוא את המאמר יש בתוכו ניתוח מעניין כיצד ניתן להתייחס להשפעות שנמצאות בתוכנו לגבי החלטה כמו : אם זה מתאים למטרות שלנו? למצב נתון בו בנאדם נמצא פיזי/נפשי/כלכלי/חברתי ועוד כלמיני ניתונים אשר נשקלים בקבלת החלטה אצל אדם . תודה מחקה לתגובתך?

  2. מאת אמיתי‏:

    היי מיקי ,

    בעבר קבלת ההחלטות הייתה מאד ספונטנית אם אני יכול לעשות את זה ,אז הייתי מחליט ללכת על זה ומקבל את ההחלטה , היום אחרי שכבר החלטתי החלטות אז כן יש כמו ברקץ כמו במכונית שעושה חחריק' ומתחיל לבחון אם זה עומד במטרות ויעדים שאני רוצה להגיע להם ,אם זה משפר אותי ומביא אותי קדימה ,איפה זה בסולם סדר העדיפויות בחיי .

  3. מעניין מאוד,
    להנחות את עצמי לביצוע שינוי עצמי… יכול להיות רעיון לסדנא בפני עצמה 🙂
    מאוד נהניתי לקרוא איך אני יכול להנחות את עצמי לביצוע שינוי עצמי.

    רק בחוויה האישית שלי דבר אחד קטן הפריע לי במאמר שלך,
    ו"זרק" אותי לגמרי מריכוז ושטף הקריאה:
    במשפט אחד שינית פעמיים לשון יחיד לרבים ושוב חזרה ליחיד ורבים…
    "ברגע שאתם עירניים ומזהים את המבנה של המידע הויזואלי שאצלך בראש, האופן שבו
    הנכם מייצגים את ההחלטה בראש שלך."

    הייתי מעדיף לקרוא בלשון "יוניסקס" לך, שלך, אצלך, בשבילך וכו'…

    ושוב אהבתי.
    תודה.

  4. מאת לאה סידן‏:

    מוח שלנו חושב בתמונות.המילים הם הסמלים שמייצגים את התמונה של הדבר שאנו מתייחסים אליו.המחשבות מייצרות את ההרגשות,וגם להיפך.ישנם קישרי גומלין בין המחשבות לרגשות.כאשר אתה משנה את התמונה במוח,שמתארת מצב מסויים,מקטין,מגדיל,צובע אותה בצבעים בהירים ועליזים,או כהים ועגומים.ההרגשה משתנה בהתאם לתוצאת השינוי של התמונה.השינוי של התמונה שנעשה בהכוונתינו ובשליטתינו נקרא דמיון מודרך.

    • מאת מיקי ברקל‏:

      היי לאה
      דיי מדוייק – רק שאצלנו זה נקרא דמיון מונחה
      דמיון מודרך אלו הם התהליכים שבהם האדם יוצא למסע בתוך מטאפורה
      בזמן שהוא בהרפיה 🙂

      מיקי

  5. מאת אפרת‏:

    שלום מיקי מה שכתבת רק חלקו נכון, כי כל פסיכולוג מתחיל יודע שכל החלטה שלנו נשענת על מאגר במוח הזוחלי ורק משם אדם יכול לקבל החלטה. דוגמא אם כל החיים אמרו לאדם הזה" תיזהר יש סכנה"… כל בחירה שלו תעבור דרך " עיני הסכנה". ולא משנה איזה תמונה הוא יצייר לעצמו.
    הרגש ,הזכרון הם אלה שמנחים אותנו ולא ציור תמונה כזאת או אחרת.
    בברכה אפרת

    • מאת מיקי ברקל‏:

      אפרת שלום רב,
      אני לא יודע בנוגע לפסיכולוג מתחיל- לפי איזו שיטה הוא למה ואיזה מחקר
      ה"תמונה" היא הביטוי של המוח הימני (ואולי הזוחלי אם תרצי) אשר מבטא את "עיני הסכנה" בצורה כל שהיא
      ה"תמונה" היא הייצוג הפנימי של הזיכרון, והדבר שמייצר את הרגש.
      להסבר מעמיק יותר בנדון, אם תתענייני בזה ותרצי לבחון כיצד זה משתלב בצורה יפה
      עם כל מה שלמדת ואת יודעת תוכלי להציץ בסרטון וידאו:

      קדימה הצלוח'ס
      מיקי

  6. מאת רונן‏:

    לדעתי, מקור הבעיה הוא במילה "צריך".
    שמתי לב אצלי שבכל פעם שאני אומר "צריך", יש לי מעין התכווצות פנימית והתנגדות למילה הזו.
    יכול להיות שזה נובע מהילדות שלי שבה ההורים והמורים שלי השתמשו בה הרבה.
    למדתי, שאם יש משהו שאני מעוניין שיקרה, אני צריך להחליף את המילה "צריך" במילה "רוצה".
    זה לא משנה את משמעות המשפט. זה עדיין משהו שלא קרה וכדאי שיקרה.
    אבל השימוש במילה "רוצה" אומר לתת-המודע שלי שזה משהו בשבילי שחשוב לי, ושאני רוצה שיקרה.

  7. מאת טלי‏:

    נהנתי לקרוא את המאמר, מעניין לנסות..
    באיזו דרך כדאי לפעול כאשר ההתחמקות מקבלת ההחלטה נובעת מהרצון שההחלטה שלי תעשה באופן מושלם! והרי לכל החלטה יש יתרונות וחסרונות וזה דבר שמעכב את ההחלטה .
    אשמח לקבל כלים מהnlp כמי שלמדה זאת . בתודה מראש

    • מאת מיקי ברקל‏:

      טלי תודה על המשוב,
      ב NLP יש מספר סוגי עבודה.
      אחד מהם הוא עבודת "תת-אופנויות", עבודה עם הקולנוע הפנימי, שזה מה שמתואר במאמר הנ"ל.
      סוג אחר של עבודה הוא עבודה דרך השפה, ובעיקר המבנים הלשוניים.
      במקרה שלך כשאת אומרת:
      "ההתחמקות מקבלת ההחלטה נובעת מהרצון שההחלטה שלי תעשה באופן מושלם"
      – זה מעיד על כך שיש אמונה מאחורי המשפט הזה,
      (בהנחה שזה באמת מה שקורה מאחורי הקלעים וזו לא רציונליזציה)
      ישנה אמונה מגבילה וכנראה גם סרט מפחיד מאוד מאחוריה אשר מניעים את "הרצון" להחלטה מושלמת.
      מה יקרה אם ההחלטה שלך לא תהיה מושלמת?
      מה המחירים/סיכונים שאת צופה?
      מה זה אומר עליך אם ההחלטה לא תהיה מושלמת?
      תשובות על השאלות הללו יעזרו לך בחקירה הפנימית להכיר יותר את המניעים הלא-מודעים שלך ואז לעשות עימם עבודה
      קדימה הצלוח'ס
      מיקי

  8. מאת טלי‏:

    מיקי תודה רבה.
    לא מצאתי אמונה או סרט.. אם ההחלטה לא תהיה מושלמת, הצפי יכול להיות טעות שעשיתי , אכזבה ..עם אלו מניעים על פי זה אוכל לעשות עבודה?
    ושוב תודה טלי

    • מאת מיקי ברקל‏:

      טלי, אלו הם בדיוק ה"סרטים המפחידים" אצלך בראש – הצפי ל"טעות שעשיתי, אכזבה" וכד.
      קצת קשה לעשות עבודה דרך הכתובים, במפגש של 1על1 הרבה יותר קל למנחה לדייק ולברר מה בדיוק עומד בינך לבין ההחלטה שלך,
      האם זה הסרטים בראש, אמונות מגבילות, פחדים וחרדות מהעבר, בעיית ערכים ועוד..
      בכל מקרה, אם תזהי מה הסיכון הרגשי של החלטה לא מושלמת (משהו שהוא אבסורדי מלכתחילה, כי רק בדיעבד אפשר לדעת אם החלטה הייתה טובה/נכונה או לא.. והניסיון לעשות את זה מראש רק יוצר דחיה של לקיחת החלטה) יהיה לך יותר עם מה לעבוד.
      קדימה הצלוח"ס
      מיקי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *