כבר נאמר: "חיים מוות ביד הלשון" – מלכודת תקשורתית הינה מילים וצמדי מילים אשר יוצרים אצלנו תהליכים שונים: מתקיעות ועד קיבעונות, מהפסד ועד קורבנוּת.
אחת המלכודות התקשורתיות הנפוצות היא צמד המילים: "אני מרגיש" כשלאחריהן מגיעה מחשבה במקום רגש.
קודם כל, איך תדעו להבדיל בין מחשבה לרגש? הבדיקה הפשוטה ביותר שבניתי לכך הינה לשים לב לכמות המילים במשפט. כלומר אם אחרי צמד המילים: "אני מרגיש" תבוא מילה אחת כגון: כעס, שמחה, עצוב, מתלהב, לא-נעים, התרגשות, מתבייש, קלילות – אזי זה מילול רגש בצורה נכונה.
אבל, לחלק גדול מאוד מבני האדם קשה מאוד להמליל (לשים במילים) רגשות. ובדרך כלל זה נובע מכך שלא לימדו אותנו כשהיינו קטנים לעשות את זה. כך שאדם כועס, במקום לומר: "אני כועס" בדרך כלל מביע את כעסו בהתנהגות מתפרצת, בשפת גוף קשיחה ובאינטונציה חריפה (שלרוב אלו הם ביטויים ילדותיים לרגש).
היכולת שלנו להמליל רגשות מפתחת לנו כבני אדם את האינטליגנציה הרגשית שלנו, את היכולת שלנו לתקשר בצורה הומאנית ומקדמת ואת היכולת שלנו להיות אותנטיים מבלי להיות תוקפניים.
לעומת זאת, מכיוון שבהרבה סיטואציות על האדם כן להמליל רגש כלשהו. לדוגמה כשהוא מדבר על אירוע שעבר, והוא רוצה לספר כיצד הוא הרגיש, או כאשר הוא רוצה להמליל רגש ולהעביר מסר בצורה אפקטיבית לצד השני. בן האדם אומר: "אני מרגיש ש…" ואז מגיע משפט ארוך (יותר ממילה אחת 🙂 )
ואם זה משפט ארוך זה אומר שזו מחשבה. כי אין רגש של: "את לא אוהבת אותי", "אתה עושה לי דווקא" וכד'…
אלו הם משפטים, ומשפטים הם המחלקה של המחשבות.
אז איפה המלכודת התקשורתית שאנו נופלים אליה?
כאשר אנו משלבים בין צמד המילים: "אני מרגיש" ומחשבה.
לדוגמה: "אני מרגיש שאתה לא רוצה לעזור לי"
או "אני מרגיש שאני לא יכול לעשות את זה"
המלכודת באה לידי ביטוי בחוויה הפנימית של האומר (וגם של השומע).
אל מול צמד המילים: "אני מרגיש" אי אפשר להתווכח, לא השומע ולא האומר עצמו, החוויה הפנימית היא של מוחלטות, "ככה זה ואין בילתו" וזאת מכיוון שאם אני מרגיש רגש כלשהו – זה בלתי "וכיח" בעליל, מה תגידו: "אתה לא מרגיש את זה" ???
אבל! וכאן מתחילה המלכודת התקשורתית,
כאשר אני אומר: "אני מרגיש" ומצמיד לזה משפט שהוא בעצם מחשבה ולא רגש, כגון:
"אני מרגיש שאני לא יכול לעשות את זה"
אזי אני יוצר לעצמי תקיעות מוחלטת, כי גם אני לא יכול להתווכח עם עצמי על הרעיון הזה, שהוא בסה"כ מחשבה, רעיון ולא עובדה מוחלטת.
לעומת זאת, אם נחליף את צמד המילים: "אני מרגיש" בצמד המילים: "אני חושב"
שזו ההצהרה המדויקת יותר – פתאום ההרגשה המוחלטת תתחלף בהרגשה אחרת.
בואו תתנסו:
תאמרו בקול: "אני מרגיש שאני לא יכול לעשות את זה"
שימו לב לחוויה הפנימית שלכם.
עכשיו תאמרו בקול: "אני חושב שאני לא יכול לעשות את זה"
ושימו לב עכשיו לחוויה הפנימית שלכם.
נכון שיש הבדל?
עכשיו, חשוב שתהיו ערים לכך שכל פעם שאנו שמים מחשבה אחרי צמד המילים: "אני מרגיש"
אנו מקבעים לעצמנו את המחשבה הזו ולא מאפשרים לתת-המודע שלנו למצוא אפשרויות נוספות.
אז אם אתם מרגישים שהמאמר הזה נתן לכם תובנה חשובה, תגיבו למטה ושתפו ברשת החברתית המועדפת עליכם.
(וכן, ניתן להשתמש במלכודות התקשורתיות הזו בכוונה בתהליכי השפעה ושכנוע 🙂 )
קדימה הצלוח'ס
מיקי ברקל
אירית שוורץ
3 פבר 2015מצא חן בעיני התרגיל אני חושב לעומת מרגיש שאיני יכול.
לאה גלד
3 פבר 2015הגדרה שמחשבה מתוארת במספר מילים או משפטים לעומת רגש שמתואר מבאמצעות מילה לא מתיישבת עם העובדה שישנם אנשים בעלי יכולת הבעה רגשית מפותחת שיכולים לתאר רגש בפירוט רב יותר ממילה אחת
מיקי ברקל
3 פבר 2015היי לאה
איזה רגש תתארי בפירוט רב יותר – תני דוגמה מוחשית בבקשה, על מנת שנוכל לבחון את הטענה שלך.
מיקי
ארז אליה
5 פבר 2015מיקי,
מאוד אהבתי את המאמר.
והוא בעיקר חידש לי , כי זה כיוון
מחשבה חדש ומקורי. ומהתרגיל
הקצר שהצעת וניסיתי. הוא גם מאוד
אפקטיבי.
תודה 🙂
מיקי ברקל
6 פבר 2015היי ארז
תודה רבה,
שמח שנהנת
מיקי