"אני כנראה לא באמת רוצה…"

"זו המסקנה שאליה הגענו ביחד עם המונחה, הוא כנראה לא רוצה מספיק או לא באמת רוצה…"

נתקלתי לא פעם באמירה הזו כשהיא באה ממנחה NLP או ממאמן, ובעיני זוהי אחת מה"שטויות" או מהסיפורים שמנחים/מאמנים אוהבים לספר לעצמם כאשר הם מגיעים למבוי סתום מסוג זה או אחר עם הלקוח שלהם.

(חשוב שתשימו לב שזו בסך הכל האמונה שלי ולא אמת קוסמית או אמיתות מוחלטת – ואני אסביר למה אני מאמין כך, או יותר נכון במה באמת אני מאמין)

אני מאמין שכאשר מגיע אלי מונחה ומוכן לשלם לי את הסכומים שאני מבקש כדי להשיג דבר מה, אז באופן עקרוני – הוא רוצה!
ואם הוא לא עושה, מסיבה כל שהיא – זה אומר ש – לא שחררנו את המעצור או החסם שמונעים ממנו עשיה.

זה התפקיד שלנו כמנחי NLP – למצוא את המעצור שחוסם את הרצון של הלקוח, ולשחרר (ביחד עימו) את המעצור הזה, את החסימה הזו…

כאשר התלמידים בבית הספר אצלנו מביאים את המונחה להגיע למסקנה בסגנון של: "כנראה אני לא רוצה מספיק" הם "חוטפים על הראש",

אני מאמין שלמסקנה נכונה יש 3 קריטריונים:
א. היא מוגדרת בחיוב או חיובית (שיפוטי)
ב. היא על המונחה עצמו
ג. היא כלפי העתיד.

ומכיוון שהמסקנה: "אני כנראה לא רוצה מספיק" לא עומדת בקריטריונים הללו,  היא "חרא מסקנה"

הסבר:
מכיוון שאנו יצורים שיוצרים משמעות מכל דבר, אנו בעצם יכולים להגיע לכל סוג של מסקנה מכל סיטואציה:
א גרם ל-ב' וזה אומר ש.. ג'
ויש המון השוואות מורכבות (X אומר ש Y) שאפשר לעשות…
השאלה שאני שואל את עצמי היא: האם המשמעות שיצר המונחה מעצימה אותו או מחלישה אותו? מקדמת אותו לעבר המטרה שלשמה הוא הגיע להנחיה או מרחיקה אותו?

אמנם המסקנה: "אני כנראה לא רוצה מספיק" עומדת בקריטריון ב' אבל היא לא עומדת בקריטריונים א' וג' ואיננה מעצימה את המונחה אלא מחלישה אותו (על פי רוב, כי בכל כלל יש יוצא מן הכלל) ולכן היא נחשבת למסקנה רעה.

אם אפשר להימנע מלהגיע (או להוביל) את המונחה אליה, עדיף… ואם היא כבר עולה, אז זה סימן לעשות רמיסגור ולשנות את האמונה הזו – כי אם הוא מוכן לשלם כל כך הרבה כסף להנחיה – הוא כנראה רוצה, רק שאנו כמנחים או מאמנים עוד לא מצאנו את הדרך לשחרר את המעצור.

סתם רעיונות של לילה

קדימה הצלוח'ס
מיקי

אנשים שנהנו מהמאמר הזה קראו גם את הפוסטים הבאים:

Comments

comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *