ניהול זמן או בזבוז זמן?

ניהול זמן או בזבוז זמן"מה אתה עושה?" שאל אותי המורה שלי
בעודו צופה בי מנסה לארגן את יומן הפגישות השבועי שלי.

– "מנהל את הזמן שלי בצורה חכמה"  עניתי,
כולי מדושן מעונג על המשפט החכם שיצא לי מהפה.

לא ציפיתי למה שעמד לקרות אחרי זה,
הייתי בטוח שהוא יחייך ויפרגן לי על האחריות שלי
נו טוב, אני אמור להכיר אותו טוב יותר מזה.

– "באמת?" הוא שאל כולו בפליאה, "אתה מנהל את הזמן"?
"וואו" הוא המשיך במעין אינטונציה חצי צינית חצי רצינית.

היה קשה לי לשים את האצבע על זה, לא הבנתי אם הוא צוחק עלי
או באמת מפרגן לי…

"אתה צוחק עלי?" שאלתי בחצי פה.

"כמובן שכן" הגיעה התשובה המוחצת עם חיוך של ניצחון.
"איך בדיוק אתה מנהל את הזמן? הוא עובד שלך עכשיו? אתה משלם לו משכורת?"

– "הלוואי" סיננתי, מבטא את התסכול שאני חש בניסיוני הנואש למצוא זמן להמשך כתיבת הספר
"זה לא פשוט, אתה יודע, אבל בסוף אני אצליח בזה". הוספתי,
בעודי אופטימי לגבי הנושא.

– "אהמממ… יש לך טעות בסיסית אחת, בהנחת העבודה שלך"
אמר ושתק. כאילו חיכה שאני אשאל אותו למה הוא מתכוון.
אבל החלטתי לשתוק גם כן, ולחכות איתו. דווקא.

וכך חיכינו ביחד כמה דקות, בעוד שהוא נראה כאילו מתענג על כל רגע
ואני מתענה עם כל שנייה שעוברת עד שנשברתי ושאלתי:
-"טוב, מה הטעות הבסיסית שלי?"

-"אני שמח ששאלת", הוא חייך, "שמת לב לתחושה שבערה בך יותר ויותר לשאול
עד ששאלת את השאלה הזו"?

-"אני לא יודע אם זו הייתה תחושה בוערת, אבל הסקרנות ניצחה" חייכתי.

-"זה בדיוק הקטע" הוא הוסיף, "הנחת העבודה שלך היא שאתה יכול לנהל את הזמן,
או כמו שאני שומע אנשים שעוברים סדנאות ניהול זמן טועים לפעמים:
אתה יכול לנהל את עצמך בתוך הזמן,
בעוד שזו אמירה שיש בה הנחת עבודה קצת יותר מאפשרת מהראשונה
שתיהן שגויות בבסיס"

הוא נתן חצי נאום חוצב להבות.

– "למה בדיוק אתה מתכוון?" שאלתי בהיסוס, ידעתי שאני מרים לו להנחתה.

-"שמת לב לתופעה המעניינת שברגע שיש לך איזשהו נושא דחוף או חשוב בחייך אתה מוצא לו זמן?
אנשים שיש להם בני זוג חדשים – פתאום יש להם המון זמן עבורם,
תחביב חדש, פתאום מוצאים זמן עבורו,
בעיית בריאות דחופה עם הילדים, בני הזוג ולפעמים עצמנו
תחום שמרתק אותך…
בעצם, בכל פעם שהיה משהו שהיה לך מאוד חשוב או דחוף,
מצאת זמן עבורו".

-"המממ… עניתי, בעודי חושב על טיולי המערות שהתחלתי לצאת אליהם לאחרונה
איכשהו הצלחתי לסדר את הימים שלי מסביב לזה לא פעם.

-"אז מה אתה אומר לי בעצם? שכתיבת הספר שלי לא מספיק חשובה לי?"
שאלתי בצורה מתריסה משהו.

-"לא בדיוק. זוהי מסקנה שלא מקדמת. הייתי אומר לך שאם כתיבת הספר מספיק חשובה לך,
מתוך הסתכלות עתידית ארוכת טווח ופחות מההסתכלות המיידית שלך,
אז כדאי לך לעשות סדר בסדרי החשיבויות שלך".

-"אבל זה חשוב לי!" אמרתי כאילו אני לא מבין את מה שהוא אמר.

-"נכון, זה חשוב לך, אבל לא ברמת תת-המודע שלך".

גררררר, כשהוא צודק הוא צודק.
מזל שיש לי את הטכניקות של "7 שיטות הפלא להפסיק לדחות ולהתחיל לעשות"
והגיע הזמן להשתמש בהן שוב על מנת לסדר לעצמי את סדרי החשיבויות ברמת תת-המודע.

בעודי כותב את המאמר הזה, ב- 3 לפנות בוקר, אני מחייך ביני לבין עצמי,
לגבי תובנת אמצע הלילה המעניינת. ומעניין באיזה מהשיטות הללו אשתמש מחר בבוקר…
כדי להפסיק להיות סנדלר יחף?

מה אתם חושבים?

קדימה הצלוח'ס,

מיקי ברקל
מנכ"ל מכללת NLP לשם שינוי
077-3001610, 052-4442133

 

אנשים שנהנו מהמאמר הזה קראו גם את הפוסטים הבאים:

Comments

comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *