הנחות יסוד מאחורי NLP

מהן הנחות היסוד שעומדות מאחורי ה NLP.
(נאסף, תורגם ועובד לעברית ע"י מיקי ברקל)

הנחות אלו צמחו מתוך רעיונות ואמונות בסיסים של פרנץ פרלס, וירג´יניה סאטיר, מילטון אריקסון ומומחים נוספים.
רעיונות ואמונות אלו תומצטו לתוך משפטים קצרים אשר מהווים את הרוח מאחורי הנל"פ.
כשאלו הופכים למסגרת החשיבה היומיומית שלכם, אתם בהחלט נהנים ממשחק הנל"פ.

1. אין דבר כזה שנקרא כישלון, יש משוב. המשוב הוא רק מידע.

בבואנו לבחון את התוצאות שקיבלנו מעשיה כלשהי, אם התוצאות אינן מה שציפינו זהו בסך הכל משוב עבורינו לפעול אחרת, בדרך חדשה.
הגדרת הכישלון היא רק בראשנו – וכל התגובות שבאות בעקבות הגדרת כישלון בדרך כלל אינן מקדמות אותנו אלא מגבילות אותנו – תגובות כגון: פחד, דיכאון, כעס עצמי, הלקאה עצמית וכד´ אשר לעיתים קרובות נובעות מעצם זה ש"נכשלנו".
לכן- רצוי להסתכל על התוצאה בדיוק כפי שהיא – תוצאה. ותו´ לא. ובתור תוצאה זהו בעצם משוב למה שעשינו.

אדיסון שרף 1000 חומרים לפני שמצא את הדרך לבנות את נורת הלהט. – מה היה קורה אילו אחרי 100 ניסיונות "נכשלים" הוא היה עוצר כי "הוא נכשל"?
לעומת זאת, כל ניסיון כזה היה בשבילו שיעור, וכך בעצם הוא גילה 1000 דרכים איך לא לבנות נורת להט.

2. המפה היא לא השטח, היא רק מפה – ייצוג סימבולי של השטח.

כלומר העולם הוא השטח. את השטח הזה מייצגים הסמלים שמרכיבים את העולם הפנימי שלי. ולכן במקום לבכות שדברים אינם "כפי שהם אמורים להיות" – עלי להיות מודע ולהגיב למה שקורה מסביבתי.
אם תמשיך לעשות את מה שתמיד עשית – תגיע תמיד רק לאן שהגעת.
אחד הדברים שניתן ללמוד מהנחת יסוד זו, זה שלמרות שאנו לא יכולים לשנות את מה שקורה בעולם מסביבנו – אנו בהחלט יכולים לשנות את האופן שבו אנו מגיבים לעולם מסביבנו. אחרת אם אנו חוזרים על אותן התנהגויות/תגובות אנו לא תמיד מתקדמים. ולפעמים אנו יותר נתקעים במקום.
בגלל זה ברוב המקרים שבהם אדם אומר "כך תמיד פעלתי בעבר" זהו מתכון לתקיעות, כי העולם משתנה כל הזמן, ואין שום תופעה שחוזרת על עצמה בדיוק פעמיים.
וזה מוביל ישירות להנחת היסוד מספר 3.

3. אנו מגיבים בהתאם למפה שלנו של המציאות ולא למציאות עצמה.

כל אדם הוא אחר ושונה. במצב נתון, כל אדם יגיב אחרת לפי תוכן עולמו הפנימי ותפיסותיו.
הצירוף של 3 ו-2 יכולים לאפשר לנו לקבל כל אדם באמת שלו.
אדם הפועל באופן שונה ממני בסיטואציה מסויימת – זה בדרך כלל בגלל שהוא מפרש את הסיטואציה אחרת ממני.
כאשר אני יכול להכיל את האמת של האדם האחר באמת שלי, אני יכול להיות מספיק גמיש בשביל א. ללמוד דרכים חדשות להתנהג או להתבונן ב. לקבל אדם בדרכו ולהראות לו אפשרות לדרך אחרת.

4. הגורם הגמיש ביותר בתוך מערכת יהיה בעל השליטה הרבה ביותר במערכת.

כלומר, האדם שיש לו הכי הרבה אפשרויות בחירה כיצד להגיב בתוך סיטואציה/מצב נתון יהיה בעל הסיכוי הרב ביותר להשיג את התוצאות שהוא מחפש.
בד"כ בסיטואציה נתונה לרובנו יש התנהגות אחת ספציפית או תגובה אחת ספציפית שאנו חוזרים עליה שוב ושוב, זהו האוטומט. ופה אין ממש בחירה.
אדם יכול ללמוד להגיב בדרכים שונות בכל סיטואציה, כאשר יש לנו יותר מדרך אחת להגיב ואז אנו בוחרים באיזו דרך להגיב, אנו בעצם נמצאים בשליטה עצמית אמיתית. ודבר זה מאפשר לנו להגיע לתוצאות שאנו מחפשים.

אם נצרף לזה את הנחת יסוד 1. אזי אם לא קיבלנו את התוצאה שרצינו, נוכל לבחור עכשיו בהתנהגות הטובה ביותר שתעזור לנו ללמוד מהסיטואציה שעברה ובפעם הבאה נוכל להגיב אחרת.

5. משמעות התקשורת היא התגובה שאנו מקבלים.

כלומר אם אנשים לא הגיבו כפי שציפינו, כנראה שמשהו בתקשורת שלנו לא עבר כמו שצריך אל הצד השני.
כי אנשים מגיבים למה שהם חושבים (מפרשים) שאנו אמרנו. וזה יכול להיות פירוש מדויק ויכול להיות פירוש לא מדוייק. – חשוב לציין שבמלה ´תקשורת´ הכוונה היא לכל התקשורת בשלמותה כלומר לא רק למילים אלא גם לאופן העברת התקשורת (טונליות, שפת-גוף וכו´).

הערך הפרקטי של ההנחה הזו הוא להיות מודעים לכך שכאשר אנו מתקשרים עם מישהו ואנו רוצים שהם יגיבו באופן מסויים עלינו לדבר עם האדם ולא אל האדם – כלומר עלינו להיות מודעים בכל זמן לתגובות שלו לדבריינו ולהתאים את התקשורת שלנו בהתאם. ההיפך מאשר להניח שהם כבר יבינו למה שהתכוונו.

כלומר האחריות על ההבנה של הצד השומע היא שלנו לחלוטין.

6. אנשים אינם מקולקלים, הם עובדים טוב מאוד.

ההנחה הזו באה לומר שכל התנהגות שלנו כבני אדם הינה מבוססת למידה, ופעם אחת שלמדנו אותה אנו חוזרים עליה באופן עקבי. אך זו רק התנהגות נלמדת (כולל אוטומטים למיניהם כגון חרדות, פוביות, דכאונות ושאר התנהגויות עקביות אחרות אשר בד"כ לא מועילות לנו).
בהסתכלות הפרקטית – זה אפשרי ללמוד להגיב אחרת בסיטואציות ואם נלמד את אותו האדם (או את עצמנו) להגיב בסיטואציה ספציפית באופן שונה, או אז יהיו לרשותנו שתי התנהגויות לבחור מהן ואז גם תהיה לנו הגמישות לשלוט במערכת (4).

7. לכל אחד מאיתנו יש את כל המשאבים שלהם אנו זקוקים. – עלינו רק ליצור נגישות אליהם, לחזק אותם וליצור השתלשלות נכונה.

כלומר כל אדם בסופו של דבר יכול להתמודד עם כל סיטואציה שבה הוא ימצא, ע"י התחברות למשאבים או ליכולות שלו מאשר ע"י הסתמכות על מישהו אחר (חיצוני) שיתן להם משאב שלא היה להם קודם.

המשאבים שלנו באים לידי ביטוי בסיטואציות שונות, לפעמים התנהגות מסויימת שמופיעה באופן טבעי בסיטואציה אחת, יכולה להיות דווקא המשאב לו אנו זקוקים ביותר בסיטואציה אחרת.
לדוגמה: אנו יושבים עם חברים טובים בסיטואציה חברתית, כולם צוחקים ומשתטים. (מי יותר מי פחות – אך כולם משתתפים בהשתטות ובפאן הקבוצתי) – היכולת הזו להשתטות היא משאב נצרך ביותר במקומות בהם דאגנות שווא, רצינות יתר או פחד בלתי נשלט/חרדה משתלטים עלינו.
לכן א. עלינו להיות מודעים שיש לנו את המשאבים הללו (בדרך כלל בהקשרים שונים)
ב. עלינו לאפשר לעצמנו נגישות אליהם בכל סיטואציה (זאת ניתן ע"י טכניקות שונות של NLP ) (השתלשלות נכונה)
ג. עלינו לחזק את המשאבים הללו, כך שבסיטואציות הקיצוניות יהיה לנו משאב חזק במיוחד. (גם זאת ניתן לעשות ע"י שימוש בטכניקות שונות של NLP )

8. אם אדם אחד יכול לעשות משהו מסויים אז זו יכולת אנושית הפתוחה לכל. אנו יכולים לדגום מצוינות ואפילו גאונות אם נפרק את הפעילות והמיומנות לחלקים מספיק קטנים.

אחד הפעילויות המרכזיות ב NLP זה דיגום. כלומר לקחת אדם המצוין בתחום כלשהו ולדגום את היכולות שלו: דרך פירוק העשיה שלו לכל הגורמים האנושיים שלה (אמונות, דעות, תפיסה, דימויים, אסטרטגיות חשיבה ועוד…)
כאשר נוצר דגם של מצוינות כלשהי – נישאר רק ללמד את הדגם הזה לאנשים אחרים בכדי שיוכלו לפעול באותה הרמה והמצוינות.

כאן חשוב לציין שעל הלומד להראות כושר למידה, גישה ורצון לפתח את המיומנויות השונות אשר בדגם שנוצר – ע"מ שהוא יגיע לתוצאות דומות לאלו של האדם שנדגם.

במילים אחרות, אמנם ניתן לדגום בקלות יחסית את המרכיבים השונים של אצן אולימפי ולהכין מהם דגם עבור אנשים אחרים – אדם בעל רגל אחת, או אדם עם משקל עודף באופן קיצוני או שאינו מעוניין להשקיע את המאמץ באימונים אין סיכוי שיוכל להגיע לתוצאות של האצן האולימפי.

9. גוף ונפש הם חלקים של אותה המערכת (המערכת הלשונית-פיזיולוגית) ויש להם השפעה הדדית האחד על השני.

הגישה שאומרת שהגוף והשכל/מוח הינם שתי ישויות נפרדות התפתחה בעולם הרפואה של שנות ה-30 וה-40. אם משהו לא תקין בגוף – מהצטננות קלה ועד סרטן סופני – הפתרון היחידי הוא טיפול פיזי/גופני כלשהו.

למרות מיקומו בראש מערכת העצבים המרכזית, המגמה הרווחת ברפואה ד´אז הייתה שפעולת המוח/שכל מפסיקה בצוואר. באופן אירוני באותה התקופה תחום הדקדוק האוניברסלי חקר את הרעיון ששיש קורלציה ישירה בין פעילות שיכלית לבין פעילות פיזיולוגית.

רק בשלושת העשורים האחרונים הביא העולם המדעי הוכחות שמראות מעבר לכל צל של ספק שהמערכת החיסונית, לדוגמה, הינה חלק אינטגרלי של פעולות שכליות. כך שבעצם מתח נפשי ממש מחליש את פעולתה של המערכת החיסונית ובכך מחליש את הבריאות הכללית של הגוף.

10. תמיד עדיף שיהיו כמה שיותר אפשרויות מאשר שלא יהיו אפשרויות בכלל.

כשיש אפשרות אחת לבחור ממנה כיצד להתנהג – אין פה בחירה בכלל.
כשיש שתי אפשרויות יש לנו דילמה.
לכן תמיד רצוי שיהיו לפחות שלוש אפשרויות ומעלה בכדי שתהיה אפשרות בחירה אמיתית
ציטוט קטן מקובי אוז:
"כפסיכולוג חובב, בעיקר של עצמי, גיליתי שיש לי חמש דרכים לפעול בעולם:
א. אני יכול לעשות מה שאמא שלי היתה עושה.
ב. אני יכול לעשות מה שאבא שלי היה עושה.
ג. אני יכול לעשות בדיוק ההיפך מאמא שלי.
ד. אני יכול לעשות בדיוק ההיפך מאבא שלי.
ה. אני יכול להתנהג לפי הסטראוטיפ הקרוב לי.
גיליתי שהחופש שלי הוא החופש לבחור בכל החלטה שלי בין חמש האופציות הללו.
זה נראה אפשרויות מצומצמות אבל מחמשת הצבעים הללו אפשר לצייר ציור פרטי ורבגוני."
עכשיו יש לכם 6 אפשרויות שונות לפעולה בכל סיטואציה.
(האפשרות ה-6 היא ההתנהגות האוטומטית שלכם)

11. האדם בוחר תמיד באפשרות הטובה ביותר הקיימת עבורו ברגע נתון. – ב NLP אנו מוסיפים אפשרויות ולא מורידים אפשרויות.

אם אדם פועל בדרך מסויימת שלא מקדמת אותו או שמגבילה אותו באותו הרגע, זו ההתנהגות היחידה שיש לו לבחור ממנה, אם היו לו עוד אופציות סיכוי רב שהיה בוחר בדרך אחרת לפעול.
ב-NLP אנו לא לוקחים מאדם את דרך הפעולה שכבר קיימת – יש מקומות שבהם היא דווקא יכולה להועיל לו. אנו מלמדים אותו לראות עוד דרכים לפעולה ובכך מאפשרים לו לבחור בדרך הפעולה הטובה ביותר עבורו בכל רגע נתון.

12. כאשר מתכווננים (calibrating) כלפי אדם מסויים, נוכל לקבל את המידע השימושי ביותר ע"י צפייה בהתנהגותו.

כדי לקבל את המידע השימושי ביותר לעבוד/לתקשר עם אדם מסויים עלינו להביט בהתנהגותו (כי כוונות ומילים הינם מעבר להבנתנו או ראייתנו – מכיוון שלכל אדם יש את המפה שלו ואת הפירושים שלו) לכן עלינו להסתכל לאן הרגליים של האדם הולכות ולא לאן הוא אומר שהוא הולך – כלומר המידע השימושי ביותר נמצא במישור הפיזי!

13. מכיוון שזיכרון ודמיון משתמשים באותם מעגלים עצביים שבהם משתמשים החושים, הם יכולים להיות בעלי השפעה רבה על התפתחותנו.

החושים קולטים מידע מהעולם החיצוני לנו – אך הדימיון והזיכרון יכולים להזין את אותם החושים גם כן.
ולכן פעולות שעובדות דרך עולם הדמיון ודרך עולם הזיכרון יכולות לעזור לנו גם כן בדרך להתפתחות אישית, לימוד ושינוי של אופני התנהגות וכו´..

14. אנשים הם הרבה מעבר להתנהגויות, מילים, רגשות והתפקידים שלהם בחיים.

אנשים הם סינסטזיה של כל זה. הם "השלם אשר שווה יותר מסכום חלקיו". ולכן כאשר מטפלים בחלק זה או אחר יש לתת את הדעת אל השלם, ולטפל ולהתייחס אל אדם כאל דבר שלם. ולא רק כפיזי או כשכלי או כדכאוני או כמעשן.

15. מאחורי כל התנהגות ישנה כוונה חיובית

כל התנהגות שאדם עושה, מכילה רווח מסויים, שכן אחרת המערכת (השכל/גוף) כבר מזמן היה נפטר מן ההתנהגות הספציפית הזו.
בטיפול/הנחיה/אימון רצוי למצוא מה הרווחים/כוונה חיובית של התנהגות מגבילה כדי שיהיה אפשר להביא אותם לידי ביטוי בהתנהגות אחרת, מקדמת יותר. וכך שינוי ישמר לתקופה ארוכה יותר.

16. התנגדות היא סימן לחוסר ראפור (Rapport).

כאשר יש ראפור עמוק, אזי אנו בתור מתקשרים קשובים לחלוטין לאדם שעימו אנו מתקשרים – כולל גם לעולמו הפנימי – אמונות, ערכים, תפיסות וכד´ – אם עלתה התנגדות אצלו, זהו סימן ברור עבורינו שעלינו לעשות התאמה בתקשורת שלנו אל עולמו של האדם שעימו אנו מתקשרים.

17. כמות המשאבים האנושיים גדולה, ויש מספיק לכולם.

בהמשך להנחת יסוד 7 – יש כמות משאבים בלתי נדלית, ואם נדמה לנו לרגע שאין לנו את המשאב הנכון להתמודדות עם סיטואציה מסויימת, במשפט עצמו נמצאת התשובה – המילה היא "נדמה". אם נשתמש בדמיון ונדמה לנו שיש לנו את המשאב הנכון להתמודדות עם סיטואציה מסויימת, או אז אנו גם נמצא את המשאב הנכון – ראה הנחת יסוד מספר 13.

18. אף פעם לא מאוחר מדי מכדי להיות בעל ילדות שמחה.
(It is never too late to have a happy childhood)

על הנחת יסוד זו ניתן להתבונן משני צדדים:
א. העבר קיים אך ורק בזיכרון שלי, והוא מקודד לפי המפה שלי. אני יכול לשנות את אופן תגובתי לעבר שלי בכל רגע נתון, אני יכול לשנות את העבר שלי ( יש ממצאים מחקריים אשר מראים שזכרונות לפעמים מתעתעים בנו ואפשר "לשתול" זכרונות שלא היו שם מעולם אצל אנשים ואפשר למחוק זכרונות) היות שהעבר נמצא רק בזכרונות, ומה שאנו זוכרים זה לא תמיד מה שאולי באמת קרה, ניתן לחזור אחורה וללמוד דברים חדשים מאותו העבר, ולקבל אותו באופן שונה לחלוטין. תוך כדי שמירה על מה שכבר למדנו ממנו.
ב. האדם יכול בכל רגע נתון להתחבר לילד הפנימי שלו. לצאת לרגע מהביקורתיות העצמית, להשתחרר ממשחק התדמית ולהיות חופשי להשתטות גם. (ההוכחה הפשוטה ביותר היא: תן לאדם להחזיק תינוק מחייך ותראה פתאום איך הוא מחובר לילד הפנימי שלו תוך שניה – התינוק מאפשר לו להיות ילדי וילדותי, כי התינוק אינו שופט)

19. האנרגיה זורמת בכיוון תשומת הלב כפי שהיא מכוונת על ידי הכוונה.

כאשר מתמקדים על משהו מסויים הוא מתרחב, רואים ממנו יותר, וככל שרואים ממנו יותר מכירים אותו יותר, ומה שמכירים יותר חש טבעי יותר. אם אני מתכוונן על השלילי בחיים או על הבעיות, כל האנרגיה שלי תזרום בכיוון של מציאת בעיות, כל תשומת הלב שלי תהיה עסוקה בבעיות ולא בפתרונות. לעומת זאת אם אני מתכוון אל פתרונות בחיים, כל תשומת הלב שלי תתכוון אל מציאת פתרונות בחיים ואז גם לשם תזרום כל האנרגיה שלי.

20. אם אתה נהיה רציני, אתה נהיה טיפשי…

בנדלר אמר פעם: "יש לי שני חוקים לעשית NLP :
א. אם זה לא כדאי, אני לא עושה את זה.
ב. אם זה לא FUN זה לא כדאי."
לא לחינם אומרים בפסיכולוגיה של ההומור – שכאשר אנו יכולים להביא את עצמנו לצחוק על הבעיות שלנו זהו הצעד הראשון שלנו בכיוון מציאת פיתרון לבעיותינו.
השימוש בהומור מאפשר לנו לשים את הבעיות בפרופורציות הנכונות. כמו כן השימוש בקלילות. כאשר אדם נהיה רציני דווקא אז הוא מאבד את הפרופורציות, הוא הופך דברים ליותר גדולים ממה שהם באמת – וביננו זה דיי טיפשי לעשות את זה, לא כן?
ולכן, כאשר אני מוצא את עצמי נהיה רציני, אני מחייך.
יש פתגם שאומר "מלאכים יכולים לעוף כי הם לוקחים את עצמם בקלילות".

הנחות יסוד אלו בעצם מאפשרות ומקדמות את הלך החשיבה של האדם העוסק ב- NLP בכל אופן שהוא
אם זה מבחינה טיפולית/תירפוטית ואם זה מבחינה עיסקית: מכירתית, שרותית, ניהולית, מנהיגותית ואם כל בחינה אחרת.

הנחות היסוד מתורגמות מאנגלית מתוך דברים של מייקל הול, היוצר של Neuro-Semantics שזה פיתוח של הנל"פ.
במקור היו רק 6 הנחות יסוד, עם הזמן התווספו עוד.
ההסברים מתחת לכל הנחת יסוד הינם האופן שבו אני רואה ומפרש כל הנחת יסוד.

מיקי ברקל,
"NLP לשם שינוי – הצלחה במחשבה תחילה"
תהליכי אימון והנחיה להשגיות ומצוינות בעסקים ובחייםבשיטת ה NLP.
www.forachange.co.il  נייד: 052-4442133  מייל:mickey@forachange.co.il
© ניתן לפרסם, לשכפל, להעתיק, לצלם, להקריא, להקליט ולהעביר לכל אחד, בכל צורה שהיא ובלבד שהמאמר ישאר שלם כולל הקרדיט לכותב המקורי בסוף המאמר – ושיהיה בהצלחה.

אנשים שנהנו מהמאמר הזה קראו גם את הפוסטים הבאים:

Comments

comments

תגובה אחת על הנחות יסוד מאחורי NLP

  1. מאת הללי‏:

    יופי, תודה מיקי כתוב בצורה ידידותית וקל להבנה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *