איך תגנו על עצמכם שלא ישתלו לכם מחשבות בתקופת הבחירות

הקמפיינים של הבחירות החלו ואם המומחים
שעומדים מאחוריהם יודעים את עבודתם נאמנה,
הם הולכים להשתמש בטקטיקות השפעה שונות
על מנת "לשתול" לכם מחשבות בראש.

בסרט "התחלה", הדמות הראשית, דום קוב
(בגילומו של ליאונרדו דיקפריו) אומר:
"אי אפשר לשתול רעיון למישהו שלא
באמת רוצה שישתלו לו רעיון".
ובאותו הרגע, בקלות מופלאה, שותל מחשבה
אצל הצופים בסרט.  מחשבה שעליה אח"כ
מבוסס כל הסרט עצמו ועל הדרך המסובכת
שיש לעשות על מנת לשתול רעיון.

האמת הינה הרבה יותר פשוטה, לא רק
שזה קל ופשוט לשתול מחשבות, אלא שכולם
עושים את זה בלי לשים לב אפילו. אבל כשאנשים
עושים את זה בצורה מכוונת, או אז כדאי לנו
להיות ערניים לכך – בטח ובטח אם מישהו רוצה
לשתול לנו מחשבות במי כדאי לנו לבחור ובמי לא.

אפשר לשוחח על הפן האתי של הדברים
מכאן ועד שיצא עשן, הנקודה האמיתית איננה
באם זה אתי או לא אתי – אלא באם אתם ערים
לכך שיש אנשים, כולל אתם עצמכם, שמשתמשים
בזה בין ביודעין ובין שלא ביודעין והאם אתם יכולים
לקחת שליטה על הדברים כדי ש:
מצד אחד – תתגוננו בפני זה כשאחרים משתמשים
בזה עליכם.
מצד שני – תשתמשו בזה בצורה הוגנת ומוסרית,
כזו שתמנע פגיעה במערכות היחסים שלכם.

אז בואו ונבחן איך הם כן עושים את זה
בתעמולת הבחירות על מנת שתוכלו להגן
על עצמכם מפני שתילת מחשבות.

סודות ה NLP להשפעה סמויה - כיצד לשתול מחשבות

קיימות המון טקטיקות NLP שונות לשתילת מחשבות,
רק בסדנה שאני מעביר אני מלמד 16 טקטיקות שונות,
ואצלי ברשימה יש לפחות כ 34 טקטיקות NLP שונות
(ריבוי טקטיקות מאפשר גמישות בתקשורת, שבתורה
מאפשרת להעביר מסרים בדרכים שונות, להיות יצירתיים
בתקשורת, בהשפעה ובשכנוע ולא להיתפס בקלות)

אנו נכיר כאן מספר טקטיקות NLP ואחרות שאותן נוכל לזהות
כאשר משתמשים בהן עלינו במהלך תשדירי התעמולה:

  1. טקטיקת הצהרה מוטמעת.
    בטקטיקה הזו, הדובר – שרוצה להעביר טיעון
    מבלי שיתנגדו לטיעון שלו, בונה פסקה הבנויה
    משני משפטים. הראשון הוא הטיעון עצמו,
    המחשבה או הרעיון של הדובר, והשני הוא
    עובדה אמיתית שהמאזין לא יתווכח עימה.לדוגמה:  מפלגת X ברשותו של מוישה זוכמייאר
    יכולה להוביל את המדינה להצלחה, בנינו X, עשינו Y,
    השקענו כך וכך בהצלחה של Z,
    הצלחנו לעשות כל כך הרבה, נכון?ברגע שאומרים משפט שהוא לא בהכרח ודאי
    ואח"כ מוסיפים משפטי אמת אחריו,
    יוצרים במוחו של המאזין תחושה כאילו גם
    המשפט הראשון אמיתי. ואם מוסיפים שאלה בסוף,
    תשומת ליבו של המאזין נעה לסוף הפיסקה,
    אל השאלה ובכך גם (על פי רוב) המאזין שוכח
    לחזור למשפט המקורי, לטיעון שנכנס בתחילת
    הפסקה ולהתנגד לו.
  2. טקטיקת שימוש בקדם-הנחות של קיימות
    בשפה אנו משתמשים כל הזמן בקדם-הנחות.
    ישנם מספר סוגים של קדם-הנחות, כאן נדבר על סוג אחד.
    כאשר אנו מדברים על דבר כזה או אחר, על מנת שהמאזין
    יוכל להבין את המשפט, יהיה עליו להניח שאותו הדבר קיים.בדיוק כפי שעשיתי בכותרת של המאמר.
    הכותרת דיברה על איך תתגוננו משתילת מחשבות,
    ובכך מכוונת את תשומת ליבך כקורא/ת לנושא ההתגוננות
    – מעט הם האנשים שיתנגדו למשפט הזה ויאמרו:
    "אי אפשר בכלל לשתול מחשבות".
    רוב האנשים יקבלו את נושא "שתילת המחשבות"
    כמשהו שקיים.דוגמה נוספת מתוך מערכת הבחירות הנוכחית:
    "וביחד נעשה את מה שישראל זקוקה לו – מהפך"
    כאן, קדם ההנחה היא ש"ישראל זקוקה",
    כדי להבין את המשפט על המאזין,
    להניח שאכן יש מצב של נזקקות.יתרה מכך, בסדנת סודות ה NLP
    שאני מעביר אחת לתקופה, לומדים
    את הטקטיקות הללו בקלילות ובהנאה.
  3. שימוש בתעלולוגים (כשלים לוגים),
    את המילה תעלולוגים טבעתי בזמן שיחה
    עם ידידי עמרי וייל על כשלים לוגים,
    אם יודעים כיצד לעשות תעלולים-לוגיים,
    יכולים לכוון כל שיחה לכל כיוון.
    אם מכירים את התעלולוגים –
    יכולים גם להתגונן מפניהם.כל אדם שלמד רטוריקה ואמנות הדיבייט
    באוניברסיטה, יודע כיצד להשתמש בכשלים
    לוגים לטובתו ויתרה מכך, הוא ידע כיצד לפרק אותם.
    מכיוון שרוב בני ישראל לא למדו רטוריקה
    ולא יודעים להתגונן בפני שימוש מחוכם בתעלולוגים,
    תשדירי הבחירות עושים בהם שימוש נרחב.
    יש סוגים רבים של תעלולוגים,
    אבל אחד שכדאי מאוד להיות ערים אליו נקרא:
    Cherry Picking (קטיפת דובדבנים).תעלולוגי: "קטיפת דובדבנים" – Cherry Picking
    בהפשטה, הרעיון בטקטיקה הזו הוא להציג את
    הדברים שתומכים במסר של הדובר
    ולהעלים את הדברים שלא תומכים במסר של הדובר.
    כאשר עושים את זה בצורה נכונה ומדוייקת,
    ניתן לגרום לאנשים שלא ערים לכשל הלוגי הזה,
    להגיע למסקנות כאלו ואחרות שהדובר
    רוצה שהמאזין יגיע אליהן.לדוגמה: הליכוד ביתנו מציגים את כל הדברים
    הטובים שעשו ובסוף אומרים:
    "ראש ממשלה חזק, ישראל חזקה" –
    אבל מה עם כל הדברים הלא טובים
    שעשו בדרך? (על זה כל שאר המפלגות מנסות לנגן)התנועה: מראים את כל הדברים שביבי וליברמן
    אמרו שיעשו ולא עשו, אבל לא מראים את
    הדברים שהם אמרו שיעשו וכן עשו.העבודה: שלי יחימוביץ נותנת טיעון על מה
    שהיא רוצה לעשות, למה אי אפשר,
    ואז מביאה דוגמה אחת למשהו אחד שעשתה
    – וזה כאילו הוכחה לכך שניתן לעשות את כל מה שרוצים.

    והדוגמה הכי יפה לכך,
    קדימה:
    עולה בחור ואומר את הדברים הבאים:
    "חיליק פז, הדביר פעם אינטיפאדה?
    יואל רזבוזוב העביר אי פעם 600 מליון שח
    לתקציב החינוך?" וכאן מגיע המשפט המשתמש
    מייד בהכללה: "מופז כן עשה את הכל.
    מופז עשה את זה, את כל זה, ובהצלחה רבה"
    וכאן הוא בעצם לכאורה מעביר מסר שמופז
    עשה הרבה דברים. כאשר הוא הביא בעצם
    רק שתי דוגמאות בסה"כ.
    אבל המטרה היא לתת תחושה על הניסיון הרב
    של מופז (לא שאנו טוענים שאין לו ניסיון רב).

יש שימוש רב בשפה ככלי לשתילת מחשבות
בצורה עקיפה, מבלי שנשים לב- אבל אם נדע מה לחפש,
נוכל להתחיל לשים לב לאופן שבו האנשים מסביבנו
משתמשים בשפה על מנת להשפיע עלינו.

אפשר ללמוד על זה יותר בסדנאות שאנו מקימיים מפעם לפעם – פרטים נוספים כאן

 ואם נהנת מהמאמר, אני מאוד אוהב תגובות, דוגמאות וסיפורים
וגם שמשתפים את החברים בכפתור של הפייסבוק למטה 🙂
קדימה הצלוח'ס
מיקי ברקל

סודות ה NLP להשפעה סמויה - כיצד לשתול מחשבות

© כל הזכויות שמורות לכותב המקורי, מותר להעתיק, להעביר, לחלק ולתת במתנה ובלבד שהמאמר ישאר בשלמותו כולל הקרדיט לכותב וקישור לבלוג
הכותב: מיקי ברקל, מאמן לתקשורת והשפעה ומורה מוסמך ל NLP.

אנשים שנהנו מהמאמר הזה קראו גם את הפוסטים הבאים:

Comments

comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *