מה לוקח הרבה זמן בתהליכי שינוי בחיים? או איך לקצר את תהליכי השינוי?



בשנותי הרבות בהעברת תהליכי הנחית NLP פרטניים ושל מאות רבות של תלמידים, מתאמנים ומונחים, תמיד שמעתי את הטענות: "קשה לעשות שינוי"  או  "שינוי לוקח זמן", וזה תמיד מזכיר לי את הבדיחה הישנה:

"כמה פסיכולוגים צריך כדי לשנות נורה בתקרה?
התשובה: אחד.  אבל, הנורה צריכה להיות מוכנה להשתנות!"
😀

האמת היא, ששינוי הוא בדרך כלל מהיר מאוד ולוקח פחות משנייה.
לדוגמה, אם אתם רגילים לנסוע לעבודה בדרך קבועה מלאה בפקקים, ואני מראה לכם דרך קיצור שמעט מכירים שתקצר לכם את הדרך ב 40 דקות, ללא פקקים.
תוך כמה זמן תעשו את השינוי ותתחילו לנסוע בדרך החדשה?
– באותה השנייה

אז מה באמת לוקח זמן ביצירת שינוי?

לפני שנענה על זה, כדאי שנבחין בין שתי מערכות חשיבה:

  1. החשיבה המודעת – שזו ההכרה שלנו, הקול בתוך הראש שלנו, הדיבור שלנו עם עצמנו.
  2. החשיבה הלא-מודעת – אלו הם תהליכי חשיבה אוטומטים, מהירים מאוד, שאנו לא ערים להם ושפועלים על פי כללים ברורים, שניתן לקרוא להם: דפוסי חשיבה, היוריסטיקות ועוד.

רוב האנשים מכירים את הויכוח שבין ה"רציו" ל"אמוציו", ויכוח בין ההיגיון לרגש בו הרגש תמיד מנצח. בוויכוח זה, הרגש בעצם מופעל על ידי תהליכי החשיבה הלא מודעים. וכשיש קונפליקט בין השניים האדם עלול "לטחון לעצמו את המוח" על כך שהוא אמור או לא אמור להרגיש את מה שהוא מרגיש עד כדי התשה עצמית לדעת.

המחשבות הללו הן טבעיות והן ביטוי של היכולת הרפלקטיבית, שהיא זו שאחראית בעצם, לתחושה של בן האדם לכך ששינוי לוקח זמן.

שלושת שלבי תהליך השינוי:

שלב 1: הזמן הארוך שלוקח לאנשים להאמין ששינוי אפשרי ו/או להתרגל לרעיון של עשיית שינוי. כולל התגברות על הפחדים משינוי. יצירת ציפיות התנהגותיות מהשינוי ועוד.

שלב 2: השינוי – תהליך קצרצר של מספר שניות עד דקות (כשיודעים איך לעשות את זה עם NLP).

שלב 3: התרגלות לשינוי, הוכחה שאכן נוצר שינוי, והתמדה בתנהגות החדשה.

בגלל זה, אנשים עם מוטיבציה גבוהה מאוד ליצירת שינוי, הרבה יותר קל להם לשנות.
הם קיצרו את שלב 1 ושלב 3. שאלו הם השלבים שלוקחים את רוב הזמן בדרך כלל.

בעוד שתהליכי השינוי בהנחיית NLP אפקטיבית, יוצרים שינוי מעמיק ומהיר בתהליכי החשיבה הלא מודעים. כדאי למנחה ה NLP להיות ער לשלושת השלבים בתהליך השינוי על מנת לפעול נכון בשלושתם.

התנאים ליצירת שינוי מהיר בתהליכי הנחיית NLP

מעבר לעבודת השינוי בשלב 2 שבו נמצאת רוב מיקוד עבודת השינוי ב NLP .
כדאי להבנות נכון גם את שלבים 1. ו 3.

בשלב 1 עלינו לעשות עבודת הכנה לשינוי, לה אני קורא ה Set-up.
Set-up אפקטיבי יצור מסגרות חשיבה ואמונות המכינות את המונחה לעובדה שהוא יעשה שינוי.
ושזה יהיה שינוי אפקטיבי ומקדם בחייו.

בין שאר הדברים שעלינו לעשות ב Set-up עלינו גם להבנות את שלוש האמונות העיקריות להצלחת תהליך השינוי:

  1. ציפיית התוצאה – האמונה שהשינוי הינו ראלי ובר-השגה. כל עוד המונחה לא יאמין שזה אפשרי, החשיבה ההכרתית לאחר השינוי עלולה לחבל בקבלת תהליך השינוי.
  2. ציפיית חוללות עצמית – האמונה שאני יכול לעשות את השינוי (גם אם לא בעצמי אלא בעזרתו של המנחה). כל עוד המונחה לא יאמין שגם הוא יכול להשתנות, החשיבה ההכרתית שלו לאחר השינוי עלולה לחבל בהצלחת תהליך השינוי.
  3. ציפיית תגובה – מה האדם מצפה שיקרה בעקבות התהליך שיעבור. אמונה זו היא מה שגורם לאפקט הפלסבו לעבוד כל כך טוב. אם המונחה לא יצפה שיהיה לו שינוי, אלא יצפה שהוא ימשיך ויישאר תקוע עם אותה התנהגות או גישה, הוא בעצם ייצר ציפיות שמגשימות את עצמן לשלילה – ושוב החשיבה ההכרתית שלאחר השינוי תחבל בהצלחתו.

ולכן, כמנחה NLP עליך להיות מסוגל לזהות את האמונות המגבילות של המונחה לפני עשיית השינוי ולערוך בהן שינוי באופן שיחתי (כמו שלומדים ברב-אומן Master Practitioner of NLP) או דרך שימוש ברמיסגורים ו/או תהליכי שינוי אמונה מגבילה (כפי שנלמד בקורס אומן Practitioner of NLP).

בשלב 3 עלינו לעשות תהליך שאנו קוראים לו סגירה קוגניטיבית, כלומר "להוכיח" להכרה (לחשיבה המודעת) שאכן נוצר שינוי.  הכלים בהם משתמשים ב- NLP לצורך זה הם ההצטרפויות העתידיות לסוגיהן, השימוש במודל מילטון ותבניות שיחה.

שתי דרכים אפשריות לסגירה קוגנטיבית הן:
סילום –  יצירת סולם קוגניטיבי (בין 1 ל 10 כמה אתה מרגיש רגוע עכשיו?)
וכמובן בחינת השינוי בחיים האמיתיים.

לדוגמה במקרה של טיפול בפוביה ממעליות, שלחתי את המונחה אחרי התהליך לבחון האם הוא עדיין מפחד ממעליות, דרך בדיקה במעלית אמיתית בבנין שמול הקליניקה. כשהוא לא חזר אחרי 10 דקות, יצאתי לראות מה קורה. פגשתי אותו באמצע הרחוב והוא כולו מחויך. כששאלתי אותו"מה קרה, לאיפה נעלמת" הוא ענה: "עליתי, ירדתי כמה פעמים במעלית, היה כיף" 😀

ב NLP יש דבר שנקרא: מטא-תוכנות. שאלו הן דפוסי אישיות של בן האדם. עד היום מופו כ 60 מטא-תוכנות ב NLP ובקורס רב-אומן NLP אנו לומדים להכיר 15 מטא-תוכנות עיקריות.

אחת מהן נקראת "משוכנעות" (Convincer) והכוונה היא למספר ההוכחות שהאדם צריך על מנת שהוא ישוכנע בדבר מה, או במקרה שלנו כדי שתהיה לו סגירה קוגניטיבית שהוא אכן עשה שינוי.
יש אנשים של "משוכנעות" מיידית  – כלומר התנסות אחת תספיק לו כדי להבין שהוא השתנה.
ויש אנשים של "משוכנעות" 5 –  כלומר הם צריכים 5 הוכחות עד שתהיה להם סגירה קוגניטיבית.

בגלל זה בתהליכי ה NLP שלומדים בקורסי האומן, עושים בין 5 ל 6 הצטרפויות עתידיות, על מנת שגם אם אנו לא יודעים איזו מטא-תוכנה של "משוכנעות" יש למונחה, עדיין ניצור אצלו את הסגירה הקוגניטיבית הנדרשת.

וכך בתהליכי הנחיית NLP ניתן לקצר תהליכי שינוי!

המכשלה העיקרית ביצירת שינוי מהיר

אחת המלכודות הנפוצות שזיהיתי במהלך שנותיי כמנחה עם אנשים שעברו מטפלים ופסיכולוגים לפני שהגיעו אלי היא "הסברת יתר".
לאנשים אלו יש הרים של הסברים, רציונליזציות, סיבות ורעיונות לבעיה שלהם (אני קורא לזה "תסכול רב-שכבתי –  לראות סרטון הסבר על "תסכול רב-שכבתי" ניתן להקליק כאן).
איתם מה שלוקח זמן (באופן יחסי) זה לפרק את כל ה"רעש" שנמצא שם.
אחרי שפירקנו את כל הרעש הזה, על ידי תשאול אפקטיבי ו- Set-up טוב, תהליך השינוי הוא פשוט, קל ומהיר יחסית.

אז שימו לב לעצמכם כאשר אתם חושבים על בעיה שיש לכם:
האם עשיתם לה יותר מדי אנלי-זציה?
האם ניתחתם לה את הצורה מכל הכיוונים?
האם יש לכם הרבה סיבות ורעיונות למה יש לכם את הבעיה הזו?
אם כן, אתם סובלים מ"תסכול רב-שכבתי"

עכשיו, זה נחמד לנתח את הבעיה מכל הכיוונים – אבל על פי רוב זה פחות משימושי, לרוב מיותר ובדרך כלל גם הרסני.

עוד נקודה לסיום:

יכולת החשיבה הרפלקטיבית שלנו יכולה להיות אפקטיבית אם נדע לשאול את השאלות המעצימות ולא את השאלות המחלישות!

איך תדעו אם השאלות שאתם שואלים את עצמכם בראש מעצימות או מחלישות?
תשובה: תבחנו את הרגש שעולה לכם מעצם שאלת השאלה.
אם אתם מרגישים רע עם עצמכם, סיכוי שזו שאלה מחלישה.
אם אתם מרגישים עוצמה – אז כנראה שאלתם שאלה מעצימה.

לחיי השאלות המעצימות והשינויים המהירים שלכם
קדימה הצלוח'ס
מיקי ברקל

אנשים שנהנו מהמאמר הזה קראו גם את הפוסטים הבאים:

Comments

comments

3 תגובות על מה לוקח הרבה זמן בתהליכי שינוי בחיים? או איך לקצר את תהליכי השינוי?

  1. מאת איתי‏:

    מיקי, מאמר מעולה ומדוייק!

  2. מאת אה סידן‏:

    השינוי יכול להתחיל באשר אדם מחליט לצאת מאזור הנוחות שלו,לקחת פעולה שתתחיל להוביל אותו לתוצאה הסופית.
    שינוי יכול לקרות לא כאשר מדברים ומסבירים על מה שצריך לעשות,אלא פשוט לעשות,just do it".

  3. מאת מוריה‏:

    מיקי,

    תודה רבה 🙂
    מאמר מצוין שחידד לי עוד יותר את מה שאני כבר יודעת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *