הזדמנות תחילת שנה – העצמת הורים לפי גישת ה NLP

NLP העצמת הוריםעם סיום חופשת הקיץ הורים רבים נושמים לרווחה. אבל, מיד עם פתיחת שנת הלימודים, מתחילים מתחים, לחצים, דילמות ואתגרים לרוב, כגון: שעורי בית, השכמות, אתגרים במסגרות החינוך, מי מבין הילדים לוקח אחריות על מה, כמה להתערב בהחלטות שלהם ואם כן אז איך, איך לשמור על גבולות, איך להטמיע מחדש הרגלים של שעות שינה ותזונה בריאה וכד'.

מערכת יחסים בין הורים לילדים הינה אחד האתגרים היותר מורכבים בחיינו, והיא זאת שתקבע בסופו של דבר איזה אדם יגדל להיות הילד שלנו. איך הוא יתפקד, איך הוא ירגיש מה יהיו הערכים והאמונות שלו על עצמו ועל העולם וכו'.

כולנו כהורים פועלים מתוך כוונות חיוביות, ולא פגשתי הורה שלא רוצה שהילד שלו יגדל להיות אדם מאושר, בטוח בעצמו ושיצליח. לכולנו יש את המטרה והכוונה הנעלות הללו (בהבדלים דקים). אך השאלה היא איך עושים את זה ואיך משיגים אותן?

מכיוון שרובנו לא למדנו את מקצוע ההורות במסגרות החינוך השונות – בכל הנוגע לדבר היקר לנו בחיים – ילדינו – אנו פועלים לפי תפיסת עולמנו, שהיא בדרך כלל אינטואיטיבית וגם אימפולסיבית.
יש לנו הרבה הרגלים ולא תמיד הם אפקטיביים. (המילה אפקטיבי משמעותה – "משהו שמקדם אותי אל המטרה שלי", כשעצם ההגדרה כבר מרמזת על הפיתרון.)

הגיעה אלי להנחיית NLP אימא לילדה בת 13, המדווחת על מערכת יחסים קשה עם הבת המתבגרת – שהחריפה מאוד בחופשת הקיץ.

בשיחה קצרה התברר שהיא כל כך רוצה שלילדה שלה יהיה טוב, ולכן היא, האימא מחליטה, מתערבת ומנהלת עבורה מה תעשה, איך תעשה, כמה ומתי… והכל מתוך כוונה חיובית שיהיה לה טוב, שהיא תהיה מוגנת, וכד'.

ובפועל – הבת מתווכחת על כל דבר, כועסת, מטיחה באם שהיא שתלטנית. האימא הנעלבת מטיחה בבת שהיא (האם) טורחת ומארגנת ועושה תוכניות ולעומתה הבת כפוית טובה.

בבית – צעקות, כעסים, התרחקות, הסתגרות של הבת, ותחושת חוסר אונים של האם. בזמן שהכוונה של האם הייתה לגמרי חיובית – משהו שם לא עבד.

אז מה בעצם קרה פה?

הזדמנות להורים להתבונן על המציאות עם הילדים מזוויות שונות

הנחיתי את האם בתהליך הנלמד בקורס האומן NLP והנקרא תלת-תיאור. ביקשתי מהאם לבחון את הסיטואציה מזוויות שונות, מהצד כמשקיפה, ומתוך נקודת המבט של הבת שלה ולבדוק מה היא חווה ואילו תובנות יש לה.

בעזרת תשאול מכוון המבוסס על שיטת ה NLP – הגיעה האם מהר מאוד לתובנה – שבעודה רוצה כל כך לגונן על ביתה כדי שיהיה לה טוב בחיים, היא בעצם עשתה בדיוק פעולה הפוכה.

היא מנעה מביתה להרגיש שסומכים עליה. היא מנעה ממנה את החוויה, ההתנסות ורכישת מיומנויות הבחירה וההחלטה, ואת חוויות היוזמה ופיתוח מיומנויות התקשורת. היא מנעה ממנה להבין שלכל התנהגות יש תוצאה ושמכל תוצאה ( גם אם היא לא כזאת שרצינו) אפשר ויש מה ללמוד. היא בעיקר הבינה שהיא מעכירה את מערכת היחסים בניהן.

האם הבינה שלא רק שאינה תורמת לביתה אלא אף מזיקה ומעכבת את התפתחותה, בבניית הזהות העצמית שלה, הביטחון העצמי וכד'.

ברגע שהאם הבינה זאת, נפלו פניה: "איזו אימא דפוקה אני ", מיהרה האם להגיד על עצמה.
אני מיהרתי לתקן אותה: "זה ממש לא נכון. את עשית את הכי טוב שיכולת וידעת באותו זמן, נכון? אילו הבנת וידעת אחרת היית פועלת אחרת, נכון?"

"כמו כן", הוספתי, "היית מספיק ערנית להבין שמשהו בהתנהגות שלך אינו אפקטיבי, והנה הגעת הנה ללמוד איך כן להתנהג באופן אפקטיבי".

"את מבינה שאת אימא טובה? את מבינה שיש לך מטרות וכוונות חיוביות לגמרי ועכשיו גם תלמדי איך לבטא אותן בהתנהגויות אפקטיביות שישיגו את המטרות שאת רוצה עבור הבת שלך".

האם נשמה נשימת רווחה ואז יכולנו להתחיל לעבוד על איך כן אפשר לנהוג אחרת.

התחלתי לשאול: כשאת חושבת על המטרה שלך "אני רוצה שלבת שלי יהיה טוב, שיהיה לה ביטחון, וכד' ", במה בדיוק את רוצה שהיא תלמד לבטוח? מה יאפשר לה להרגיש בטוחה? איך בדיוק?

האם: "שהיא תתנסה בדברים בעצמה, שהיא תלמד שהיא יכולה לסמוך על עצמה, שהיא מספיק טובה, שהיא יודעת לעשות דברים בעצמה."

ומה החלק שלך בזה? איזו התנהגות שלך תאפשר לה את כל מה שאמרת?

וכך ירדנו יותר ויותר להקשרים ספציפיים, בהן האם דיברה על איך היא תתנהג אחרת. היא דמיינה את זה בראשה, בדקה בתוכה שהיא בהלימה עם זה. ותוך כדי כך כל שפת גופה השתנתה. היא הרגישה טוב יותר והייתה בה הרבה מוטיבציה להתחיל לעשות את השינוי.

אחרי שבוע חזרה אלי האם מחויכת. " קורים פה ניסים … :-)" אמרה וסיפרה בהתלהבות על השינויים הטובים שקורים בבית.

זוהי דוגמה אחת קטנה של התנהלות בבית שלוקחת את הקושי והופכת אותו להזדמנות לחיזוק והעמקת הקשר בין ההורים והילדים. זה לא נס. כל אחד יכול ללמוד תקשורת בינאישית והורות אפקטיבית.

לאור גישת ה NLP הנלמדת בקורס האומן במכללה, אפשר ללמוד מהסיפור הזה הרבה דברים, ואתמקד בשניים הקשורים אחד בשני:

הזדמנות להורים להגדיר מטרות וערכים

חשוב שההורה יגדיר לעצמו מה המטרות שלו בהורות, ואילו ערכים חשוב לו להביא לידי ביטוי בהורות הזו.

מכיוון שרוב ההגדרות של מטרות וערכים הן מאוד כלליות כמו למשל: עצמאות – "אני רוצה שהילד יהיה עצמאי" – חשוב שההורה יתרגם כל מטרה וכל ערך לקריטריונים ספציפיים.
למשל: למה אני מתכוון כשאני אומר "עצמאי"? מה בדיוק הייתי רוצה שילד עצמאי יעשה בעצמו? איך אני כהורה רוצה להתנהג כדי לאפשר לזה לקרות? וכד'.

כמו כן, חשוב להורה להיות ערני, ולבחון כל הזמן האם ההתנהגות שלו מול הילד תומכת במטרה שהוא יהיה עצמאי או בולמת אותה? היכולת של ההורה לתקן ולשנות את ההתנהגות שלו בהתאם למענה על השאלה הזו, תלויה ביכולת שלו להפגין גמישות מחשבתית והתנהגותית. הרי כשם שהילד משתנה ומתפתח כך על ההורה להשתנות בהתאם – בקריטריונים, בציפיות, בהתנהגויות, בכללים, בהסכמים בהרגלים שלו וכד'.

סיום החופש הגדול ותחילתה של שנה חדשה זאת הזדמנות מצוינת לעשות חשבון נפש אל מול המטרות שלנו בהורות. זו הזדמנות לבדוק שוב מה אנחנו רוצים עבור הילדים שלנו? וזו הזדמנות מעולה לבדוק איך לתרגם את המטרות הללו להתנהגות שמקדמת את מה שבאמת חשוב לנו במשפחה.

כדי להעצים את ילדינו כדאי לנו לבחון את ההרגלים שלנו מולם, ולעשות שינויים בדפוסי התנהלות במשפחה. כדאי לעודד אותם ולשדר להם בדרך הכי אפקטיבית שאפשר- עד כמה הם אהובים ומשמעותיים ועד כמה הם רצויים, תורמים ומועילים.

אני מאחלת לכולם שנה טובה, שנה של צמיחה והתפתחות.

שרה'לה כספי
מאמנת אישית בכירה ומדריכת מאמנים מוסמכת,
טריינרית NLP מוסמכת במכללת NLP לשם שינוי, מרכזת תחום אימון NLP במכללה,
ומנחת קבוצות הורים ומשפחה מוסמכת.
טל. 054-5618414

אנשים שנהנו מהמאמר הזה קראו גם את הפוסטים הבאים:

Comments

comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *