האם אפשר לשכתב את ה DNA בעזרת מחשבות

לדעתו של של הביולוג ברוס ליפטון, לא רק שאפשר לשכתב את ה DNA
אפשר לעשות את זה דרך האמונות שלנו…

בשבע קטעי הוידאו הבאים הוא מראה כיצד האמונות שלנו יכולות לשכתב את ה DNA שלנו,
לשכתב את הגנים שלנו. דרך ה NLP אפשר לשנות אמונות (וגם אמונות חזקות) בתהליכים
קצרים יחסית.

בחלק הראשון הוא מסביר כיצד הגנים לא באמת שולטים על הביולוגיה של בן האדם,
אלא שעלינו למצוא דרך חדשה להבין כיצד הביולוגיה פועלת:

בחלק השני הוא מסביר כיצד פועל התא, מחפש את “המוח” של התא,
ומראה כיצד נוצרים החיים בחיבור בין התארים.

בחלק השלישי הוא מסביר יותר לעומק כיצד ה”מוח” של התא הוא בעצם,
ה”עור” של התא ולא הנוקליוס ולמה זה חשוב. וכיצד החיים נוצרים כתגובה
לסביבה.

בחלק הרביעי הוא ממשיך להסביר כיצד התא פועל לפי תפיסה,
“התפיסה שולטת על ההתנהגות” והתנהגות התא נשלטת ע”י
הסיגנלים בסביבה.  כיצד ה DNA משתלב לתוך התהליך.
ומדוע “גן של סרטן” לא פועלים מעצמם ולא יוצרים סרטן…
הגנים לא שולטים על הביולוגיה שלנו, הגנים לא בשליטה
הם גם לא מפעילים את עצמם:

בחלק החמישי נכנסים לעומק יותר כיצד הגנים מופעלים,
הטעות של 50 השנה האחרונות במחקר התא וה DNA
כיצד הסביבה מפעילה את גנים ולא הפוך
ומגיע למסקנה השניה: התפיסה מפעילה את הגנים.

בחלק השישי הוא מסביר כיצד אנו משנים את הגנים שלנו בהתאם
לסביבה שלנו, מכיוון שאנו רק לא באמת יודעים מה הסביבה שלנו
אלא רק מה שאנו חושבים שהיא הסביבה שלנו – ועל זה משפיעות
האמונות שלנו – מכאן שהאמונות שלנו משפיעות על הגנים שלנו.
וכיצד האמונות שלנו יכולות גם לשכתב את הגנים שלנו.
95% ממחלות הסרטן אינן גנטיות – אלא נוצרו מתוך האמונות והתפיסה שלנו.
כמו כן, כיצד אנו יוצרים לעצמנו את הסרטן כאשר אנו חיים בהתגוננות
ממה שאנו תופסים שקורה לנו בסביבה.

בחלק השביעי נכנסים להסברים כיצד זה משפיע על הגוף:
מתח מכבה את המערכת החיסונית
תחת לחץ אנחנו פחות אינטליגנטים
סיכום והדגמה כיצד התפיסה שלנו משנה את מה שאנו קולטים
מהמציאות.

ועכשיו, אחרי שצפיתם בזה, תשאלו את עצמכם – מה אתם רואים יותר מסביבכם?
פחד או אהבה? על פי רוב..

דרך ה NLP יש לנו לא מעט כלים לשינוי האמונות הללו..
מה גם שב NLP אנו יודעים שלא רק האמונות מסננות את הסביבה יש עוד אלמנטים
כגון: הערכים שלנו, המטא-תוכנות, הגישה ועוד..

מיקי

לפוסט הזה יש 16 תגובות

  1. אין ספק שלאמונות יש השפעה,
    אבל(:P) עם כל הכבוד ל”ביולוג” הזה..הוכיחו חד משמעית
    שהגנים ודאי שולטים על הביולוגיה, לפחות על חלקה.
    כאשר החליפו את המטען הגנטי של חיידקים למיניהם במטענים של חיידקים אחרים
    או במטענים שיוצרו באופן סינטטי, אותם חיידקים שינו את תפקודם בהתאם למטען החדש.

    יכול להיות שיש אמת במה שהוא אומר
    אבל כל עוד הוא לא פרסם מאמרים שנבדקו ואושרו, כל מה שיאמר יהיה חסר בסיס
    ועל אחת כמה וכמה, כל מה שיאמר בהרצאות פופולריות מן הסוג הזה, ואין כל סיבה להאמין להם
    בטח לא באופן עיוור.

    1. יש משהו במה שאתה אומר, מעניין באם הוא פרסם או לא פרסם מאמרים… ואיפה הדברים עומדים.
      לפי מה שהוא אומר, בד”כ לגילויים חדשים לוקח כ 30 שנה עד שמתחילים להתייחס אליהם בצורה משמעותית,

      בנוסף אליו, יש גוף אנדוקטיאלי גדול, (שאני לא יודע באם ערכו עליו מחקרים), של מקרים שבהם האמונות של האנשים “שינו” את המציאות
      יש דוגמאות בספרים של ברני סיגל – אהבה, רפואה וניסים. של נורמן קאזינס – הראש הוא המרפא ועוד..
      כמו הסיפור על הבחור שהאמין שאכילת ביצים היא בריאה ולכן אכל 25 ביצים ביום במשך 15 שנה – ולא היו לו בעיות כולסטרול.
      סיפורים על אנשים שנרפאו מסרטן במקרים שאפשר רק לכנות אותם “ניסים”… כי המדע עדיין לא יודע למפות איך בדיוק זה קרה.

      רק לאחרונה התחילו לחקור את אפקט הפלסבו – עד עכשיו ניסו לברוח ממנו…
      אז, קשה לדעת מה באמת אמיתי ומה לא.. יש סיפורים מפה ועד הודעה חדשה,
      גם אם נאמר שרובם הינם אגדות אורבניות – עדיין יהיה אחוז קטן של סיפורים אמיתיים.. שלאף אחד עדיין אין שום הסבר מדעי לאיך זה קרה..
      אבל זה קרה.
      אני מעדיף להאמין שזה אפשרי – זה פשוט נותן לי יותר סיכויים למצוא דרך, מאשר מישהו שמאמין שזה לא אפשרי
      אדם כזה (גם אם נניח שכן קיימת דרך) בחיים לא ימצא אותה – כי הוא פשוט לא יחפש, כי אין טעם – הוא לא מאמין שזה אפשרי.

      מיקי

      1. ברוס ליפטון מוכיח בספר שלו שכאשר הוא הוציא פיזית את ה- DNA מהתא התא המשיך לחיות ולהתנהג כרגיל (חודשיים) עד הרגע שבו הוא צריך להשתכפל ואז הוא מת כי אין לו את ה- DNA. ה- DNA זו מערכת הרבייה בלבד ולא המוח. ואת זה הוא הוכיח. המוח של התא הוא הקרום שלו שמכיל קולטנים מהסביבה ולכן הסביבה היא זו שמשפיעה על ה- DNA. ולכן כשיש נטיה גנטית לסרטן הוא לא בהכרח מתפתח כי הוא קשור בסביבה. כל הדברים שהוא אומר מוכחים מדעית ויופיעו בספרי הרפואה בעוד עשר שנים. אפקט הפלציבו חזק כל כך שכאשר דגמו אנשים שלקחו תרופה ואחרים שלא כנראה שגם אלה שלקחו את התרופה בעצם הגיבו לפלציבו. הגיע הזמן להתעורר ולהבין שיש קרטלי ענק שרוצים למכור תרופות והמחקר כרגע רובו בשירותם ובמימונם.
        אני באה מתחום מדעי המחשב והספר של ברוס חשוב מאוד להבנה של החיבור בין הפיזי לרגשי.
        דרך אגב מחר אני מתחילה ללמוד איתך 🙂
        בעוד חצי שנה אני אהיה מדריכה 🙂
        שיהיה בהצלחה!!!

  2. ובכלל,
    NLP אמור להיות תחום כמעט (או, לא רק כמעט) מדעי, במובן של: מבחינים בתופעה מעניינת ושואלים שאלות, עורכים תצפיות, בונים מודלים שעובדים, ומיישמים אותם..

    אבל אני שם לב שהתחום מתקדם יותר ויותר לכיוון ה”רוחניקי” והניו אייג’י.. עם כל מיני שטויות כמו “הסוד” ודומיו.
    אמנם אני עדיין רחוק מלהיות מסוגל לדבר על התחום עצמו, אבל אני בהחלט יכול לומר שהשיווק שלו נעשה יותר ויותר כזה.
    לדעתי, צריך ללכת דווקא בכיוון ההפוך (גם אם זה אומר למשוך פחות אנשים..) ולשווק את הNLP דווקא כתחום בעל אופי מדעי. גם אם התחום עוד לא מוכר באקדמיה. למעשה, דווקא בגלל זה. יצירת תדמית כזאת עשויה לקרב אותו לאקדמיה, בעוד שמעטה של רוחניקיות, ואזכור התחום בנשימה אחת עם דברים כמו רייקי וכו’ דווקא מרחיק אותו.
    הייתי בכמה ערבי מבוא, ובכולם, פרט אולי לאחד, התחום הוצג בסגנון רוחניקי, גם אם לא תמיד במפורש.
    אבל האווירה הייתה כזו. ובאמת, האנשים שהגיעו לשם, היו ברובם, אם לא כולם, אנשים מהסוג שמחפש דברים כאלה, או לפחות, אנשים שמאמינים לכל שטות שתאמר להם.

    זה לא מפתיע, בהתחשב בכך שאני שם לב ללא מעט עוסקים בתחום, ואף מאמנים, עם בתי ספר משלהם, שהם עצמם כאלה. ולא מעט מהם, בנוסף ל NLP, עוסקים בתחומים אחרים כגון רייקי, וכדומה.
    (אני סתם נטפל לרייקי. באותה מידה זה יכול להיות כל תחום אלטרנטיבי אחר ללא קבלות, בעל אופי רוחניקי.. ספציפית לגבי רייקי, ראיתי כמה עוסקים בNLP שעוסקים גם בזה, ממש באותה נשימה, ובייחס שווה, ורואים את שני התחומים כבאותה קטגוריה וכו’)

  3. אני לא אומר שהדברים בהכרח מופרכים, ולא אפשריים.
    אלא רק שצריך קודם לבדוק אותם בצורה רצינית, בטח לפני שמפרסמים אותם ככה.
    אפקט הפלצבו הוא באמת דוגמא טובה, לכך שאמונה כן יכולה להשפיע. והוא גם דוגמא לכך
    שהמדע כן יכול לחקור דברים מן הסוג הזה.
    יש המון דברים שהמדע עדיין לא יודע להסביר. זה לא אומר שהם לא נכונים. זה כן אומר שלא ניתן להסתמך עליהם לחלוטין, ובטח שלא לפרסם אותם כנכונים..

  4. ה NLP במקור התחיל כצפיה “מדעית” על ידי שני אנשים שבאו מאוניברסיטה אחת, יחד עם זאת, נראה שבשלב מסויים הם לקחו את התחום לכיוון שונה, וברחו מה”מדעיות” בגלל כל מיני סיבות (חלקן הם דיברו עליהן לא פעם וחלקן שמורות איתם)…

    ה NLP איננו מדע (לא לפי הגדרות המדע כיום) יחד עם זאת, יש אנשים שמתייחסים אל תחום ה NLP כמדע ואומנות ( a Science and an Art) בגלל הוורסטיליות שלו.

    מבחינת ה”מדעיות” שכתבת: “מבחינים בתופעה מעניינת ושואלים שאלות, עורכים תצפיות, בונים מודלים שעובדים, ומיישמים אותם..”

    אז ב NLP הקלאסי – לא בונים מודלים, אלא דוגמים אותם מתוך צורת פעולה של אנשים, מתוך אסטרטגיות החשיבה שלהם, האמונות והערכים שלהם והמטא-תוכנות (= דפוסי אישיות) שלהם.

    אני יכול להעיד על עצמי שאני מאוד לא “רוחניקי” בגישה שלי בעיקר כאשר אני עוסק ב NLP – אני הרבה יותר פרגמטי ופרקטי (לא פעם קראתי ל NLP – תכל’ס תראפיה, כי זה תכל’ס) .. אני כן משתמש בשם של “הסוד” מכיוון שזהו כלי שיווקי טוב – הרבה אנשים מתחברים לרעיון שעומד מאחורי הסוד, לרוב זה גם לא הכי עובד, אז כאשר אני מפרסם ומעביר את סדנת “הסוד מאחורי הסוד” אני בעצם מלמד את ההבדלים בין הפן הרוחניקי שעליו מדברים בסרט לבין פעולות פרקטיות NLPיסטיות שאפשר לעשות כדי ליצור שינויים.
    יתרה מכך, לא פעם אני גם מסביר בצורה פרקטית, (Down to earth) איך עובד הרעיון של ה”מיגנוט” שלא בצורה רוחניקית של אנרגיות וכד… אלא פשוט בגלל האופן שבו אנו מסננים את המידע שמגיע אלינו…
    אנו לא פעם מפספסים את ההזדמנויות בגלל האמונות שלנו (שמשפיעות על המשקפיים שדרכן אנו רואים את העולם) אם היית בערב מבוא שלי, אז בטח שמעת אותי מסביר את זה. לעומת זאת כאשר אנו מכוונים (היינו זה רלוונטי עבורינו) אנו רואים את אותן ההזדמנויות, ואז הרוחניקים אומרים ש”מיגנטנו אותן” אני אומר, ההזדמנויות שם, רק שכשאנחנו ערים אליהן, אנו שמים לב שהן שם… וגם אז לא כולם קופצים עליהן.

    קשה מאוד יהיה לשווק את התחום כתחום מדעי שכן אנו עלולים להקפיץ עלינו את כל האקדמיה ומה הטעם למשוך אש סתם? אני מבין את הכוונה שלך, יחד עם זאת, כדאי גם להבין שזה גם עסק כלכלי, מעבר לזה שאני רוצה להפיץ את תחום ה NLP בכל העולם, בגלל היתרונות המופלאים שלו – אני גם רוצה להרוויח כסף, לא לחיות מהיד לפה, אני רוצה שהילדים שלי ילכו לגנים פרטיים, אני רוצה בית משלי, אני רוצה הרלי דווידסון… אני רוצה לעבוד פחות ולהרוויח יותר… ואני הכי רוצה שאני אשיג את כל זה מתוך זה שאני עוזר לאנשים להבין שהם יכולים לקחת את השליטה על החיים שלהם, הבריאות שלהם והמחשבות שלהם.

    לפני יותר מ 10 שנים נכתב ספר (אחד מני רבים) שנקרא: הטאו של הפיזיקה, ע”י פריטיוף קאפרה – הספר עסק בחקר ההקבלות שבין הפיזיקה המודרנית לבין המיסטיקה של המזרח – והוא הראה שיש לא מעט הקבלות – התחומים במידה מסויימת מתחילים להתכנס אחד כלפי השני,… זה היה 1996, היום אנחנו כ 13 שנה אחרי… והגבולות יותר ויותר מטשטשים.. כאשר מגיע אדם כמו ברוס ליפטון שהוא בא מהאקדמיה ומראה פן שכרגע הוא חדש יחסית ולא בהכרח יתקבל/מתקבל על ידי האקדמיה (שהיא מקובעת בלא מעט מקומות) ואז אנשים מתרעמים עליו שהוא מביע מידע רוחניקי לתוך העולם האקדמי, שהוא לא אקדמי ועוד כל מני כאלו… אז, זה עלול להרתיע לא מעט אנשים מלקרוא לדברים שהם עושים “אקדמאים” או בכלל להתקרב למדע. חוץ מזה שלמדע לא תמיד יש תשובות, על פי רוב יש יותר שאלות ואקסיומות, זה פשוט שיש מספיק אנשים שמאמנים באותן האקסיומות שמאפשרות לגוף של מידע להקרא מדע ולא מיסטיקה.

    בנוגע לאפקט הפלצבו – המדע ברח מלחקור את האפקט עד ללפני 5 – 8 שנים … כי לא היה בזה כסף. ומה לעשות שרוב המחקרים צריכים כסף ולמי יש כסף והם התורמים הגדולים ביותר למחקרים? האם אני שומע מישהו אומר “לחברות התרופות” ? (-;

    אז עכשיו, מתחילים גם לחקור את תחום ה NLP, מחקרים מדעיים… חפש בגוגל את IASH
    מיקי

  5. הערה נוספת
    כאשר אתה כותב: “הוכיחו חד משמעית שהגנים שולטים על הביולוגיה, לפחות על חלקה” – מבחינת ה NLP זהו משפט עם לא מעט בעיות:
    א. מי ספציפית הוכיח? (אני יכול לומר שבמדע אין הוכחות חד משמעיות, המחקרים ‘מראים’ דברים עד שמישהו עושה מחקר שמראה אחרת..)
    ב. באיזה אופן ספציפי הגנים שולטים על הביולוגיה? אתה יודע שהמחקרים שבחנו את הנושא של מחלות תורשתיות גילו שגם ילדים מאומצים חטפו את המחלות התורשתיות?!?
    ג. הגנים שולטים על הביולוגיה או על חלקה? ואם כן, על איזה חלק באופן ספציפי? ואיך הם יודעים על איזה חלק לשלוט ואיך בדיוק? מה מפעיל אותם?

    מה שאני הבנתי (האמת מבלי להכנס יותר מדי לעומקם של מחקרים כאלו ואחרים) זה שהגנים נותנים פוטנציאל אפשרי – אך זה לא וודאי (אלא עניין של הסתברות) באם יקרה לאדם דבר כזה או אחר, בעקבות הגנים שלו… הגנים רק נותנים דיספוזיציה.

    מיקי

  6. אוקיי. כתבת לא מעט דברים. חלקם לא ידעתי והאירו את עיניי. אך לא עם הכל אני מסכים.
    קודם כל, אקסיומות נעזוב בצד, אני לא אוהב שימוש במושג הזה מחוץ למתמטיקה, ורוב האנשים לא מבינים את המשמעות שלו..

    עכשיו. כשאמרתי “בונים מודלים” התכוונתי בדיוק ללדגום את צורת הפעולה של אנשים.
    אני (עדיין) לא ממש יודע איך עושים את זה, אבל מה לא נכון בתיאור “לבנות מודל על סמך ניסויים תצפיות”? (חילוץ אמונות, אסטרטגיות וכו’ נכלל בזה)

    לא אמרתי שהNLP הוא מדע. אני כן חושב שיש לו אופי מדעי במובן מסויים, וחושב שצריך להדגיש אותו.

    בהרצאת מבוא שלך לא הייתי, ואם מה שאתה אומר נכון, אני אשמח לבוא בהזדמנות 🙂
    לגבי השיווק:
    – אני לא אומר לשווק את זה כתחום מדעי, במובן של תחום אקדמי, מוכר, מוכח ע”י מחקרים, עם קבלות וכו’. כי הוא עדיין לא. אני כן אומר לשווק אותו כתחום מדעי במובן של – תחום שהוא לא רוחניקי עם הסברים באוויר, אלא תחום רציונלי, קונקרטי, שעובד באופן שיטתי, שיש היגיון מאחורי דרך הפעולה שלו, ולתאר באמת איך הוא התחיל להתפתח – את המודלינג של וירג’יניה סאטיר ומילטון אריקסון, למשל. תחום, שגם אם הוא לא יודע להסביר הרבה דברים- שהרי גם המדע לא יודע להסביר- לפחות יכול לתת תימוכין ואישושים לכך שהטכניקות שלו עובדות.
    בצורה כזו, אתה מצד אחד לא מתיימר להיות תחום מדעי מוכח, ולא מקים עליך את האקדמיה.. ומצד שני, מציג את עצמך כתחום רציני, ששוה להקדיש לו תשומת לב ולבדוק האם באמת יש כאן משהו.
    גם מבחינת לקוחות “רציונליים”, וגם מבחינת האקדמיה, שאנחנו מקווים שתתחיל להתייחס לתחום ברצינות ולחקור אותו לעומק (בתקווה שהיא אכן תפעל משיקולים מדעיים טהורים, כיוון שפועלים כאן גם אינטרסים אחרים, של בעלי מקצועות מסויימים, שעשויים למנוע מהאקדמיה לחקור את התחום… אתה ודאי יודע למה אני מתכוון..)
    אמרת שעכשיו באמת מתחילים לעשות את זה. אשמח אם תפנה אותי למקורות מידע בנושא.
    -בקשר לפן הכלכלי, אין ספק שאתה צודק, ויש כאן גם אינטרסים כלכליים אישיים. אני מדבר כאן על התחום באופן כללי. ובכל זאת: אם אתה רק משתמש בשמות כמו הסוד וכו’ לצורך שיווק, וכבר במבוא מסביר את הדברים, אז ניחא. למרות שגם זה, כאשר נעשה ע”י כולם, עלול לעשות נזק תדמיתי מאוד גדול לתחום כולו.

    לגבי הטאו של הפיסיקה- לא מוכר לי. נשמע לי קצת מופרך, אבל אולי. לא כל דבר שמוצג באופן מיסטי, או שאין לו הסבר מדעי, הוא שטויות. זה פשוט שאי אפשר לסמוך עליו. אני בספק אם המיסטיקה של המזרח הרחוק ידעה להסביר ולו חצי דבר… ד”א, לא על כל דבר שנכתב בספר, ביחוד בספר פופולרי, ניתן לסמוך. דוגמא לכך, שאני נתקל בה שוב ושוב, הוא משפטי אי השלמות של גדל. עושים בהם שימוש בהרבה מאוד ספרים ומאמרים פופולריים, ומשתמשים בהם לכל מיני טיעונים פילוסופיים בכל מיני תחומים, וברוב במקרים, השימוש שנעשה בהם הוא מופרך לחלוטין. או שהכותב/טוען לא מבין כלום בנושא, או שהוא כן, ובכוונה מעוות את הדברים. ברוב המקרים בכלל לא מנסחים נכון את המשפטים, וגם כשכן, לא מפרשים אותם נכון, בכלל.
    אני מסכים שהאקדמיה מקובעת בהרבה תחומים. היא אינה דבר קדוש. אבל זה לא פוסל את ההתרעמות עליו, שהוא מציג דברים שאינם מוכחים, ככאלה (וגם אם הוא לא מציג, עצם זה שהוא בא מן האקדמיה, נותן באופן לא מודע את הרושם הזה שהאקדמיה עומדת מאחוריו).
    כמו שאמרתי קודם, אני לא אומר לקרוא לתחום “אקדמי” כל עוד הוא לא באמת כזה. אבל השאיפה, שלי לפחות, היא שהוא אכן יהיה כזה, בקרוב, ואז, כשבאמת יהיה ניתן, גם לקרוא לו כזה. כרגע, אפשר לפחות לחתור לכיוון הזה, ולהציג אותו בתור תחום שגם אם עדיין לא אקדמי, הוא רציונלי בעל אופי מדעי, ולהבדיל אותו מהתחומים המיסטיים למיניהם. ההצגה כמיסטי אולי מושכת יותר אנשים (ולקוחות), אבל היא מרחיקה את רוב האנשים ה”טובים”, אותם כדאי יותר למשוך, מאחר שהם עשויים לפתח ולקדם יותר את התחום.

    אממ, לגבי הפלצבו- באמת, לא ידעתי שהחלו לחקור אותו רק לפני 5-8 שנים. והדוגמא הזאת היא באמת דוגמא לאינטרסים שאינם מדעיים טהורים, שמשפיעים על האקדמיה. כנראה שתמיד יהיו כאלה, אבל זאת לא סיבה להתרחק מהאקדמיה.

    אממ, כשכתבתי הוכיחו:
    א. אתה צודק. במדע אין הוכחות חד משמעיות. יש רק אישושים. אבל נוהגים לקרוא לזה הוכחות. למעשה, אני, בתור תלמיד מתמטיקה (שאיננה מדע כלל וכלל!) נוהג מאוד להקפיד על ההבדל הזה, בין הוכחה מתמטית ל”הוכחה” מדעית. יחד עם זאת, כשבמדע “מוכיחים” משהו, זאת סיבה מספיק טובה להסתמך על כך, ואתה יכול להיות בטוח שזה יעבוד, לכל צורך פרקטי, כל עוד הוא בעל אופי דומה לניסויים ש”הוכיחו” זאת. בניגוד גמור לכל טיעון מיסטי חסר בסיס. בנוסף, כשמשהו מוכרז כמוכח מדעית, זה אחרי הרבה מאוד מחקרים שכוללים תצפיות וניסויים, שדורשים כמובן מימון, ולמי, אם לא לאקדמיה, (או מכוני מחקר פרטיים, או חברות למיניהן, כל אלה נכללים תחת ההכללה של “מדעי” ) יש את היכולת לממן מחקרים רבים כלכך? אם לא תוכל לסמוך על זה, אז על מה כן?

    א.2. מי ספציפית הוכיח? טוב, אני לחלוטין לא בקי בנושא. אבל אם האקדמיה ערכה מחקרים, אני סומך עליהם. יכול להיות שיתברר אחרת, אבל כל עוד האחרת הזה לא הוכח באותו אופן, אין שום סיבה להאמין לו. בכל זאת, ידוע (לפי האקדמיה) (כמעט) בוודאות שלגנים יש השפעה מאוד גדולה. ולא רק הסתברותית.
    ההסתברות היא לאיזה גנים תירש, ואולי לדברים נוספים כמו אם יש כמה גנים שאחראים על אותו דבר, מי מהם יפעל. אבל אם כל הגנים שאחראים, למשל, על צבע שיער, קובעים שיהיה לך צבע שיער שחור,
    אז כל עוד אין לך מחלה ספציפית שפוגעת בגנים האלה, ויודעים איך היא פועלת, או לפחות, אפשר לדעת- אכן יהיה לך שיער שחור.
    אם לא היו יודעים זאת בוודאות, כך התחום של ההנדסה הגנטית היה נזרק לפח.
    חידקים וחיות שמבצעים להם הנדסה גנטית מגיבים כמצופה. עוברים שצפו אצלם בגנים מסויימים, אכן התפתחו בהתאם למה שנכתב בגנים הללו. כך ניתן למשל לבחור בעוברים שאינם נשאים של מחלה תורשתית מסויימת. זה ממש ודאי, לפחות לכל צורך פרקטי, וזה לא רק פוטנציאל.
    זה, לפחות, עד כמה שידוע לי.
    הוא אומר שם בסרטונים (שד”א, הספיק לי לראות את הראשונים.. נכנעתי באמצע) שהגנים אינם המוח של התא, במובן של הגן שולט בפעולות התא. הוא אומר שאם מוציאים את הגנים, התא ממשיך לתפקד כרגיל.
    מה שאני יודע הוא, שאם מוציאים את הגנים, ומחליפים אותם בגנים חדשים (או רק משתילים גנים חדשים), שמכתיבים אופן פעולה חדש לתא (בהנחה שהמבנה של התא מתאים לכך..) התא אכן ישנה את פעולתו, ויפעל לפי הגנים החדשים. ככה בדיוק וירוסים, וחידקים מסויימים, פועלים, ועל כך מסתמך המדע לצורך הנדסה גנטית למשל. וככל הידוע לי, עד עכשיו זה עובד יופי.
    אז איך בדיוק הוא יכול לטעון אחרת, ועוד בלי הוכחות?
    ב. עניתי על כך כרגע. ולא, המחקרים שהזכרת לא מוכרים לי. זה דווקא מאוד מעניין.
    אני מניח שאם המחלה היא לחלוטין תורשתית, כלומר, שמבנה מסויים של איזהשהו גן אחראי באופן ספציפי על המחלה, אז העניין תלוי רק בגן, ואם הילד מאומץ, ולו עצמו אין את הגן הזה במבנה הזה, אז הוא לא יחלה. יש לעומת זאת, מחלות שנחשבות תורשתיות, אבל הן לא לחלוטין כאלה. מבנים מסויימים של גנים עשויים רק להגביר או להקטין את הסבירות למחלה, והיא תלויה בעוד גורמים סביבתיים/חברתיים. הגנים שמגבירים את הסיכוי, הם בעצם אחראים למאפיינים כאלה ואחרים שקיומם מגביר את הסיכוי. המאפיינים הם לא המחלה עצמה. במקרה כזה, דווקא הגיוני שלילד מאומץ יהיה יותר סיכוי לחלות במחלה, שכן, אמנם אין לו את הגנים שמגבירים את הסיכוי,(אולי..) אבל הוא חי באותה סביבה, באותה חברה, וכן סובל מהמאפיינים הללו, שמשפיעים על המחלה.
    ג. טוב, אני לא יודע את התשובות, מאחר שאני לא מומחה בתחום, וסביר להניח שגם למומחים אין את כל התשובות. אבל מה שבטוח, כאמור, שיש להם תשובות יותר טובות, ויותר מאוששות, מלאחרים.

    לגבי הפוטנציאל- כמו שאמרתי, לגבי מאפיינים מסויימים, כמו צבע שיער, עיניים מבנה גוף , מין, צורה של כדוריות דם, וכו’, או כמו מחלות תורשתיות (אמיתיות!) כמו אנמיה חרמשית לדוגמא (צורת כדוריות הדם) וכן מאפיינים פחות פיסיולוגים, כמו, אולי, אינטיליגנציה (כאמור, אני לחלוטין לא בקי בתחום..) הגנים קובעים באופן חד משמעי, וניתן לנבא על פי הגנים, את המאפיינים הללו. (יש דברים שעוד לא יודעים מה שולט עליהם, אבל יודעים שיש משהו כזה, ושניתן לגלות אותו).
    יש מאפיינים אחרים,( כמו למשל, סיכוי לחלות במחלות מסויימת, שהן לא באמת תורשתיות, ומושפעות גם מהסביבה, ) שבהם הגנים באמת קובעים רק פוטנציאל והסתברות.

  7. שלחתי את הקישור לאמא שלי שהיא דוקטור ביולוגיה ומתמחה בביולוגיה של התא שזה בדיוק מה שהוא מדבר עליו. היא גם מכירה את הנפשות הפועלות בתחום.
    לאחר בדיקה מעמיקה לא נמצאו מאמרים שפורסמו על ידו באקדמיה.
    ולאחר צפיה אמא שלי טוענת שהוא משמיט המון המון עובדות מדעיות חשובות ומשמעותיות (וידועות למי שעוסק בתחום) שעומדות בסטירה עם הטענות שלו. העובדות שהוא מביא אכן מדעיות אבל חלקיות ומנותבות בצורה שמתאימה לתיאוריה שלו.

    1. היי עומר,
      אז עכשיו יצרנו מעיין דיון בין שני ד”ר לביולוגיה, שאנחנו בטווח פועלים כמו טלפון שבור 🙂
      יכול להיות שאולי הוא באמת מדבר שטויות… למרות שזה מאוד הגיוני מה שהוא אומר.
      אני לא נכנסתי מספיק לעומק דבריו בשביל שאוכל להגן עליו (מה גם שהוא לא כזה מעניין אותי (-;

      מה כן מעניין אותי,
      ב NLP יש הנחת יסוד שאומרת: “אם מישהו אחד יכול לעשות משהו אחד אזי זו יכולת אנושית הפתוחה לכל”
      ויש לא מעט תעודים על אנשים שהתגברו על סרטן דרך האמונות שלהם, רוברט דילטס (אחד ממפתחי ה NLP בדור השני) עזר לאמא שלו
      בעזרת ה NLP דרך עבודה של שינוי אמונות להתגבר על הסרטן שלה- והוא גם מתעד את זה בספרים שלו…

      אז בשורה תחתונה, האם מה שברוס ליפטון אומר זו אמת או לא… אותי זה פחות מעניין
      מה שמעניין אותי לבחון זה, אם מישהו מאמין במה שברוס ליפטון אומר – האם הוא יכול לרפא את עצמו מסרטן?
      או ממחלות דומות?

      מיקי

  8. ברשותך אקצר,
    רק חידוד קטן, הוא לא דיבר על להוציא את הגן מהתא – אלא להוציא את הנוקליאוס..
    שעד היום חושבים במדע הרגיל שהנוקליוס הוא המוח של התא – אך כשמוציאים אותו מהתא, התא ממשיך לחיות, אך כאשר תוציא את המוח של אדם או חיה, הגוף יפסיק מייד לחיות… זו ההקבלה היחידה שעליה אח”כ הוא מבסס את כל התורה שלו.

    ימים יגידו באם יש בזה משהו.
    בנדלר אמר בקורס אומן שהייתי בו ב 97…
    “לא המצאתי מדע אלא מדע בדיוני – כי מדע נעלם ומשתנה עם הזמן, מדע בדיוני נשאר לתמיד.
    וכל מה שאני צריך לעשות זה למצוא מספיק אנשים שיאמינו בהזיה שלי, וזה יהפוך להיות המדע החדש..”

    לך תדע מה יקרה עוד 30 שנה…

    יש היום גם את ד”ר האמר ( Hammer) שמביא תפיסה שונה לחלוטין על מחלות – הוא טוען שסרטן זהו דווקה תהליך ריפוי של הגוף את עצמו.. (בפשטנות יתירה) גם תפיסה מעניינת – קוראים לזה
    New Germanic Medicine… לך תדע..

    ממליץ לך לקרוא את הספר: היקום ההולוגרפי – של מייקל טלבוט,
    הוא מביא הרבה מחקרים מדעיים שם, של חוקרים אקדמאים לא קטנים כמו בוהם ופריברם ועוד..
    ויש לו גם כמה טענות מעניונות ביותר על המבנה של המיינד ואיך זה משפיע על הגוף והבריאות – שווה לקרוא.. והוא מסתמך על הרבה מחקרים ומביא מקורות…

    שבוע נפלא
    מיקי

  9. אחד המשפטים הראשונים בספר structure of magic הוא שהם לא טוענים שהתיאוריות נכונות, אבל אם נאמץ את צורת החשיבה הזאת נגיע לתוצאות טובות יותר (קצת כמו תיאורית הסוד).

    בכל אופן, סרטן זו מחלה אוטואימיונית- זה משהו שהגוף עושה לעצמו וזה משהו שקורה כל הזמן בכל גוף. המחלה מתפרצת כשהמערכת החיסונית לא מצליחה להשתלט על גידול. בנוסף- ידוע שלמוח יש יכולת השפעה על המערכת החיסונית כך שסביר מאוד שלמחשבה יש יכולת טובה לעזור עם הסרטן.
    זה לא אומר שהשינוי קרה ברמת הדי אן איי אלא ברמת חיזוק המערכת החיסונית.

  10. היי עומר
    קודם כל מבחינת החולה – זה לא משנה באיזו רמה זה קורה 🙂
    מבחינת המעמיקים בלמידה, אני מאמין שיש בהחלט מקום לבחון את זה..
    כי אם הטענות של ברוס ליפטון נכונות, זה אומר שאפשר למנוע מראש מחלות תורשתיות, ע”י שימוש בתבניות ודפוסי חשיבה אפקטיבים.

    אני מעריך שהאמונה בנושא הזה, במינימום שבמינימום תיצור נבואות שמגשימות את עצמן ומי שיודע ליצור לעצמו נבואות שמגשימות את עצמן בצורה אפקטיבית – ירוויח בגדול.

    זה מה שאנחנו מלמדים בקורס הרב-אומן אצלנו. (בין השאר) 🙂

    מיקי

  11. חוצמזה- אם נרפא מישהו מסרטן בעזרת אמונות ללא טיפול רפואי אנחנו מסכנים את חיו. אם זה בליווי טיפול רפואי לא ניתן לדעת מה הדבר שריפא אותו. אז איך אפשר לדעת מה באמת קורה?

  12. שוב זה תלוי
    אבל השורה התחתונה – היות שזהו לא מבחן מדעי – אני אומר
    כל דבר קטן עוזר, אז בוא ונשתמש בכל מה שאפשר

    אולי דרך עבודת אמונות, אפשר לשפר את התהליך הרפואי ולקצר את משך הסבל של החולה?
    או אולי אפילו למנוע סבל?

    מיקי

  13. אני מאד אוהבת את האתר/בלוג שלך,אבל לצערי הרב האנגלית שלי לא ברמה כזאת שאני יכולה להבין את ההרצאות המרתקות שאתה מביא.
    יש אפשרות כלשהי לתרגם זאת?
    אהיה מאד שמחה באם כן.
    שיהיה לך יום,שבוע,חודש ושנה נפלאה !

כתיבת תגובה

כתובת
סניף מרכז: מכללת NLP לשם שנוי בצלאל 7, רמת גן
סניף דרום: הרצל 2,באר שבע
טלפון
פקס
דואר אלקטרוני
סגירת תפריט
×

עגלת קניות

תכני סמסטר ג’ – רב-אומן NLP

אסטרטגיות חשיבה Strategies

אסטרטגיות חשיבה הינן רצף של פעולות עיבוד מוחי שמובילות לתוצאה ספציפית. אפשר לומר שאסטרטגיה דומה לקומבינציה של כספת, ברגע שיש לכם אותה, אתם יכולים לפתוח סודות לעולם מופלא של מצוינות והצלחה.
בקורס נלמד:
– מיפוי פורמלי – כיצד ממפים אסטרטגיה By The Book.

– מיפוי שיחתי – כיצד למפות אסטרטגיה תוך כדי שיחה עם כל אדם.

– התקנת אסטרטגיות. (על עצמי ועל אחרים)

– העברת מסר דרך מבנה האסטרטגיה.


 סוגי אסטרטגיות שנלמד למפות:
– אסטרטגיות קבלת החלטות לשיפור מיומנויות קבלת החלטות.
– אסטרטגיות מוטיבציה – ליצירת מוטיבציה בנושאים שונים.
– אסטרטגיות למידה – לקיצור ושיפור מיומנויות למידה.
– אסטרטגיות איות להעלמת שגיאות כתיב.

– אסטרטגיות קימה מהירה בבוקר.
– ועוד..

רמות נוירו-לוגיות של שינוי Neuro-Logical Levels of change
אחת הדרכים לבחון רמות צברור (פירוט והכללה) של שינוי היא דרך הרמות הנוירו-לוגיות של דילטס:
– נכיר את הרמות הלוגיות השונות

– נדע לזהות באיזה גובה נמצאת כל הצהרה של המונחה

– נלמד לעלות ולרדת ברמות בהתאם לשינוי שאנו רוצים להשיג

– נלמד טכניקות ליישור(Align)  הרמות הלוגיות הללו.

– נלמד לדגום דרך הרמות הנוירו-לוגיות של דילטס.


אמנות באמונות – Belief work
אמונות הן אחד הפילטרים החשובים בתפיסת המציאות שלנו, בין השאר הן מקבעות את האופן שבו אנו מגיבים לעולם ומתוך כך האופן שבו אנו יוצרים לעצמנו את המציאות.
בקורס נלמד:
– לזהות אמונות דרך המבנה התחבירי שלהם.

– להבחין בהתנגשות אמונות ו/או אמונות סותרות אשר מונעות התקדמות.

– להבחין באמונות מגבילות אשר מונעות התקדמות, מתי הן מגבילות ומתי לא.

– תהליכי שינוי אמונות מגבילות ופתרון סתירה בין אמונות.

– תהליכי הגדרה והתקנה של אמונות מעצימות חדשות.

– מיפוי של מסלול אמונות מלא.

– שלושת האמונות החשובות להצלחת תהליכי הנחיה וכיצד להתקין אותן

– ועוד.


מטא-תכנות (דפוסי אישיות) Meta-Programs
מטא-תוכנות הינם הפילטרים הפנימיים והלא מודעים שאנשים משתמשים ע”מ לסדר את המציאות שלפניהם, להבין אותה, לקבל החלטות ולהתנהג על פיהם. אלו הם צירים המציינים את דפוסי האישיות של האדם.
בקורס נלמד:
– לזהות את המטא-תוכנות הראשיות והמשניות.

– כיצד המטא-תוכנות של אדם מכוונות את הבחירות שהוא עושה.

– כיצד להשתמש במידע כדי להשפיע על האדם בצורה אתית.

– כיצד לעזור למונחה להרחיב את עירנות שלו למטא-תוכנות שלו.

– כיצד להתגמש במטא-תוכנות שלו.

– כיצד מטא-תוכנות יכולות לעזור ולקדם מצד אחד ולעצור ולהגביל מצד שני ומה לעשות עם זה.

– כיצד לשנות מטא-תכנות מגבילות ולהתקין מטא-תוכנות חדשות.


דיגום – Modeling
דיגום זה הידע והמיומנות לבנות דגמי מצוינות מאנשים בעלי מיומנויות, התנהגויות, יכולות ו/או כישורים ברמה גבוהה מאוד.    הידע והמיומנות לבנות דגם כזה מאפשרות לנו כרבי-אומן ב NLP אח”כ לשכפל את המיומנויות, התנהגויות, יכולות ו/או כישורים בחצי מהזמן שלקח לאדם שממנו דגמנו ללמוד אותם.
יתרה מכך, אחרי שיש לנו דגם שהוכחנו את האפקטיביות שלו – אנו יכולים ללמד אחרים לפתח את אותן המיומנויות, התנהגויות, יכולות ו/או כישורים, לבנות מזה סדנאות ואפילו לכתוב מזה ספר.
* כל ה NLP נבנה ע”י מיומנויות הדיגום של ד”ר ריצ’ארד בנדלר ופרופ’ ג’ון גרינדר
בקורס נלמד:
– טכניקת DTI להטמעת מיומנויות

– דיגום קלאסי – הטכניקות שבנדלר וגרינדר השתמשו כדי לדגום מצוינות

– דיגום הכרתי – הדרכים שבהם דילטס ואחרים משתמשים לדיגום מצוינות

– דיגום דרך תלת-תיאור

– כיצד בונים פרוייקט דיגום


זריזות לשון – Slight of Mouth
16 תבניות שיחה ותשאול אשר מאפשרות לעזור ללקוח לפתח עירנות ולשנות אמונות מגבילות וערכים באופן שיחתי וזורם, לפתור בעיות של הערכה עצמית ולשנות את האופן שבו המונחה תופש ומגיב לקשיים ואתגרים בחייו ובדרכו. וגם מאפשרות להשפיע וליצור שינוי אמונות שיחתי.

הנחות מוקדמות – Presuppositions
השימוש בהנחות מוקדמות להעברת מסר בכמה רמות אל הלא-מודע כטכניקה להטמעה והתקנה של אסטרטגיות ודיגומים. שימוש בתבניות השפה של מילטון. השימוש בהנחות מוקדמות הינו אומנות בפני עצמה. אחרי שתבינו כיצד משתמשים בהן, ולפני שתתחילו להשתמש בהן בצורה שבאמת משפיעה תוכלו ללמוד ולהכיר אותן בדרכים חדשות ומעניינות.

תבניות קו-זמן – Time Line Patterns
עבודה על רצף הזמן – כל אדם מקודד את רצף הזמן שלו בצורה אחרת, היכולת שלנו לזהות את הקידוד הזה, להגדיר את כיוון קו-הזמן ולערוך שינויים בעבר, בהווה ובעתיד דרך תבניות ותהליכי קו-זמן.
בקורס נלמד:
– זיהוי ומיפוי קו הזמן הפרטי של כל אדם

– אבחון בעיות התנהגותיות הנובעות ממבנה קו הזמן

– תהליך הכנסת שינוי בעבר

– שינוי מבנה קו הזמן

– ותהליכים נוספים


מיומנויות עמידה מול קהל – Presentation Skills
הבניה של סדנה מתוך הדיגום שביצעתם, ועמידה מול קהל להנחיית הסדנה הספציפית.
בקורס נלמד:
– מיומנויות עמידה מול קהל.

– שימוש בלולאות מכוננות ליצירת הטמעה.

– 4 MAT – כיצד להבנות את הפרזנטציה.

– בניה של סדנה.

– בניה של תרגילים להתקנת האסטרטגיות והדיגום.

– ראפור קבוצתי.

– עוגנים מרחביים.

– חדות חושים אל מול קבוצה.

– הבניית מדיטציות לקבוצה.

– אינטראקציה מול קבוצה.

– הבניית וחיזוק פרסונת הבמה שלכם.

– איך לכתוב שפת גוף להשפעה והעברת מסרים מדוייקת

– 9 רמות קשב והבנייה של מסר

– מיומנויות מישוב מתקדמות


תהליכי NLP מתקדמים – Advanced Sub-Modalities
 תהליכים מתקדמים בשימוש בתת-אופנויות.:
– Designer Swish 

– תהליך הסליחה והשחרור

– תהליך האבל והתמודדות עם אבדן, 

– תהליך שחרור מבושה ורגשות אשם

– התקנת תבניות החשיבה של אדם רזה,

– תהליך שחרור מתלות,

– תהליך שינוי מיקוד (טוב לטיפול בטיניטוס)

– ועוד…


פיתוח יכולת למידת NLP אוטודידקטית
מכיוון שהאינטרנט מלא בחומרים, טכניקות וכלים של NLP, היה חשוב למיקי ברקל, בבניית הקורס,
 להקנות לתלמידים את היכולת האוטודידקטית ללמוד גם בעצמם,
- כיצד למצוא חומרים,
- איך ללמוד ולהפנים אותם ככלים בארגז הכלים שלנו
- וכיצד להעביר אותם לאחרים.

פיתוח יכולות ומיומנויות רב-האומן
– הלכי הרוח של רב-האומן

– יכולת התמודדות אפקטיבית עם מצבי חוסר ודאות

– מיומנויות מנהיגות ורתימה

– מיומנויות חשיבה מחוץ לקופסה – חשיבה מרמה שניה ומעלה

– יכולות רטרוספקטיביות גבוהות

– יכולת אבחון ושינוי עצמית

– יכולת שיתוף בסיפורי השראה

– מיומנויות שיחה בכמה רמות לוגיות שונות


תכני סמסטר ב’ – השלמה למאמן NLP

הגדרת תהליך האימון והמאמן
– מהו אימון?
– תפקידי המאמן?
– במה נבדל אימון NLP מהנחיית NLP קלאסית
– הכרות עם הקוד האתי של לשכת המאמנים
– הטמעת הקוד האתי ככלי אימוני
– הגדרת הסכם אימון
– כיצד מתנהל מפגש אימון
– דילמות אימוניות ואתיתה

הגדרת והבניית מסגרות אימון ואופני הפעולה בתהליך האימון:
– יצירת הבהרת ציפיות
– מסגרת זמן
– מסגרת תשלום
– מסגרת עירנות-מודעות
– מסגרת מסוֹבב–מסוּבב
– מסגרת תפיסה כהשלכה
– מסגרת הצלחה ערכית מול הצלחה פיזית
– מסגרת הסכמה
– מסגרת כאילו
– מסגרת משוב
– מסגרת שחזור
– מסגרת אקולוגיה
– מסגרת תש”ר

המודל האימוני היחודי לנו: מטריצת היזון:
הבניית מטריצה שתאפשר למתאמן ולמאמן ליצור, להתקדם לבחון ולתקן את הדרך והמטרה על פי 4 מרכיבים:
– הווית עוצמה
– מטרה מעצימ”ה
– תכנית פעולה – מפת הדרכים
– תהליכי בל”א – בקרה להצלחה אישית
המודל האימוני המבוסס על מטריצת היזון

מבנה תהליך האימון
המפגש הראשון – הכרה, אבחון ובחירת מסלול עבודה
המפגש השני – ציפיות והסכמי פעולה
מפגשי האימון הרגילים – בניית המטריצה ותהליכי אימון ה NLP עצמם
מפגש סיכום ופרידה
הבדלה בין אימון NLP ממוקד לאימון NLP לחיים (Life Coach)

מיומנויות האימון
11 מיומנויות אימון אשר חלקן נלמדות בקורסי האומן (Practitioner) ויחוזקו בקורס וחלקן ילמדו וירכשו במהלך הקורס עצמו.

חשיבה תוצאתית
צורת חשיבה מכוונת תוצאות ויצירת מציאות

גלגל החיים
הכרות עם התחומים השונים שבהם ניתן ליצור פריצת דרך ואימון לחיים מצד אחד, והתמקדות בתחום ספציפי אחד או יותר – מספר דרכי עבודה עם הכלי.
אבחון התנגשויות ערכיות בין תחומיות.
יישור ערכים בין התחומים השונים.

עבודת ערכים מתקדמת
ערכים הינם מצד אחד המוטיבטורים שלנו לעשיה ומצד שני ה”משקפיים” שדרכם אנו שופטים את העשייה שלנו.
– מיפוי ערכים
– מדרוג ערכים
– אבחון התנגשות ערכים
– אבחון כיווני מוטיבציה
– שחרור התנגשויות ערכים
– שינוי מדרוג ערכים
– הוספת ערכים לסולם הערכים האישי

חבלה עצמית
– זיהוי ואבחון תהליכי חבלה עצמית
– מיפוי חסמי הצלחה ואמונות מגבילות
– שחרור חסמי הצלחה
– שינוי תהליכי חבלה עצמית להעצמה עצמית.

ארגז הכלים של מאמן ה NLP
– מודל הרמות הנוירולוגיות של דילטס.
– מיומנויות תשאול מבוססות המודל של דילטס.
– תהליכי מתא”ר
– תהליך “שינוי היסטוריה אישית”
– תהליך “נפילה דרך”
– תהליך משמיד ההחלטות.
– תהליך יישור רמות נוירולוגיות
– תהליכי תלת-תיאור חיבור למשאב
– ועוד…

תכני סמסטר א’

5 עקרונות ההצלחה של ה NLP *
עקרונות שנדגמו מאנשים מצליחים במיוחד, בקורס ה NLP נלמד אותם, נבחן את האפקטיביות שלהם, ננסה אותם על עצמנו ונטמיע אותם כחלק מהחיים שלנו ומעבודתנו עם אחרים.

21 הנחות היסוד של ה NLP *
נכיר את הנחות היסוד של ה NLP אשר יאפשרו לכם לפתוח אפשרויות התנהגות חדשות, פיתוח אינטליגנציה רגשית גבוהה ודרכי חשיבה חדשות.

מודל התקשורת האנושית *
תלמדו ותבינו כיצד עובדת התפיסה, כיצד אנו יוצרים לעצמנו את המציאות, כיצד המחשבות שלנו משפיעות על הרגשות, ההתנהגויות והפסיכולוגיה מאחורי המשפט: “מחשבה יוצרת מציאות”

מבוא ללמידה מואצת *
הכרה של תהליך הלמידה של המוח, אשר מאפשר לנו ליצור למידה והטמעה מהירות יותר.
הכרות עם המלכודות השונות אשר מעכבות למידה והפנמה. זיהוי הזדמנויות למידה מהירות. שאילת שאלות המקדמות למידה.

תובנת הצמיחה וההתפתחות *
זיהוי מלכודת הצדקנות, איך אנו תוקעים ומונעים מעצמנו להתפתח, ומה ניתן לעשות בנדון.
הבנה של עוצמת ה NLP בשינוי תפיסה, עבודה ברמת תת-המודע, והטמעה של מיומנויות.

אבחון מטרת לקוח *
נלמד לזהות את ההבדל בין מטרות לבין תוצאות NLPיסטיות. וכיצד להשיגן.
למה אנשים הורסים לעצמם עוד לפני שיצאו לדרך.

ניהול מצבי רוח
מי שולט במצבי הרוח שלך? את/ה או הנסיבות? נלמד לנהל את מצבי הרוח שלנו,
להרחיב את המנעד הרגשי ולפתח גמישות רגשית והתנהגותית.
נפתח אינטליגנציה רגשית ויכולת להגיב בצורה אפקטיבית יותר למטרות שלנו.

תשאול קוביות
תכניקת התשאול האולטימטיבית לזיהוי נקודת רצון ומעצור.

הגדרת תוצאה מעצימ”ה *
הדרך להגדיר את מה שרוצים בצורה שתעצים אותנו ואחרים להשיג את זה
6 עקרונות ה NLP לתוצאה מעצימ”ה.

מודל תהליך השינוי ב NLP *
כלי לזיהוי המצב המצוי, כלי לזיהוי המצב הרצוי – ומה אפשר לעשות כדי להגיע מאחד לשני דרך הכלים והטכניקות של ה NLP.

מיומנויות תשאול תוצאה בנויה כהלכה
6 כלים נוספים להגדרת התוצאה הרצויה בהקשרים שונים ופיתוח מיומנויות הקשבה, תשאול ומיקוד על תוצאה אפקטיבית

מבוא לשינוי ומבנה הנחיית ה NLP הפרטנית
הבנת תהליך השינוי, עומקו, האפשרויות העומדות בפנינו ואופן הפעולה בעבודת הנחיית NLP פרטנית.

שיפור כושר ההבחנה וחדות החושים *
העלאת סף התפיסה האישית, יכולת זיהוי מיקרו-הבעות, יכולת זיהוי מה עובר על האדם השני משינויי שפת גוף מזעריים, העשרת המפה הפנימית שלנו – ומתוך כך העשרת החוויות האישיות

אמנות הראפור (כימיה בין אישית)*
נלמד לייצר כימיה אנושית עם כל אדם שנבחר, וכיצד נוכל לשבור ראפור בצורה מכובדת בסיטואציות רלוונטיות. כיצד להצטרף ולהוביל.

מודל CAPS *
זיהוי סגנונות תקשורת של האדם העומד מולי על פי מודל CAPS לאבחון סוגי תקשורת שונים, פיתוח המיומנות והגמישות לשוחח עם כל אחד בסגנון שלו.

מודל B-S-P * ואוריינטציה תקשורתית
זיהוי דרכי ההתבטאות והחשיבה של האדם מולך להעמקת הראפור. יכולת השלמת החוויה המלאה בתשאול ובבניית תוצאה מעצימ”ה.

מיומנויות תלת תיאור *
היכולת להיכנס לראשו של האדם שמולך. לבחון סיטואציה משלושה כיוונים שונים לפחות. הבנה מעמיקה של ההתנהגות שלנו ובחינת האפקטיביות שלה בסיטואציות שונות. ופיתוח אינטליגנציה רגשית.

מחולל התנהגויות חדשות *
כלי חזק ליצירה של התנהגויות חדשות ושינוי הרגלים התנהגותיים תוך עבודה של פחות משעה.

המשולש הקסום – פיתוח כריזמה וקסם אישי *
הבנת שלושת המרכיבים העיקריים בכריזמה וקסם אישי,
כלים נלמדים:
– חיזוק הביטחון העצמי.
– העלאת הערך העצמי.
– חיזוק הזהות העצמית.
– חיזוק האהבה העצמית.
– פיתוח גמישות התנהגותית רחבה.

תהליך מסע בין יועצים
אחד התהליכים המעמיקים ביותר לקבלת תובנות חדשות על אירועים, סיטואציות ודילמות. עוזר להעמיק את ההבנה שלנו. לקבל החלטות ממקום נקי וצלול יותר.

היררכיית הרעיונות
הבנה של מבנה השפה, תהליכי גישור בין אנשים, הבנה של האופן בו אנשים מכניסים את עצמם לפרדוקסים וכיצד לצאת מהם.

מיומנויות צברור
פיתוח היכולת לעלות ברמת ההכללה בשיחה, לרדת ברמת הפירוט, חשיבה לטרלית (לרוחב). יכולות גישור והשפעה. ויצירתיות מחשבתית.

מיומנויות תשאול מבוסס תחביר – מטא-מודל
פיתוח היכולת לזהות 21 מבנים לשוניים בשפה של האדם שמולכם: 21 תבניות תשאול מיוחדות לאיתור המידע שהלך לאיבוד. זיהוי אמונות מגבילות מתוך המבנה התחבירי של המשפט. 3 שאלות ליצירת שינוי באמונות המגבילות. מיומנויות תשאול כדי להגיע לעומק החוויה/ הבעיה. אופני תשאול בכדי לפתוח למונחה עוד אפשרויות פעולה / חשיבה.

3 מנגנוני הדיגום
הכרת 3 מנגנוני הדיגום שדרכם אנו יוצרים את התפיסה שלנו. כיצד הם פועלים. כיצד הם עוזרים לנו בחיים וכיצד הם הורסים לנו בחיים.

שפת ההשפעה – שיחה עוקפת הכרה – מילטון מודל
34 תבניות שפה שונות אשר נלמד לשזור בשפה היומיומית שלנו על מנת לקדם השפעה, שכנוע ושינוי ברמות שונות. עבודת שינוי עוקפת הכרה.

מערכות ייצוג פנימי
הכרת מערכות הייצוג VAKog * מהי מערכת הייצוג המובילה שלי. *זיהוי מהי מערכת הייצוג המועדפת עלי. * זיהוי ומיפוי מערכות הייצוג המועדפות והמובילות של האדם מולי. * ניהול שיחה דרך מערכת הייצוג המועדפת ליצירת הבנה בצד השני. * רמזי המבט, רמזי השפה ורמזי הגוף לזיהויי מערכות הייצוג.

תת-אופנויות – Sub Modalities
שפת הקידוד של המיינד. זיהוי, מיפוי, איבחון ושימוש בתת האופנויות
כלים נלמדים:
– ניתוח השוואתי (Comparative Analysis)
– מיפוי מפה-לפה (Mapping Across)
– תבניות סוויש (Swish Patterns)
– שינוי אמונות מגבילות
– עבודת סיפים.

עיגונים – Anchors
אמנות השימוש בהתניות קלאסיות: זיהוי, יצירה, שימוש והכחדה של התניות
כלים נלמדים:
– הכחדת עוגנים.
– ערימת עוגנים אופקית.
– ערימת עוגנים אנכית.
– שרשור עוגנים.
– עוגני סליידר.
– מעגל המצויינות.

מטאפורות ככלי ליצירת שינוי
כיצד בונים סיפור מטאפורי שמעביר מסר עוקף הכרה ישירות אל תת-המודע על מנת ליצור שינוי. פיתוח היכולת היצירתית לבנות סיפורים מטפוריים תוך כדי תנועה. שני כלים להבניה של מטאפורות עומק ומטאפורות שטח.

דמיון מודרך אריקסוניאני
בשילוב תבניות השיחה – מילטון מודל, הבניית מטאפורות עומק וכניסה למצב גלי אלפא ליצירת תהליכי דמיון מודרך אפקטיבים במיוחד.

מסגור ורמיסגור
הכרת מסגרות החשיבה שאנשים משתמשים בהן, הבניה של מסגרות למסרים שאנו רוצים להעביר.
כלים נלמדים:
– רמיסגור הקשר
– רמיסגור תוכן
– תהליך רמיסגור בשישה צעדים
– שיחה עם תת-המודע.

אסטרטגיות חשיבה
זיהוי ומיפוי אסטרטגיות החשיבה מודל TOTE אסטרטגיות למידה, אסטרטגיות קבלת החלטות, אסטרטגיות מוטיבציה. זיהוי, מיפוי ושיבוש

ותהליכי שינוי נוספים:
– ריפוי מהיר מפוביה
– שחרור מטראומה
– שחרור מתלות
– התמודדות אפקטיבית עם ביקורת
– ראפור עם החזון
– שינוי אמונות מגבילות
– ועוד…