בלוג

תארו לעצמכם שאנו סוחבים איתנו את כל הזכרונות שלנו מכל מה שקרה לנו בעבר שלנו, מילא שאנו סוחבים את כל הזכרונות הטובים, אנו גם סוחבים את כל הזכרונות הרעים. וכאילו שזה לא מספיק, אנו סוחבים גם את הזכרונות של הלידה ו9 חודשי הריון. ואם גם זה לא מספיק יש אנשים שאומרים שאנו סוחבים גם את הזכרונות של ההורים שלנו וההורים שלהם וההורים שלהם … וכך את הזכרונות של כל אילן היוחסין שלנו. ואם גם זה לא מספיק, אנו גם סוחבים את הזכרונות של הגלגולים הקודמים שלנו… ולכל גלגול כזה יש את כל אילן היוחסין שלו שאנו סוחבים איתנו…
ואם נתייחס לגישות חדשות שמדברות על יקומים מקבילים שאנו מתקיימים בהם בו-זמנית כל הזמן, אז יש לנו גם את כל הזכרונות הללו…
בשורה תחתונה, יש לנו שק גדול מאוד שאנו סוחבים על הגב.

כאשר אנו סוחבים את החבילה הגדולה הזו, איזה משקל כבד יש לנו על הגב? כמה קשה להתקדם? כמה קשה להתמקד בעתיד? כמה קשה להשיג את מה שאנו רוצים?

אני יושב עכשיו בסמינר הואו'פונו-פונו עם מאבל כץ, יהודיה ארגנטינאית מארצות הברית, חביבה מאוד אשר מעבירה את הסמינר בקצב של תרגום סימולטני, היא משפט, המתרגמת משפט וחוזר חלילה, יחד עם זאת, הן יוצרות מעיין מקצב מתוקצב שמכניס למעיין טראנס קליל שאפשר ללכת בו לאיבוד.
מאבל אומרת שהיא לא יודעת כלום, מה שהיא אומרת זה בסה"כ מידע שהיא קיבלה מהמורים שלה, ושהמידע הוא פשוט – פשוט, ושאפשר להעביר אותו בשעתיים – יחד עם זאת, הסדנה היא של כמה שעות מכיוון שהיא מעבירה את אותו המסר בצורות שונות, כי אנשים שונים יתחברו למסר בצורה שונה – או למבנה שונה של אותו המסר.

והמסר שלה הוא שהחשיבה שלנו היא כמו דיסקים שחוזרים על עצמם שוב ושוב – וכאשר אנו עושים איזו שהיא טכניקת הו'אופונו-פונו, אנו בעצם עוצרים את הדיסק, אנו עוצרים אותו לרגע קצרצר, ואז דיסק חדש מתחיל להתנגן, ולכן לפעמים עלולה להיווצר המחשבה שזה לא עובד – רק שהמחשבה הזו היא בסה"כ דיסק אחר…

הגישה של ההו'אופונו-פונו אומרת, שאנו מושלמים כפי שאנו, ואנו יכולים להאיר אך ורק כאשר אנו נקיים ממחשבות וזכרונות (מוח שמאל). היא מזכירה את הספר של מדענית המוח שעברה שבץ – A Stroke of Enlightnment. אשר תיארה מה קרה לה בחוויה בזמן שהיא חוותה שבץ, ראו וידאו.

כאשר אנו "מכבים" את המוח השמאלי, אנו בעצם מתחברים למוח הימני, לאני הגבוה, שמתחבר לאלוהות, למקור. ואז אנו מתחברים להשראה, והתשובות שאנו מקבלים באות אם כך מהאני הגבוה שלנו – אשר מחובר למקור.

במידה מסויימת, אני מזהה שהמקום שעליו מדברת מאבל – הלך הרוח של חיבור להשראה, מאוד דומה לרעיון של ג'ון גרינדר להתחבר ל Know-Nothing State . הלך רוח של 'ידיעת כלום', לפי ה NEW CODE NLP.

במקום הזה, אנו מתחברים להשראה שלנו, יש אנשים שקוראים למצב הזה – FLOW – זרימה, הפסיכולוג ההונגרי מיהלי צ'יזקהמיהלי כתב על זה מספר ספרים.

דרך הטכניקות השונות של ה NLP אנו בעצם יכולים לעורר את הלך הרוח של הזרימה, החיבור למצב של Know-Nothing ואז להיות מחוברים להשראה שלנו.

כל אחד מאיתנו יכול להתחבר לזה, ולהרגיש את זה, אתם בטח מכירים את המצב שבו אתם אומרים או כותבים משהו, ואח"כ אתם אומרים לעצמכם: "וואו, אני כתבתי את זה? מאיפה זה הגיע?"

נקודה מעניינת נוספת שאהבתי מאוד בסדנת ההו'אופונו-פונו של מאבל כץ:

"כאשר אנו מדליקים את האור עבורינו, האור נדלק
וכאשר האור נדלק – הוא נדלק עבור כולם – שכן הוא לא מפלה לרעה.
כאשר אנו משחררים זכרון שלילי שלנו ומנקים אותו, אנו מנקים אותו עבורינו
יחד עם זאת הוא משתחרר עבור כולם.."

ואז בעצם, כאשר אנו מבצעים את תהליכי השחרור של ההו'אופונו-פונו, כגון לומר: "אני מצטער על מה שבי שיצר את זה" או "אני אוהב אותך" או "תודה לך" שאלו הן שלוש שיטות לשחרר את ה"דיסק" כפי שמאבל אוהבת לקרוא לזה. אנו בעצם משחררים את החלק שבנו שיוצר את המקום הבעייתי ביקום שלנו (במציאות שלנו).

הסדנה הזו מחזקת את הבנתי בנוגע לתהליכי שחרור העבר והקשרים האנרגטים שאנו עושים בסדנת ה 3DAYS שלנו,
שבה אנו בעצם משתמשים בטכניקות TIME LINE שנועדו ליצור שינוי על רצף הזמן האישי שלנו, כפי שהוא מקודד בזיכרון שלנו.

זהו בינתיים אני חוזר לסדנה.

מיקי