כל דקה שאנחנו חיים אנחנו יוצרים עתיד, כל דקה שאנחנו חיים אנחנו מגשימים עתיד שחשבנו עליו לפני דקה.
אנשים חיים בגישה שאומרת: אנחנו לא יודעים מה יקרה בעתיד, כאילו שהעתיד כבר שם מחכה שנגיע אליו.
למה זה קורה?
אחת הסיבות היא שכשהיינו ילדים אמרו לנו מה יהיה העתיד שלנו:
– אם לא נלמד ולא נעשה שיעורים – אז ננקה רחובות ונהיה הומלסים,
– אם לא נהיה רזים ויפים, אז לא יתחתנו איתנו בחיים
– אם לא נכבד את ההורים , אז הילדים שלנו לא יכבדו אותנו
– אם נאמר לאנשים מה שאנחנו חושבים ומה אנו רוצים אף אחד לא ירצה להיות חבר שלנו,
גם לא ההורים שלנו.
ועוד כל מני רעיונות מוזרים כאלה.
המטרה שלהם הייתה טובה (לרוב), הם רצו להניע אותנו לעשות דברים,
שבאותו הרגע נראו נכונים (לנו או להם) אבל הם לא ידעו מה ההשלכות של העשיה שלהם,
ומאז אנחנו גדלים עם איזושהי תפיסה שאומרת שיש שם בעתיד תסריט שההורים מכירים יותר טוב מאיתנו והתפקיד שלנו להימנע מלהגיע לשם בכל דרך שההורים אמרו לנו שתרחיק אותנו משם.
בז'רגון ה-NLPיסטי אנו נאמר ש"התקינו" לנו במוח הלא-מודע (בתת-מודע) – תמונת עתיד מפחידה וייצרו לנו מספיק מוטיבציה שלילית (פחד שדוחף אותנו לנוע בכיוון אחר)
על מנת להניע אותנו לפעולה מתוך ניסיון הימנעות מתמונת העתיד המפחידה.
וכך אנחנו גדלים עם הבנה ברורה של מה אנחנו לא רוצים וללא מושג ברור של מה כן?.
יש לנו מלא סרטים שליליים ומעט סרטים חיובייים שיכוונו אותנו לאן ללכת.
מכיוון שאנו לא יודעים איפה אנחנו רוצים להיות בעוד חמש שנים, מה שאנחנו נעשה היום לא בהכרח יכוון אותנו לשם.
כדברי הציטוט המופלא מהספר "אליסה בארץ הפלאות"
" שאלה אליסה את חתול הצ'ישייר, כאשר הגיעה למזלג בכביש: "תאמר לי חתול באיזו דרך עלי לפנות"
שאל אותה החתול: "לאן את רוצה להגיע?"
-"אני לא יודע לאן אני רוצה להגיע". ענתה אליסה במבט תמוהה
– "אם כך", אמר החתול, "זה לא משנה באיזו דרך תפני"
כמו רוב בני האדם, אנו נעמדים על המזלג ומחכים לקבל החלטה…
רק שאף אחד לא נותן לנו אותה (ההורים כבר לא נמצאים לומר לנו מה לעשות),
לפעמים אנו מחכים שנים ולפעמים מישהו אחר מחליט בשבילו – ולא בהכרח לטובתנו.
כעבור שנים אנו מוצאים עצמנו בעבודה שאנו לא אוהבים, בחיים שאנו לא מבינים כיצד הגענוו לשם, חווים מצוקה, חוסר שביעות רצון ותחושה מתמדת שהחיים שלנו הם לא מה שרצינו.
ואתם יודעים מה, אנחנו צודקים – אלו לא החיים שלנו, לא מה שרצינו שיהיה, נכון?
כי אף פעם לא עצרנו לשאול את עצמנו מה באמת אנחנו רוצים שיהיה בעתיד.
את זה לא אמרו לנו שאפשר לעשות, לשתול בעתיד תמונת מציאות שאנחנו רוצים, תסריט שיניע אותנו לפעולה במוטיבציה חיובית.
– פעולות שבאות ממוטיבציה חיובית מונעות מתשוקה, שמחה, רצון להשיג, תושייה, מוטיבציה, יוזמה.
– פעולות שמונעות ממוטיבציה שלילית מונעות מפחד, כעס וכד.
תשאלו את עצמכם מה אתם רוצים לחוות יותר בחיים שלכם?
מאיזו אנרגיה אתם רוצים להיות מונעים? מתשוקה או מפחד?
ומה יעזור לכם לחיות כל יום בחיים שלכם כהגשמת העתיד שרציתם לעצמכם?
ואכן, אחד הדברים הוא להגדיר מה בדיוק אתם רוצים שיהיה שם בעתיד שלכם, בעוד חמש שנים (לפחות)…
בהצלחה,
קארין אביבי
