בלוג

לפוסט הזה יש 16 תגובות

1. 

   nuktum

   הגב 22 מאי 2010

   אין ספק שלאמונות יש השפעה,
   אבל(:P) עם כל הכבוד ל"ביולוג" הזה..הוכיחו חד משמעית
   שהגנים ודאי שולטים על הביולוגיה, לפחות על חלקה.
   כאשר החליפו את המטען הגנטי של חיידקים למיניהם במטענים של חיידקים אחרים
   או במטענים שיוצרו באופן סינטטי, אותם חיידקים שינו את תפקודם בהתאם למטען החדש.

   יכול להיות שיש אמת במה שהוא אומר
   אבל כל עוד הוא לא פרסם מאמרים שנבדקו ואושרו, כל מה שיאמר יהיה חסר בסיס
   ועל אחת כמה וכמה, כל מה שיאמר בהרצאות פופולריות מן הסוג הזה, ואין כל סיבה להאמין להם
   בטח לא באופן עיוור.

   1. 

      מיקי ברקל

      הגב 22 מאי 2010

      יש משהו במה שאתה אומר, מעניין באם הוא פרסם או לא פרסם מאמרים… ואיפה הדברים עומדים.
      לפי מה שהוא אומר, בד"כ לגילויים חדשים לוקח כ 30 שנה עד שמתחילים להתייחס אליהם בצורה משמעותית,

      בנוסף אליו, יש גוף אנדוקטיאלי גדול, (שאני לא יודע באם ערכו עליו מחקרים), של מקרים שבהם האמונות של האנשים "שינו" את המציאות
      יש דוגמאות בספרים של ברני סיגל – אהבה, רפואה וניסים. של נורמן קאזינס – הראש הוא המרפא ועוד..
      כמו הסיפור על הבחור שהאמין שאכילת ביצים היא בריאה ולכן אכל 25 ביצים ביום במשך 15 שנה – ולא היו לו בעיות כולסטרול.
      סיפורים על אנשים שנרפאו מסרטן במקרים שאפשר רק לכנות אותם "ניסים"… כי המדע עדיין לא יודע למפות איך בדיוק זה קרה.

      רק לאחרונה התחילו לחקור את אפקט הפלסבו – עד עכשיו ניסו לברוח ממנו…
      אז, קשה לדעת מה באמת אמיתי ומה לא.. יש סיפורים מפה ועד הודעה חדשה,
      גם אם נאמר שרובם הינם אגדות אורבניות – עדיין יהיה אחוז קטן של סיפורים אמיתיים.. שלאף אחד עדיין אין שום הסבר מדעי לאיך זה קרה..
      אבל זה קרה.
      אני מעדיף להאמין שזה אפשרי – זה פשוט נותן לי יותר סיכויים למצוא דרך, מאשר מישהו שמאמין שזה לא אפשרי
      אדם כזה (גם אם נניח שכן קיימת דרך) בחיים לא ימצא אותה – כי הוא פשוט לא יחפש, כי אין טעם – הוא לא מאמין שזה אפשרי.

      מיקי

      1. 

         אירית ג

         הגב 19 אוק 2014

         ברוס ליפטון מוכיח בספר שלו שכאשר הוא הוציא פיזית את ה- DNA מהתא התא המשיך לחיות ולהתנהג כרגיל (חודשיים) עד הרגע שבו הוא צריך להשתכפל ואז הוא מת כי אין לו את ה- DNA. ה- DNA זו מערכת הרבייה בלבד ולא המוח. ואת זה הוא הוכיח. המוח של התא הוא הקרום שלו שמכיל קולטנים מהסביבה ולכן הסביבה היא זו שמשפיעה על ה- DNA. ולכן כשיש נטיה גנטית לסרטן הוא לא בהכרח מתפתח כי הוא קשור בסביבה. כל הדברים שהוא אומר מוכחים מדעית ויופיעו בספרי הרפואה בעוד עשר שנים. אפקט הפלציבו חזק כל כך שכאשר דגמו אנשים שלקחו תרופה ואחרים שלא כנראה שגם אלה שלקחו את התרופה בעצם הגיבו לפלציבו. הגיע הזמן להתעורר ולהבין שיש קרטלי ענק שרוצים למכור תרופות והמחקר כרגע רובו בשירותם ובמימונם.
         אני באה מתחום מדעי המחשב והספר של ברוס חשוב מאוד להבנה של החיבור בין הפיזי לרגשי.
         דרך אגב מחר אני מתחילה ללמוד איתך 🙂
         בעוד חצי שנה אני אהיה מדריכה 🙂
         שיהיה בהצלחה!!!

2. 

   nuktum

   הגב 22 מאי 2010

   ובכלל,
   NLP אמור להיות תחום כמעט (או, לא רק כמעט) מדעי, במובן של: מבחינים בתופעה מעניינת ושואלים שאלות, עורכים תצפיות, בונים מודלים שעובדים, ומיישמים אותם..

   אבל אני שם לב שהתחום מתקדם יותר ויותר לכיוון ה"רוחניקי" והניו אייג'י.. עם כל מיני שטויות כמו "הסוד" ודומיו.
   אמנם אני עדיין רחוק מלהיות מסוגל לדבר על התחום עצמו, אבל אני בהחלט יכול לומר שהשיווק שלו נעשה יותר ויותר כזה.
   לדעתי, צריך ללכת דווקא בכיוון ההפוך (גם אם זה אומר למשוך פחות אנשים..) ולשווק את הNLP דווקא כתחום בעל אופי מדעי. גם אם התחום עוד לא מוכר באקדמיה. למעשה, דווקא בגלל זה. יצירת תדמית כזאת עשויה לקרב אותו לאקדמיה, בעוד שמעטה של רוחניקיות, ואזכור התחום בנשימה אחת עם דברים כמו רייקי וכו' דווקא מרחיק אותו.
   הייתי בכמה ערבי מבוא, ובכולם, פרט אולי לאחד, התחום הוצג בסגנון רוחניקי, גם אם לא תמיד במפורש.
   אבל האווירה הייתה כזו. ובאמת, האנשים שהגיעו לשם, היו ברובם, אם לא כולם, אנשים מהסוג שמחפש דברים כאלה, או לפחות, אנשים שמאמינים לכל שטות שתאמר להם.

   זה לא מפתיע, בהתחשב בכך שאני שם לב ללא מעט עוסקים בתחום, ואף מאמנים, עם בתי ספר משלהם, שהם עצמם כאלה. ולא מעט מהם, בנוסף ל NLP, עוסקים בתחומים אחרים כגון רייקי, וכדומה.
   (אני סתם נטפל לרייקי. באותה מידה זה יכול להיות כל תחום אלטרנטיבי אחר ללא קבלות, בעל אופי רוחניקי.. ספציפית לגבי רייקי, ראיתי כמה עוסקים בNLP שעוסקים גם בזה, ממש באותה נשימה, ובייחס שווה, ורואים את שני התחומים כבאותה קטגוריה וכו')

3. 

   nuktum

   הגב 22 מאי 2010

   אני לא אומר שהדברים בהכרח מופרכים, ולא אפשריים.
   אלא רק שצריך קודם לבדוק אותם בצורה רצינית, בטח לפני שמפרסמים אותם ככה.
   אפקט הפלצבו הוא באמת דוגמא טובה, לכך שאמונה כן יכולה להשפיע. והוא גם דוגמא לכך
   שהמדע כן יכול לחקור דברים מן הסוג הזה.
   יש המון דברים שהמדע עדיין לא יודע להסביר. זה לא אומר שהם לא נכונים. זה כן אומר שלא ניתן להסתמך עליהם לחלוטין, ובטח שלא לפרסם אותם כנכונים..

4. 

   מיקי ברקל

   הגב 22 מאי 2010

   ה NLP במקור התחיל כצפיה "מדעית" על ידי שני אנשים שבאו מאוניברסיטה אחת, יחד עם זאת, נראה שבשלב מסויים הם לקחו את התחום לכיוון שונה, וברחו מה"מדעיות" בגלל כל מיני סיבות (חלקן הם דיברו עליהן לא פעם וחלקן שמורות איתם)…

   ה NLP איננו מדע (לא לפי הגדרות המדע כיום) יחד עם זאת, יש אנשים שמתייחסים אל תחום ה NLP כמדע ואומנות ( a Science and an Art) בגלל הוורסטיליות שלו.

   מבחינת ה"מדעיות" שכתבת: "מבחינים בתופעה מעניינת ושואלים שאלות, עורכים תצפיות, בונים מודלים שעובדים, ומיישמים אותם.."

   אז ב NLP הקלאסי – לא בונים מודלים, אלא דוגמים אותם מתוך צורת פעולה של אנשים, מתוך אסטרטגיות החשיבה שלהם, האמונות והערכים שלהם והמטא-תוכנות (= דפוסי אישיות) שלהם.

   אני יכול להעיד על עצמי שאני מאוד לא "רוחניקי" בגישה שלי בעיקר כאשר אני עוסק ב NLP – אני הרבה יותר פרגמטי ופרקטי (לא פעם קראתי ל NLP – תכל'ס תראפיה, כי זה תכל'ס) .. אני כן משתמש בשם של "הסוד" מכיוון שזהו כלי שיווקי טוב – הרבה אנשים מתחברים לרעיון שעומד מאחורי הסוד, לרוב זה גם לא הכי עובד, אז כאשר אני מפרסם ומעביר את סדנת "הסוד מאחורי הסוד" אני בעצם מלמד את ההבדלים בין הפן הרוחניקי שעליו מדברים בסרט לבין פעולות פרקטיות NLPיסטיות שאפשר לעשות כדי ליצור שינויים.
   יתרה מכך, לא פעם אני גם מסביר בצורה פרקטית, (Down to earth) איך עובד הרעיון של ה"מיגנוט" שלא בצורה רוחניקית של אנרגיות וכד… אלא פשוט בגלל האופן שבו אנו מסננים את המידע שמגיע אלינו…
   אנו לא פעם מפספסים את ההזדמנויות בגלל האמונות שלנו (שמשפיעות על המשקפיים שדרכן אנו רואים את העולם) אם היית בערב מבוא שלי, אז בטח שמעת אותי מסביר את זה. לעומת זאת כאשר אנו מכוונים (היינו זה רלוונטי עבורינו) אנו רואים את אותן ההזדמנויות, ואז הרוחניקים אומרים ש"מיגנטנו אותן" אני אומר, ההזדמנויות שם, רק שכשאנחנו ערים אליהן, אנו שמים לב שהן שם… וגם אז לא כולם קופצים עליהן.

   קשה מאוד יהיה לשווק את התחום כתחום מדעי שכן אנו עלולים להקפיץ עלינו את כל האקדמיה ומה הטעם למשוך אש סתם? אני מבין את הכוונה שלך, יחד עם זאת, כדאי גם להבין שזה גם עסק כלכלי, מעבר לזה שאני רוצה להפיץ את תחום ה NLP בכל העולם, בגלל היתרונות המופלאים שלו – אני גם רוצה להרוויח כסף, לא לחיות מהיד לפה, אני רוצה שהילדים שלי ילכו לגנים פרטיים, אני רוצה בית משלי, אני רוצה הרלי דווידסון… אני רוצה לעבוד פחות ולהרוויח יותר… ואני הכי רוצה שאני אשיג את כל זה מתוך זה שאני עוזר לאנשים להבין שהם יכולים לקחת את השליטה על החיים שלהם, הבריאות שלהם והמחשבות שלהם.

   לפני יותר מ 10 שנים נכתב ספר (אחד מני רבים) שנקרא: הטאו של הפיזיקה, ע"י פריטיוף קאפרה – הספר עסק בחקר ההקבלות שבין הפיזיקה המודרנית לבין המיסטיקה של המזרח – והוא הראה שיש לא מעט הקבלות – התחומים במידה מסויימת מתחילים להתכנס אחד כלפי השני,… זה היה 1996, היום אנחנו כ 13 שנה אחרי… והגבולות יותר ויותר מטשטשים.. כאשר מגיע אדם כמו ברוס ליפטון שהוא בא מהאקדמיה ומראה פן שכרגע הוא חדש יחסית ולא בהכרח יתקבל/מתקבל על ידי האקדמיה (שהיא מקובעת בלא מעט מקומות) ואז אנשים מתרעמים עליו שהוא מביע מידע רוחניקי לתוך העולם האקדמי, שהוא לא אקדמי ועוד כל מני כאלו… אז, זה עלול להרתיע לא מעט אנשים מלקרוא לדברים שהם עושים "אקדמאים" או בכלל להתקרב למדע. חוץ מזה שלמדע לא תמיד יש תשובות, על פי רוב יש יותר שאלות ואקסיומות, זה פשוט שיש מספיק אנשים שמאמנים באותן האקסיומות שמאפשרות לגוף של מידע להקרא מדע ולא מיסטיקה.

   בנוגע לאפקט הפלצבו – המדע ברח מלחקור את האפקט עד ללפני 5 – 8 שנים … כי לא היה בזה כסף. ומה לעשות שרוב המחקרים צריכים כסף ולמי יש כסף והם התורמים הגדולים ביותר למחקרים? האם אני שומע מישהו אומר "לחברות התרופות" ? (-;

   אז עכשיו, מתחילים גם לחקור את תחום ה NLP, מחקרים מדעיים… חפש בגוגל את IASH
   מיקי

5. 

   מיקי ברקל

   הגב 22 מאי 2010

   הערה נוספת
   כאשר אתה כותב: "הוכיחו חד משמעית שהגנים שולטים על הביולוגיה, לפחות על חלקה" – מבחינת ה NLP זהו משפט עם לא מעט בעיות:
   א. מי ספציפית הוכיח? (אני יכול לומר שבמדע אין הוכחות חד משמעיות, המחקרים 'מראים' דברים עד שמישהו עושה מחקר שמראה אחרת..)
   ב. באיזה אופן ספציפי הגנים שולטים על הביולוגיה? אתה יודע שהמחקרים שבחנו את הנושא של מחלות תורשתיות גילו שגם ילדים מאומצים חטפו את המחלות התורשתיות?!?
   ג. הגנים שולטים על הביולוגיה או על חלקה? ואם כן, על איזה חלק באופן ספציפי? ואיך הם יודעים על איזה חלק לשלוט ואיך בדיוק? מה מפעיל אותם?

   מה שאני הבנתי (האמת מבלי להכנס יותר מדי לעומקם של מחקרים כאלו ואחרים) זה שהגנים נותנים פוטנציאל אפשרי – אך זה לא וודאי (אלא עניין של הסתברות) באם יקרה לאדם דבר כזה או אחר, בעקבות הגנים שלו… הגנים רק נותנים דיספוזיציה.

   מיקי

6. 

   nuktum

   הגב 23 מאי 2010

   אוקיי. כתבת לא מעט דברים. חלקם לא ידעתי והאירו את עיניי. אך לא עם הכל אני מסכים.
   קודם כל, אקסיומות נעזוב בצד, אני לא אוהב שימוש במושג הזה מחוץ למתמטיקה, ורוב האנשים לא מבינים את המשמעות שלו..

   עכשיו. כשאמרתי "בונים מודלים" התכוונתי בדיוק ללדגום את צורת הפעולה של אנשים.
   אני (עדיין) לא ממש יודע איך עושים את זה, אבל מה לא נכון בתיאור "לבנות מודל על סמך ניסויים תצפיות"? (חילוץ אמונות, אסטרטגיות וכו' נכלל בזה)

   לא אמרתי שהNLP הוא מדע. אני כן חושב שיש לו אופי מדעי במובן מסויים, וחושב שצריך להדגיש אותו.

   בהרצאת מבוא שלך לא הייתי, ואם מה שאתה אומר נכון, אני אשמח לבוא בהזדמנות 🙂
   לגבי השיווק:
   – אני לא אומר לשווק את זה כתחום מדעי, במובן של תחום אקדמי, מוכר, מוכח ע"י מחקרים, עם קבלות וכו'. כי הוא עדיין לא. אני כן אומר לשווק אותו כתחום מדעי במובן של – תחום שהוא לא רוחניקי עם הסברים באוויר, אלא תחום רציונלי, קונקרטי, שעובד באופן שיטתי, שיש היגיון מאחורי דרך הפעולה שלו, ולתאר באמת איך הוא התחיל להתפתח – את המודלינג של וירג'יניה סאטיר ומילטון אריקסון, למשל. תחום, שגם אם הוא לא יודע להסביר הרבה דברים- שהרי גם המדע לא יודע להסביר- לפחות יכול לתת תימוכין ואישושים לכך שהטכניקות שלו עובדות.
   בצורה כזו, אתה מצד אחד לא מתיימר להיות תחום מדעי מוכח, ולא מקים עליך את האקדמיה.. ומצד שני, מציג את עצמך כתחום רציני, ששוה להקדיש לו תשומת לב ולבדוק האם באמת יש כאן משהו.
   גם מבחינת לקוחות "רציונליים", וגם מבחינת האקדמיה, שאנחנו מקווים שתתחיל להתייחס לתחום ברצינות ולחקור אותו לעומק (בתקווה שהיא אכן תפעל משיקולים מדעיים טהורים, כיוון שפועלים כאן גם אינטרסים אחרים, של בעלי מקצועות מסויימים, שעשויים למנוע מהאקדמיה לחקור את התחום… אתה ודאי יודע למה אני מתכוון..)
   אמרת שעכשיו באמת מתחילים לעשות את זה. אשמח אם תפנה אותי למקורות מידע בנושא.
   -בקשר לפן הכלכלי, אין ספק שאתה צודק, ויש כאן גם אינטרסים כלכליים אישיים. אני מדבר כאן על התחום באופן כללי. ובכל זאת: אם אתה רק משתמש בשמות כמו הסוד וכו' לצורך שיווק, וכבר במבוא מסביר את הדברים, אז ניחא. למרות שגם זה, כאשר נעשה ע"י כולם, עלול לעשות נזק תדמיתי מאוד גדול לתחום כולו.

   לגבי הטאו של הפיסיקה- לא מוכר לי. נשמע לי קצת מופרך, אבל אולי. לא כל דבר שמוצג באופן מיסטי, או שאין לו הסבר מדעי, הוא שטויות. זה פשוט שאי אפשר לסמוך עליו. אני בספק אם המיסטיקה של המזרח הרחוק ידעה להסביר ולו חצי דבר… ד"א, לא על כל דבר שנכתב בספר, ביחוד בספר פופולרי, ניתן לסמוך. דוגמא לכך, שאני נתקל בה שוב ושוב, הוא משפטי אי השלמות של גדל. עושים בהם שימוש בהרבה מאוד ספרים ומאמרים פופולריים, ומשתמשים בהם לכל מיני טיעונים פילוסופיים בכל מיני תחומים, וברוב במקרים, השימוש שנעשה בהם הוא מופרך לחלוטין. או שהכותב/טוען לא מבין כלום בנושא, או שהוא כן, ובכוונה מעוות את הדברים. ברוב המקרים בכלל לא מנסחים נכון את המשפטים, וגם כשכן, לא מפרשים אותם נכון, בכלל.
   אני מסכים שהאקדמיה מקובעת בהרבה תחומים. היא אינה דבר קדוש. אבל זה לא פוסל את ההתרעמות עליו, שהוא מציג דברים שאינם מוכחים, ככאלה (וגם אם הוא לא מציג, עצם זה שהוא בא מן האקדמיה, נותן באופן לא מודע את הרושם הזה שהאקדמיה עומדת מאחוריו).
   כמו שאמרתי קודם, אני לא אומר לקרוא לתחום "אקדמי" כל עוד הוא לא באמת כזה. אבל השאיפה, שלי לפחות, היא שהוא אכן יהיה כזה, בקרוב, ואז, כשבאמת יהיה ניתן, גם לקרוא לו כזה. כרגע, אפשר לפחות לחתור לכיוון הזה, ולהציג אותו בתור תחום שגם אם עדיין לא אקדמי, הוא רציונלי בעל אופי מדעי, ולהבדיל אותו מהתחומים המיסטיים למיניהם. ההצגה כמיסטי אולי מושכת יותר אנשים (ולקוחות), אבל היא מרחיקה את רוב האנשים ה"טובים", אותם כדאי יותר למשוך, מאחר שהם עשויים לפתח ולקדם יותר את התחום.

   אממ, לגבי הפלצבו- באמת, לא ידעתי שהחלו לחקור אותו רק לפני 5-8 שנים. והדוגמא הזאת היא באמת דוגמא לאינטרסים שאינם מדעיים טהורים, שמשפיעים על האקדמיה. כנראה שתמיד יהיו כאלה, אבל זאת לא סיבה להתרחק מהאקדמיה.

   אממ, כשכתבתי הוכיחו:
   א. אתה צודק. במדע אין הוכחות חד משמעיות. יש רק אישושים. אבל נוהגים לקרוא לזה הוכחות. למעשה, אני, בתור תלמיד מתמטיקה (שאיננה מדע כלל וכלל!) נוהג מאוד להקפיד על ההבדל הזה, בין הוכחה מתמטית ל"הוכחה" מדעית. יחד עם זאת, כשבמדע "מוכיחים" משהו, זאת סיבה מספיק טובה להסתמך על כך, ואתה יכול להיות בטוח שזה יעבוד, לכל צורך פרקטי, כל עוד הוא בעל אופי דומה לניסויים ש"הוכיחו" זאת. בניגוד גמור לכל טיעון מיסטי חסר בסיס. בנוסף, כשמשהו מוכרז כמוכח מדעית, זה אחרי הרבה מאוד מחקרים שכוללים תצפיות וניסויים, שדורשים כמובן מימון, ולמי, אם לא לאקדמיה, (או מכוני מחקר פרטיים, או חברות למיניהן, כל אלה נכללים תחת ההכללה של "מדעי" ) יש את היכולת לממן מחקרים רבים כלכך? אם לא תוכל לסמוך על זה, אז על מה כן?

   א.2. מי ספציפית הוכיח? טוב, אני לחלוטין לא בקי בנושא. אבל אם האקדמיה ערכה מחקרים, אני סומך עליהם. יכול להיות שיתברר אחרת, אבל כל עוד האחרת הזה לא הוכח באותו אופן, אין שום סיבה להאמין לו. בכל זאת, ידוע (לפי האקדמיה) (כמעט) בוודאות שלגנים יש השפעה מאוד גדולה. ולא רק הסתברותית.
   ההסתברות היא לאיזה גנים תירש, ואולי לדברים נוספים כמו אם יש כמה גנים שאחראים על אותו דבר, מי מהם יפעל. אבל אם כל הגנים שאחראים, למשל, על צבע שיער, קובעים שיהיה לך צבע שיער שחור,
   אז כל עוד אין לך מחלה ספציפית שפוגעת בגנים האלה, ויודעים איך היא פועלת, או לפחות, אפשר לדעת- אכן יהיה לך שיער שחור.
   אם לא היו יודעים זאת בוודאות, כך התחום של ההנדסה הגנטית היה נזרק לפח.
   חידקים וחיות שמבצעים להם הנדסה גנטית מגיבים כמצופה. עוברים שצפו אצלם בגנים מסויימים, אכן התפתחו בהתאם למה שנכתב בגנים הללו. כך ניתן למשל לבחור בעוברים שאינם נשאים של מחלה תורשתית מסויימת. זה ממש ודאי, לפחות לכל צורך פרקטי, וזה לא רק פוטנציאל.
   זה, לפחות, עד כמה שידוע לי.
   הוא אומר שם בסרטונים (שד"א, הספיק לי לראות את הראשונים.. נכנעתי באמצע) שהגנים אינם המוח של התא, במובן של הגן שולט בפעולות התא. הוא אומר שאם מוציאים את הגנים, התא ממשיך לתפקד כרגיל.
   מה שאני יודע הוא, שאם מוציאים את הגנים, ומחליפים אותם בגנים חדשים (או רק משתילים גנים חדשים), שמכתיבים אופן פעולה חדש לתא (בהנחה שהמבנה של התא מתאים לכך..) התא אכן ישנה את פעולתו, ויפעל לפי הגנים החדשים. ככה בדיוק וירוסים, וחידקים מסויימים, פועלים, ועל כך מסתמך המדע לצורך הנדסה גנטית למשל. וככל הידוע לי, עד עכשיו זה עובד יופי.
   אז איך בדיוק הוא יכול לטעון אחרת, ועוד בלי הוכחות?
   ב. עניתי על כך כרגע. ולא, המחקרים שהזכרת לא מוכרים לי. זה דווקא מאוד מעניין.
   אני מניח שאם המחלה היא לחלוטין תורשתית, כלומר, שמבנה מסויים של איזהשהו גן אחראי באופן ספציפי על המחלה, אז העניין תלוי רק בגן, ואם הילד מאומץ, ולו עצמו אין את הגן הזה במבנה הזה, אז הוא לא יחלה. יש לעומת זאת, מחלות שנחשבות תורשתיות, אבל הן לא לחלוטין כאלה. מבנים מסויימים של גנים עשויים רק להגביר או להקטין את הסבירות למחלה, והיא תלויה בעוד גורמים סביבתיים/חברתיים. הגנים שמגבירים את הסיכוי, הם בעצם אחראים למאפיינים כאלה ואחרים שקיומם מגביר את הסיכוי. המאפיינים הם לא המחלה עצמה. במקרה כזה, דווקא הגיוני שלילד מאומץ יהיה יותר סיכוי לחלות במחלה, שכן, אמנם אין לו את הגנים שמגבירים את הסיכוי,(אולי..) אבל הוא חי באותה סביבה, באותה חברה, וכן סובל מהמאפיינים הללו, שמשפיעים על המחלה.
   ג. טוב, אני לא יודע את התשובות, מאחר שאני לא מומחה בתחום, וסביר להניח שגם למומחים אין את כל התשובות. אבל מה שבטוח, כאמור, שיש להם תשובות יותר טובות, ויותר מאוששות, מלאחרים.

   לגבי הפוטנציאל- כמו שאמרתי, לגבי מאפיינים מסויימים, כמו צבע שיער, עיניים מבנה גוף , מין, צורה של כדוריות דם, וכו', או כמו מחלות תורשתיות (אמיתיות!) כמו אנמיה חרמשית לדוגמא (צורת כדוריות הדם) וכן מאפיינים פחות פיסיולוגים, כמו, אולי, אינטיליגנציה (כאמור, אני לחלוטין לא בקי בתחום..) הגנים קובעים באופן חד משמעי, וניתן לנבא על פי הגנים, את המאפיינים הללו. (יש דברים שעוד לא יודעים מה שולט עליהם, אבל יודעים שיש משהו כזה, ושניתן לגלות אותו).
   יש מאפיינים אחרים,( כמו למשל, סיכוי לחלות במחלות מסויימת, שהן לא באמת תורשתיות, ומושפעות גם מהסביבה, ) שבהם הגנים באמת קובעים רק פוטנציאל והסתברות.

7. 

   עומר

   הגב 23 מאי 2010

   שלחתי את הקישור לאמא שלי שהיא דוקטור ביולוגיה ומתמחה בביולוגיה של התא שזה בדיוק מה שהוא מדבר עליו. היא גם מכירה את הנפשות הפועלות בתחום.
   לאחר בדיקה מעמיקה לא נמצאו מאמרים שפורסמו על ידו באקדמיה.
   ולאחר צפיה אמא שלי טוענת שהוא משמיט המון המון עובדות מדעיות חשובות ומשמעותיות (וידועות למי שעוסק בתחום) שעומדות בסטירה עם הטענות שלו. העובדות שהוא מביא אכן מדעיות אבל חלקיות ומנותבות בצורה שמתאימה לתיאוריה שלו.

   1. 

      מיקי ברקל

      הגב 24 מאי 2010

      היי עומר,
      אז עכשיו יצרנו מעיין דיון בין שני ד"ר לביולוגיה, שאנחנו בטווח פועלים כמו טלפון שבור 🙂
      יכול להיות שאולי הוא באמת מדבר שטויות… למרות שזה מאוד הגיוני מה שהוא אומר.
      אני לא נכנסתי מספיק לעומק דבריו בשביל שאוכל להגן עליו (מה גם שהוא לא כזה מעניין אותי (-;

      מה כן מעניין אותי,
      ב NLP יש הנחת יסוד שאומרת: "אם מישהו אחד יכול לעשות משהו אחד אזי זו יכולת אנושית הפתוחה לכל"
      ויש לא מעט תעודים על אנשים שהתגברו על סרטן דרך האמונות שלהם, רוברט דילטס (אחד ממפתחי ה NLP בדור השני) עזר לאמא שלו
      בעזרת ה NLP דרך עבודה של שינוי אמונות להתגבר על הסרטן שלה- והוא גם מתעד את זה בספרים שלו…

      אז בשורה תחתונה, האם מה שברוס ליפטון אומר זו אמת או לא… אותי זה פחות מעניין
      מה שמעניין אותי לבחון זה, אם מישהו מאמין במה שברוס ליפטון אומר – האם הוא יכול לרפא את עצמו מסרטן?
      או ממחלות דומות?

      מיקי

8. 

   מיקי ברקל

   הגב 24 מאי 2010

   ברשותך אקצר,
   רק חידוד קטן, הוא לא דיבר על להוציא את הגן מהתא – אלא להוציא את הנוקליאוס..
   שעד היום חושבים במדע הרגיל שהנוקליוס הוא המוח של התא – אך כשמוציאים אותו מהתא, התא ממשיך לחיות, אך כאשר תוציא את המוח של אדם או חיה, הגוף יפסיק מייד לחיות… זו ההקבלה היחידה שעליה אח"כ הוא מבסס את כל התורה שלו.

   ימים יגידו באם יש בזה משהו.
   בנדלר אמר בקורס אומן שהייתי בו ב 97…
   "לא המצאתי מדע אלא מדע בדיוני – כי מדע נעלם ומשתנה עם הזמן, מדע בדיוני נשאר לתמיד.
   וכל מה שאני צריך לעשות זה למצוא מספיק אנשים שיאמינו בהזיה שלי, וזה יהפוך להיות המדע החדש.."

   לך תדע מה יקרה עוד 30 שנה…

   יש היום גם את ד"ר האמר ( Hammer) שמביא תפיסה שונה לחלוטין על מחלות – הוא טוען שסרטן זהו דווקה תהליך ריפוי של הגוף את עצמו.. (בפשטנות יתירה) גם תפיסה מעניינת – קוראים לזה
   New Germanic Medicine… לך תדע..

   ממליץ לך לקרוא את הספר: היקום ההולוגרפי – של מייקל טלבוט,
   הוא מביא הרבה מחקרים מדעיים שם, של חוקרים אקדמאים לא קטנים כמו בוהם ופריברם ועוד..
   ויש לו גם כמה טענות מעניונות ביותר על המבנה של המיינד ואיך זה משפיע על הגוף והבריאות – שווה לקרוא.. והוא מסתמך על הרבה מחקרים ומביא מקורות…

   שבוע נפלא
   מיקי

9. 

   עומר

   הגב 24 מאי 2010

   אחד המשפטים הראשונים בספר structure of magic הוא שהם לא טוענים שהתיאוריות נכונות, אבל אם נאמץ את צורת החשיבה הזאת נגיע לתוצאות טובות יותר (קצת כמו תיאורית הסוד).

   בכל אופן, סרטן זו מחלה אוטואימיונית- זה משהו שהגוף עושה לעצמו וזה משהו שקורה כל הזמן בכל גוף. המחלה מתפרצת כשהמערכת החיסונית לא מצליחה להשתלט על גידול. בנוסף- ידוע שלמוח יש יכולת השפעה על המערכת החיסונית כך שסביר מאוד שלמחשבה יש יכולת טובה לעזור עם הסרטן.
   זה לא אומר שהשינוי קרה ברמת הדי אן איי אלא ברמת חיזוק המערכת החיסונית.

10. 

    מיקי ברקל

    הגב 3 יונ 2010

    היי עומר
    קודם כל מבחינת החולה – זה לא משנה באיזו רמה זה קורה 🙂
    מבחינת המעמיקים בלמידה, אני מאמין שיש בהחלט מקום לבחון את זה..
    כי אם הטענות של ברוס ליפטון נכונות, זה אומר שאפשר למנוע מראש מחלות תורשתיות, ע"י שימוש בתבניות ודפוסי חשיבה אפקטיבים.

    אני מעריך שהאמונה בנושא הזה, במינימום שבמינימום תיצור נבואות שמגשימות את עצמן ומי שיודע ליצור לעצמו נבואות שמגשימות את עצמן בצורה אפקטיבית – ירוויח בגדול.

    זה מה שאנחנו מלמדים בקורס הרב-אומן אצלנו. (בין השאר) 🙂

    מיקי

11. 

    עומר

    הגב 3 יונ 2010

    חוצמזה- אם נרפא מישהו מסרטן בעזרת אמונות ללא טיפול רפואי אנחנו מסכנים את חיו. אם זה בליווי טיפול רפואי לא ניתן לדעת מה הדבר שריפא אותו. אז איך אפשר לדעת מה באמת קורה?

12. 

    מיקי ברקל

    הגב 3 יונ 2010

    שוב זה תלוי
    אבל השורה התחתונה – היות שזהו לא מבחן מדעי – אני אומר
    כל דבר קטן עוזר, אז בוא ונשתמש בכל מה שאפשר

    אולי דרך עבודת אמונות, אפשר לשפר את התהליך הרפואי ולקצר את משך הסבל של החולה?
    או אולי אפילו למנוע סבל?

    מיקי

13. 

    ברי בונן

    הגב 2 אפר 2014

    אני מאד אוהבת את האתר/בלוג שלך,אבל לצערי הרב האנגלית שלי לא ברמה כזאת שאני יכולה להבין את ההרצאות המרתקות שאתה מביא.
    יש אפשרות כלשהי לתרגם זאת?
    אהיה מאד שמחה באם כן.
    שיהיה לך יום,שבוע,חודש ושנה נפלאה !