בלוג

לעתים קרובות המונח הפרעת דחק פוסט-טראומטית מיוחס בחופשיות לכל זיכרון לא נעים אודות אירוע שממשיך להטריד את נפשו של האדם. חוויות כמו ילדות עשוקה, כישלונות חוזרים ונשנים בלימודים או בעסקים או פרידה כואבת מבן זוג עשויות להיות מאוד לא נעימות, אך בדרך כלל לא מדובר באירועים שמעמידים את חיי האדם בסכנה. במהדורה החמישית של ספר האבחנות הפסיכיאטריות (DSM-5) כלולה הגדרה מובהקת של הפרעת דחק פוסט-טראומטית: חשיפה לאירוע מסכן-חיים, אשר בעקבותיו מופיעים מספר תסמינים מתמשכים שאינם נפתרים עם חלוף הזמן.

ביל נהג בנגמ"ש שהוביל את שיירת הנגמ"שים בעיראק, כאשר לפתע מטען התפוצץ בצדי הדרך והרג מספר מהחיילים ברכב. מאז אותו אירוע, ביל התקשה להירדם בלילה בגלל סיוטים שבמהלכם הוא חווה מחדש את הפיצוץ. בנוסף, במהלך שעות היום לעתים קרובות הוא היה סובל מפלאשבקים בכל פעם שהוא היה שומע רעשים חזקים. מאז אותו אירוע הוא החל להתבודד, להפריז בשתיית אלכוהול, לשקוע בדכאון ולפרקים לחוות התפרצויות זעם.

החוויה של ביל עונה במלואה על הגדרה של ה-DSM 5 להפרעת דחק פוסט-טראומטית: ביסודה של הפרעת דחק פוסט-טראומטית טמונה למעשה תגובה פובית לאירוע המזעזע עצמו, ובדרך כלל ניתן לטפל בה בהצלחה בעזרת טכניקת הריפוי מפוביה של NLP, אשר בעזרתה ביל יכול ללמוד כיצד להסתכל על האירוע כאילו שהוא משקיף מהצד שאיננו מעורב באירוע הרואה את עצמו עובר את החוויה מבחוץ. זו הליבה של הפרעת דחק פוסט-טראומטית, ועבור חלק מהאנשים די בכך. תיאור המקרה של ג'ון, בפרק שבע של הספר Heart of the Mind (עמודים 61-63) מהווה דוגמא לכך. מפגש אחד שכלל שימוש בטכניקת הריפוי מפוביה העלימה את כל התסמינים שהוא חווה.

יחד עם זאת, ייתכן שיהיו היבטים אחרים אשר גורמים להפרעת הדחק הפוסט-טראומטית, ולעתים קרובות אנשים, ביניהם גם "מומחים" בתחום, מבלבלים ביניהם לבין תגובת הליבה הפובית. היבטים נוספים אלה שונים מאוד מתגובה הליבה הפובית, וכל אחד מהם מצריך שיטת התערבות אחרת. היבטים מסוימים קשורים קשר הדוק לתקרית עצמה, בעוד שאחרים מתרחשים לפני או אחרי האירוע הטראומטי. הבה נוסיף לחקור את חוויתו של ביל ונבין לעומק את ההיבטים הנוספים הללו.

היבטים הקשורים מרכיב הזמן

ביל ידע שבקבוק שתייה בצדי הדרך יכול להיות רמז למטען חבלה מאולתר, אך הוא בחר להתעלם מכך, ולכן הוא מרגיש חרטה שלא עצר את הרכב. הוא כל הזמן נוזף בעצמו על כושר השיפוט הגרוע שלו, והוא מרגיש חרטה על האנשים שנהרגו כתוצאה מכך. חברו הטוב ביותר של ביל נהרג בתקרית, וביל מתאבל על מותו. בתוך התוהו ובוהו ששרר בתגובה לפיצוץ, ביל ירה בכל מה שזז, כולל שתי נשים ומספר ילדים, והוא מרגיש בושה על כך שגרם למותם במו ידיו.

היבטים שהתפתחו לאחר התקרית

רגליו של ביל נפגעו קשה בפיצוץ, ולכן נאלצו לקטוע אותם, מה שאומר שביל מתאבל גם על אובן האפשרות לעסוק בפעילויות ותחביבים רבים שהיו חלק מחייו. בנוסף, הוא סובל מפגיעה מוחית טראומטית והוא מדוכא מהמשימה הקשה שהוטלה עליו – להתמודד בהצלחה עם המוגבלויות הללו. הוא היה מאורס לאישה שהוא אהב מכל לבו. כאשר היא גילה על המוגבלויות שלו, היא תכף ומיד זרקה אותו, והוא הרגיש כאילו חלק ממנו מת, ושנגזלה ממנו אהבה ותמיכה ברגע בו הוא היה זקוק להם יותר מכל. באותה תקופה הוא התחיל להפריז בשתיית אלכוהול והתקפי הזעם שלו הלכו והחמירו.

היבטים שהתפתחו לפני התקרית

זמן רב לפני שביל התגייס לצבא, הוא היה סובל מהתעללות מילולית (ולפעמים גם פיזית) מאביו, והוא הפנים את הקול שלו, אשר כל הזמן היה מותח עליו ביקורת. הוא העביר כמעט שנה שלמה באזור האדום, במצב שבו האפשרות של מתקפה (מילולית) עלולה להתממש בכל רגע. כבר אז מצב החרדה התמידי גרם לו להיות דרוך יתר על המידה, לפתח דפוסי שינה גרועים ולהגיב באופן מיידי לכל הפתעה בערנות מיידית ונכונות להגיב באלימות. ביל התגייס לצבא כלוחם קרבי מורעל, אולם תוך זמן קצר הוא התפכח מאשליותיו בעקבות המציאות העגומה של המלחמה, והוא החליט שמדובר בבזבוז זמן מוחלט וטראגי, מה שהפך את המוגבלויות שלו לנטולות כל משמעות.

חרטה, אבל, אשמה, בושה, מוגבלות גופנית, בדידות, נדודי שינה, התקפי זעם, שימוש בסמים, ביקורת עצמית, דיכאון, חרדה כללית, דריכות יתר, אלימות, התפכחות מאשליות – כל הגורמים האלה (ואחרים) עשויים להיות חלק ממה שלעתים קרובות מכונה הפרעת דחק פוסט-טראומטית. לכל אחד מהם יש נטייה להפוך את שאר ההיבטים לגרועים עוד יותר, במעין "סערה מושלמת" אשר לעתים קרובות נתפסת בעיני האדם הסובל ממנה כחלק מהכאוס הסבוך והמבלבל של מצבו הרגשי המעורער. כדי שיהיה ניתן לעבוד עם מצב כזה, חשוב מאוד להפריד בין ההיבטים השונים ולעבוד עם כל אחד בנפרד, תוך כדי שימוש בתהליכים ההולמים.

ישנם אנשים רבים אשר סובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית, וקיים צורך עז בשיטות מהירות ויעילות שיאפשרו להם להחלים. רוב הגישות הטיפוליות הקיימות פשטניות ולא יעילות. כאשר עבדתי עם לוחמת לשעבר בעיראק, שאלתי אותה לגבי הטיפול שקיבלה בחמש השנים האחרונות. היא אמרה:

"אני חושבת שפגשתי שמונה או תשע פסיכולוגים, וכל מה שהם רצו זה לתת לי תרופות, ואז הם רצו שאני אעשה כל מיני דברים מטופשים, כמו לטפוח על המקום שבו נמצאות המחשבות על המלחמה, וכשהיינו עושים את זה, זה היה אמור להפחית את העוצמה שלהן. והייתה להם שיטה עם האצבע, לעקוב עם העיניים אחרי האצבע, בזמן שחושבים על האירוע – זה היה מטופש! זה לא עשה לי כלום. זה סתם עצבן אותי – ואז הייתי ממשיכה לפסיכולוג הבא. זה היה פשוט בזבוז זמן… מוצא חן בעיני שעכשיו יש לי כלים [שלימדתי אותה], מפני שכשחזרנו מעיראק לא נתנו לנו שום דבר שיעזור… עכשיו יש לי דרך להתמודד עם כל דבר – משהו שאני יכולה לעשות כדי לשפר את המצב".

תקציר הקריטריון האבחוני של ה-DSM 5

תזהו את הטריגר שמפעיל את הפרעת הדחק הפוסט-טראומטית כ*חשיפה למקרים ממשיים או פוטנציאליים של מוות, פציעה חמורה או תקיפה מינית. החשיפה צריכה לנבוע מאחד או יותר מהתרחישים הבאים, בהם האדם:

• חווה במישרין את האירוע הטראומטי.
• רואה במו עיניו את האירוע הטראומטי.
• לומד שהאירוע הטראומטי קרה לבן משפחה או חבר קרוב (כאשר המוות הממשי או הפוטנציאלי אלים או קשור לתאונה). או
• חווה ממקור ראשון חשיפה חוזרת או קיצונית לפרטים מזעזעים אודות האירוע הטראומטי (לא דרך תמונות, טלוויזיה או סרטים, אלא אם כן זה קשור לעבודה)

ה-DSM 5 מקדיש תשומת לב רבה יותר לתסמינים ההתנהגותיים הנלווים להפרעת דחק פוסט-טראומטית ומציע ארבע נקודות אבחון, במקום שלוש. הן מתוארות כחוויה-מחדש, הימנעות, קוגניציות שליליות ומצב רוח שלילי ועוררות.

חוויה-מחדש קשורה לזיכרונות ספונטניים אודות האירוע הטראומטי, חלומות חוזרים ונשנים אודותיו, פלאשקבים או סוגים אחרים של מצוקה נפשית ממושכת.

הימנעות מתייחסת לזיכרונות, מחשבות, רגשות או סימנים חיצוניים מטרידים הקשורים לאירוע.

קוגניציות שליליות ומצב רוח שלילי מייצג קשת רחבה ומגוונת של רגשות, החל בתחושת אשמה דרך ניכור מאנשים אחרים או חוסר עניין מובהק בפעילויות וכלה בחוסר יכולת לזכור היבטים מרכזיים מהאירוע.

ולבסוף, עוררות ניכרת בהתנהגות אגרסיבית, פזיזה או בהרס עצמי, הפרעות שינה, דריכות יתר וכדומה. עוררות קשורה הין להיבט ה"הילחם" והן להיבט ה"ברח" של הפרעת דחק פוסט-טראומטית.

המאמר מאת סטיב אנדריאס. תרגום מאנגלית באדיבותו של עדי שניידר.

רוצה ללמוד לטפל בטראומה בארץ בשיטה שפיתח סטיב אנדריאס
בכלים של NLP?

החל משנת 2014 אפשר לעבור במכללת NLP לשם שינוי, התמחות ממוקדת NLP למטפלים בטראומה וב- PTSD ההתמחות מאפשרת למטפלים ומנחי NLP להקנות לנפגעי טראומה בארץ איכות חיים טובה יותר בכלים עם יעילות של NLP, ובפרספקטיבה רב-תחומית עשירה מתוך ניסיון קליני של המערכת הציבורית של רונית חיימוב-זילברמן, מרכזת התחום במכללת NLP לשם שינוי.

ההכשרה היא הזדמנות למטפלים לרכוש ידע תיאורטי וטיפולי-מעשי מקיף ורחב, להפוך למובילים בתחומם בזכות הידע והניסיון הקליני שנצבר בטיפול בנפגעי טראומה במערכת הציבורית מאז שנת 2000, וכולל את סל הכלים העוצמתיים והאפקטיביים של ה-NLP להתמודדות ושחרור מטראומות.

לפרטים נוספים על הכשרת המטפלים ייחודית
לטיפול ממוקד NLP בטראומה  לחץ כאן.

הסבר על איך לעזור ביעילות ובמינימום חוסר נוחות רגשית בטיפול בנפגעי טראומה אפשר למצוא בקישור זה.

מידע נוסף אודות טיפול בטראומה בכלים של NLP ניתן למצוא בקישור זה.