האמת היא שבפעם הראשונה ששאלו אותי את זה,
בערך בגיל 10, התשובה המיידית שלי הייתה:
"קילו ברזל, כמובן", – התשובה שגררה אחרי צחוק ידעני
ואת התשובה: "קילו זה קילו"
עד היום אני זוכר את התשובה שנתתי למתחכם,
"תעמוד ואני אזרוק לך על הראש קילו ברזל
וקילו נוצות ואז תגיד לי מה יותר כבד" 🙂
ובעוד אנו משחקים במשחקי משקל,
מסתבר שאנשים שוקלים את החלטותיהם
על פי האופן שבו מוצג להם המידע.
בואו נעשה ניסוי קטן:
נניח שאתם רופאים בארה"ב.
המדינה מתכוננת לקראת התפרצות של שפעת העופות.
התחזיות המדוייקות אומרות ש 600 איש ימותו מזה.
מוצעות לכם שתי תכניות על מנת להאבק בהתפרצות.
בהנחה שהאומדן המדעי המדוייק של כל תכנית מפורט
איזו תכנית תבחרו ליישם על האנשים?
1. תכנית X שתציל בוודאות 200 איש ממוות.
או
2. תכנית Y שנותנת הסתברות של שליש להציל את כל ה 600
ושני שליש ודאות שכולם ימותו.
באיזו תכנית תבחרו?
ומה אם תקבלו את שני התהליכים הבאים לבחור מהם:
1. תהליך A שבוודאות יהרוג 400 איש.
או
2. תהליך B שנותן הסתברות של שליש אף אחד לא ימות,
ושני שליש הסתברות שכל ה 600 ימותו.
באיזה תהליך תבחר הפעם?
חדי העין בטח מזהים שתכנית X ותהליך A
דומים בתוצאותיהם וכך גם תכנית Y ותהליך B
בהמחקר של כהנמן וטרבסקי,
שבו הם שאלו קבוצה של 600 איש את השאלה הראשונה
עם תהליכים X ו-Y התוצאות הראו ש 72% מהמשתתפים
העדיפו את תהליך X.
לעומתם בקבוצה השניה של 600 איש שנשאלו את השאלה השניה
עם התהליכים A ו-B התוצאות היו הפוכות,
וכאן 78% מהקבוצה העדיפו את תהליך B.
מה שכהנמן וטרבסקי הראו במחרים שלהם הוא
שהאופן שבו אנו מציגים את השאלה
משפיע באופן ישיר על ההחלטה שאנשים יעשו.
ולתופעה הזו קראו – "תופעת המסגור"
ב NLP כבר מזמן אמרו ש-"מי ששולט במסגרת שולט בהשפעה",
אחת מהעובדות המוכרות לכל פוליטיקאי, כותב הנאומים שלו
ולכל עיתונאי והעורך שלו.
דוגמה נוספת הייתה במחקר של גרג מילר,
שנתן לאנשים לבחור חבילת בשר 80% רזה
או חבילת בשר עם 20% שומן.
בעוד שתי החבילות הן בדיוק אותו הדבר
– הרוב המוחלט בחר בחבילת 80% רזה.
והשאלה שהכי מעניינת אותי, ואני מעריך שגם אתכם היא:
"איך בדיוק גם אני יכול להשתמש באפקט המסגור על מנת להשפיע על הסובבים אותי"?
ובכן, בסדנאות "סודות ה NLP להשפעה ושכנוע" שאנו מעבירים מפעם לפעם
אנו מלמדים בדיוק את זה ועוד הרבה טכניקות ושיטות נוספות
לפרטים על סדנת ה NLP הבאה אפשר ללחוץ כאן
לפרטים על סדנת הוידאו: NLP כיצד לשתול מחשבות לחצו כאן
נ.ב.
אני לא אומר לכם ללחוץ עכשיו על הקישור ולשתף את החברים שלכם,
אני אשמח שזה יבוא לבד מכם באופן ספונטני
אסף
20 יונ 2012שלום מיקי,
אהבתי את הכתבה,
דרך אגב ,לפי ההלכה יש משמעות אם המשקל הוא בברזל או בנוצות,
וזה לשון הרמב״ם בספר משנה תורה הלכות שכירות פרק ד הלכה ד:
השוכר את הבהמה להביא עליה מאתים ליטרין של חטים והביא מאתים ליטרין של שעורים ומתה חייב מפני שהנפח קשה למשאוי והשעורין יש להן נפח,
ומזה מובן שלמרות שקילו ברזל ונוצות שוקלים אותו דבר, בכל זאת יותר קשה(כבד) לשאת קילו נוצות.
יום נפלא. תודה על הכתבה
מיקי ברקל
21 יונ 2012היי אסף,
מסכים עימך בנושא הזה
כמובן, זה גם תלוי מהו מצב הצבירה של הנוצות או הברזל
ומהם הכלים שעומדים לרשותך לסחיבה.
בכל אופן, תשובה שנתן לי פעם חבר (כשהיינו ילדים):
"אתה חושב שהם שוקלים אותו הדבר? תעמוד ואני אזרוק לך קילו ברזל או קילו נוצות על הראש
ותגיד לי מי שוקל יותר? "
🙂
קדימה הצלוח'ס ותודה
מיקי
בראל
17 ינו 2015מיקי אני קראתי תכתבה ולא הבנתי, אז אם אתה יכול תענה לי בבקשה..מה יותר כבד?? קילו ברזל או קילו נוצות?
מיקי ברקל
17 ינו 2015🙂 שלום בראל
זה תלוי
אם תסתכל על המשקל – אז קילו זה קילו
לעומת זאת אם אני אזרוק קילו ברזל או קילו נוצות למישהו על הראש, מה אתה חושב יכאב יותר? (-;
קדימה הצלוח'ס
מיקי
בראל
17 ינו 2015תודה וזה..אבל מה יותר כבד?? תענה לי בבקשה זה התערבות על אבאאאא
מיקי ברקל
18 ינו 2015אין יותר כבד!
קילו זה קילו, לא משנה מה תוכנו 🙂
קדימה הצלוח'ס
בראל
18 ינו 2015חחחחח הבנתי סבבה תודה